מאיר עיניים

"אני מודה לה' על שהוסיף לי שנות חיים, בריאות ויצירה, ועל שזיכה אותי ברעייתי, במשפחה נפלאה ובידידים טובים". המשפט זה, שאפשר לומר עליו שהוא כמעט שגור בפי אנשים מהציבור הדתי, נושא משמעות גדולה הרבה יותר, כשהוא נאמר על-ידי ד"ר רחמים מלמד-כהן.

אם נדייק, המשפט הזה לא בדיוק נאמר על-ידו, אלא בקע מהמחשב המתרגם את תזוזת אישוניו על פני מקלדת וירטואלית למילים בעברית.

כתב ynet נפגש עם ד"ר מלמד בשבוע שעבר, לאחר שתערוכת הציורים שלו במוזיאון התנ"ך בתל-אביב הסתיימה. מלמד, שלקה בניוון שרירים, אינו מסוגל להזיז שום איבר בגופו - פרט לגלגל עיניו - והוא עמל במשך זמן רב לצייר באמצעות עיניו

 32 יצירות, המתארות פסוקים מהתנ"ך עם המילים "עין" או "עיניים". לתערוכה קרא: עבודה בעיניים.

"כל חיי עכשיו תלויים בעיניים", הוא מסביר, "התקשורת עם הסביבה נעשית דרכן ולכן החלטתי להקדיש את ציוריי לנושא העין".

לפני כ-15 שנה התגלתה אצל ד"ר מלמד מחלת ה-ALS, ובהדרגה איבד את יכולתו לנוע ולזוע. תוכנה מיוחדת שקולטת את התזוזה בעיניו מאפשרת לו להעביר מסרים, לכתוב ולאחרונה גם לצייר. מאז 1999, אז הפך משותק לגמרי, הוא הספיק לחבר עשרה (!) ספרים, כשהמוטו שלו הוא "רוח האדם חשובה לקיומו יותר מכל".

נאמן לעיקרון זה הוא מתייחס לסוגיית המתות חסד: "יש ברירה - להתאבד, לבקש המתת חסד או להמשיך לחיות. כאדם מאמין, אני סבור שגופנו ונשמתנו הם פיקדון מבורא עולם, ואין רשות לאף אחד לשחת צלם אנוש".

הוא בן למשפחת רבנים ושימש כמפקח בחינוך המיוחד במשרד החינוך, וכמרצה באונברסיטאות ומכללות. מצבו הלא-פשוט אינו גורם לו לאבד תקווה, להפך. לדבריו, המחלה רק חיזקה את האמונה שלו, והוא מקפיד לעודד חולים ובריאים. "איני שליח, אבל בדיעבד אני מרגיש שיש במעשיי שליחות", הוא אומר.