לא רק בבייג'ינג: אלופי העולם של הטבע

בזמן שאלפי ספורטאים מזיעים באולימפיאדה בבייג'ינג - רצים, קופצים, שוחים ומתאמצים כדי לזכות במדלייה הנחשקת פעם בארבע שנים - קרן הטבע העולמית (WWF) מעניקה הצצה למשחקים אחרים, שמתקיימים בכל שעה, בכל יום ובכל מקום בעולם.

באולימפיאדת בעלי החיים מתחרים המינים מדי יום בטבע כדי לשגשג ולשרוד. מינים שונים פיתחו יכולות אתלטיות שונות כדי לשרוד בסביבה הטבעית שלהם, שלעיתים יכולה להיות עויינת ומלאת סכנות. הם יכולים לנהל מרדפים מהירים אחרי טרף, או לברוח מטורפים, לחצות מרחקים עצומים בשחייה בחיפוש אחר מזון או כדי למצוא מקום בטוח לגידול הצאצאים. קבלו אותם - אלופי העולם של הטבע:

מהיר כברק - ברדלס (צ'יטה)

היונק היבשתי המהיר בעולם, מתמחה בציד טרפו תוך כדי ריצה. הברדלס מסוגל להגיע למהירות של עד 112 קמ"ש, אך מסוגל לרוץ לטווחים קצרים של עד 600 מטר בלבד. אם לא הצליח לצוד את טרפו במהלך המרדף המהיר, הוא יאזור כוחות ולאחר שעה קלה ינסה שוב את מזלו. להבדיל מקרוביו במשפחת החתוליים, כדוגמת האריה ונמר שנוהגים לצוד את טרפם באמצעות מארב, הברדלס מנצל את גופו האתלטי לריצות מהירות, פניות חדות ופתאומיות במטרה להשיג את טרפו - בדרך כלל אנטילופות וצבאים, אך הוא לא יבחל בציד עגלי גנו או סייחי זברה.

כיום נותרו כ-10,000 ברדלסים בטבע והם נחשבים כפגיעים בכל מישורי דרום ומזרח אפריקה כתוצאה מאובדן שטחי מחייה, התמעטות בטרף טבעי וציד בלתי חוקי שנועד להשיג את פרוותם הייחודית. למרות מהירותו של הטורף המרהיב, האם הוא יצליח לסיים את מירוץ ההישרדות בשלום?

זינוק שמיימי - טיגריס

מי שנחשב לגדול במשפחת החתוליים - הטיגריס - מסוגל לזנק לגובה של כחמישה מטרים ולמרחק של כ-9-10 מטרים - יכולות ההופכות אותו לאחד היונקים המעטים המסוגלים לקפוץ לגובה כה רב. הטיגריס נחשב לאחד לאחד מבעלי החיים הנדירים בעולם, הנמצא בסכנת הכחדה. כיום נותרו רק חמישה תתי-מינים של טיגריסים, לאחר ששלושה תתי-מינים הוכחדו לחלוטין מהטבע.

הטיגריס הסומטרי נחשב לאחד הטורפים המצויים סכנת הכחדה חמורה. כיום נותרו רק כ-400 פרטים באי סומטרה באינדונזיה, משם מוצאו, ופחות מ-4,000 פרטים בטבע בעולם. ציד טיגריסים ומסחר בלתי חוקי באיבריהם לטובת תעשיית התרופות המסורתית בסין ובהודו מאיימים על תת-המין הנדיר. 

גורי טיגריס סומטרי

טיגריס סיבירי

גם הטיגריס הסיבירי נתון בסכנת הכחדה גדולה. על פי נתוני קרן הטבע העולמית נותרו כיום בין 431 ל- 529 טיגריסים סיביריים החיים הטבע באזור רוסיה, צפון סין וצפון קוריאה. לפני יותר מ-40 שנה דווחו על כ-4,000 טיגריסים בסין, אך עם אובדן שטחי מחייה, ציד בלתי חוקי וסחר באבריהם, פחת מספרם לעשרות בלבד. האם יצליח הטיגריס לזנק מעל רף ההכחדה בטבע?

ממעמקים קראתיך - צב ים גילדי

צב הים ממין גילדי נחשב לאחד מצבי הים הגדולים בעולם המגיעים למשקל של 300-500 קילוגרם. למרות משקלם הכבד, הם נחשבים לשחיינים מהירים שהצליחו להסתגל לסביבה הימית וחיים בדרך כלל באוקיינוסים פתוחים. הצבים הגילדיים ניזונים מפלנקטון ואצות, אך המזון החביב עליהם הן מדוזות.

הם בעלי כושר נדידה למרחקים ארוכים וסוד כוחם טמון לא רק בשיריון הקשה אלא ביכולת לצלול לעומק רב. ידוע כי מרבית הצבים הגילדיים מסוגלים לצלול לעומקים של עד כ-500 מטר, אך מדענים תיעדו צבי ים שצללו לעומק של 1,230 מטר - שיא עולמי מרשים לכל הדעות לזוחל ימי.

הצבים הללו נפלטים מעת לעת בחופי ישראל ובשנה החולפת טופלו מספר צבים במרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים. אחד האירועים הזכורים לרעה השנה היה כשדייגים מעזה שחטו צבת ים גילדית לעיני הקהל המקומי. 

בדומה לשאר מיני הזוחלים הימיים, כדוגמת צבי הים החומים והירוקים, גם צב הים הגילדי נתון לאיומים רבים בטבע כתוצאה מציד בלתי חוקי, ביזת קינים בחופי הים, זיהומים ימיים ומפגשים קטלניים עם רשתות דייגים. השילוב של הגורמים הללו הביאו לפגיעה קשה במין הנדיר והוא נחשב לבעל חיים בסכנת הכחדה קריטית. האם הוא יצליח לצלול לעומקים בהם יתחמק מסכנת ההכחדה? 

השחיין המהיר במים - דב הקוטב

מייקל פלפס אומנם שובר שיאים בבריכת השחייה האולימפית, אך בקרב מול דובי הקוטב צפוייה לו תבוסה קשה מחוץ לבריכה המחוממת. דובי הקוטב נחשבים לשחיינים מעולים המסוגלים להגיע למהירות של 6.2 מייל (10 קמ"ש) במים קפואים ומפלסים את דרכם במים באמצעות כפות ידיים גדולות המשמשות כמשוטים שעירים ונעזרים ברגלים האחוריות כהגה מכוון במים.

דובי הקוטב מסוגלים לשחות במשך מספר שעות ברציפוות ולמרחקים ארוכים. על פי תיעודים שונים, נצפו דובי קוטב שוחים למרחק של יותר ממאה קילומטר, והם מסוגלים לצלול מתחת למים לפרק זמן של עד כשתי דקות.

(צילום: WWF-Canon)

זריזות רגליים - למור סיפאקה

אם למור סיפאקה היה משתתף בתחרויות האתלטיקה בבייג'ינג היה לבטח זוכה במדליה. המין הזה, אחד ממיני הלמורים המצויים באי מדגסקר, הוא בעל יכולת יוצאת דופן בכל הנוגע לזינוק מעץ לעץ. הקיפוף הנדיר הרוויח ביושר את הכינוי "הלמור הרקדן" - מדוע? כשהוא חוצה שטחים פתוחים, הוא מעדיף להישען על שתי רגליו האחוריות במקום להשתמש בארבע רגליים. התנועה הזו מזכירה ריקוד בלט, במיוחד כשהלמור פורש את זרועותיו לצדדים.  

אחת הסכנות הגדולת המאיימות על הלמורים במדגסקר הוא אובדן שטחי מחייה בעקבות כריתת עצים מאסיבית לטובת תעשיית העצים, התרחבות שטחים חקלאיים על חשבון היערות, דבר שהביא לפיזור ופגיעה קשה באוכלוסיית הלמורים באי.