ביקורת בכנסת: המשטרה חרגה מהוראות חוק נתוני תקשורת

ועדת החוקה של הכנסת דנה הבוקר (ד') בתקנות של המשרד לבטחון פנים, באשר למאגר המידע שיוקם במסגרת חוק נתוני תקשורת.

החוק (PDF), שהתקבל בחודש דצמבר, הוא למעשה תיקון של סדר הדין הפלילי, אשר מקנה למשטרה יכולות להילחם בפשיעה ביתר יעילות, על ידי קבלת נתונים של תקשורת טלפוניה ואינטרנט.

מה המשטרה רוצה לדעת: סוג הטלפון ומי מכר לך אותו?

נציג סלקום בדיון, עורך דין יהונתן חמו, הציג בדיון טופס בקשה שהגיע מהמשטרה ולטענתו כלל גם נתונים אשר אינם מופיעים כלל בחוק - למשל, תאריך הצטרפות הלקוח, הקשר בין משלם החשבון למנוי בפועל, סוג המכשיר, שם סוכן המכירות וכדומה.

"אני רואה בחומרה מאוד את חריגת המשטרה מהמסמכות שניתנה להם בחוק", אמר יו"ר וועדת החוקה, ח"כ מנחם בן ששון, "ואת הבקשה שהועברה מהם וכוללת פרטים שאינם נכללים בסעיפי החוק. יש לנקוט זהירות מקסימלית בכל הנוגע להיתרים שיש למשטרה לפעול על פי החוק, ועד שאשתכנע שכך הוא, לא אאשר את התקנות שלשמן התכנסנו היום ואפילו לא הגענו לדיון בהן בשל הכשלים החומרים שהתגלו בדיון".

סגן ניצב ז'קלין לוי, ראש מדור מחשוב ומודיעין, נימקה ואמרה כי יש מינוחים שונים בין החברות ובין מערך המודיעין של המשטרה, ולכן הטופס כלל מינוחים רחבים, וכי המשטרה יושבת עם אנשי המקצוע של חברות התקשורת ומוודאת אילו נתונים נמסרים לה.

סלקום: 100 בקשות ללא צו שופט

חבר הכנסת דוד רותם (ישראל ביתנו) הדגיש כי על המסמכים הללו לעבור קודם אישור משפטי במשטרה, בטרם ימסרו לחברות הסלולר, אפילו כטיוטה. זאת על מנת שלא יימסרו בטעות למשטרה נתונים שאינם מופיעים בחוק, על ידי החברות. רפ"ק אלעזר כהנא, מלשכת היועץ המשפטי של המשטרה, הסכים ש"היה צריך לעשות את זה יותר טוב" ולהעביר את המסמך תיקוף משפטי, אבל טען כי נעשו מאמצים של מעל ל-100 אחוז להעביר את ההנחיות לגורמים במשטרה.

עו"ד חמו טען עוד כי כיום ישנם כ-60 שוטרים שרשאים לפנות לחברה ולקבל ממנה נתוני תקשורת, מספר שגדול מה-20 שהותרו עד כה, ורק לחברה זו היו 100 פניות בחודש לקבלת נתונים במקרי חירום של הצלת נפשות - בהן המשטרה פנתה ישירות לחברות ללא צו שופט.

נציג המשטרה, אלעזר כהן, הסביר כי התוכנית היא ש-52 הקצינים המוסמכים יפנו דרך מוקד אחד - וכי יש צורך בהסמכות הללו, על מנת שכל תחנת משטרה תוכל לפנות למוקד באמצעותם במהירות וביעולות. כהנא הוסיף כי הוא צריך לבדוק את מאה המקרים עליה דיברה סלקום.

המשטרה: הכנסת לא יכולה לקבוע

חבר הכנסת רותם ובן ששון ביקשו מכהנא כי ינמק מדוע צריך כמות כה גדולה של קצינים מוסמכים, ושיעביר לחברי הכנסת את התוכן של הבקשות לחירום שהוגשו לסלקום ולחברות האחרות.

נציגי המשטרה אמרו שזה מטיל אחריות על הכנסת שהיא לא יכולה לקחת, וכי בן ששון לא יוכל לקבוע האם המקרה הוא אכן מקרה חירום שאי אפשר היה להשיג באמצעות שופט. המשטרה הסכימה לבחון את המקרים ולקראת הישיבה הבאה לבדוק אם תוכל להצהיר כי כל אחד מהמקרים הצריך פניה ישירה ולא צו שופט.

המאגר יחולק לחלקים

החוק כיום מותיר למשטרה להחזיק מאגר מידע של הנתונים, והשר לבטחון פנים נדרש לתקן תקנות באשר לאופן החזקתו ושמירתו. במכתב ששלח שר הפנים ליו"ר וועדת חוקה, פירט השר את התקנות הללו (לקריאה - PDF). על התקנות הללו יתקיים דיון נוסף.

בין השאר, מבקשת המשטרה לחלק את המאגר לשניים - תת מאגר על מיפוי האנטנות (לצורך איתור מנוי), ותת מאגר של מנויי חברות תקשורת. את תת המאגר השני מבקש השר לחלק לשני תתי מאגרים נוספים - רשימה הכוללת את כל הנתונים, ורשימה בסיסית, שתכלול נתוני זיהוי בלבד. לכל תת מאגר יתנו הרשאות כניסה נפרדות - ואך ורק בתוך המשטרה.

את המאגר ינהלו קצינים, אותם ימנה מפכ"ל המשטרה. כל פעולת גישה למאגר תתועד, על מנת שיהיה אפשר לדעת מי ניגש, איזה מידע הוציא ולשם מה - הפעולות יתועדו למשך שלוש שנים לפחות. וכן תהיה מערכת התראה לאירועים חריגים לרבות חדירה למאגר והוצאת נתונים ללא הרשאה.

הסנגוריה הציבורית: "נהלי הפיקוח אינם מפורטים מספיק"

הסנגוריה הציבורית פירסמה מספר סייגים לחוק (לקריאה - DOC) ויושב ראש וועדת חוקה, מנחם בן ששון, שהיה דווקא ממובילי החוק ומקדמיו, אף אמר כי יש נסיון חשש שהמשטרה תעקוף את הכנסת בתקנות שהציע המשרד.

בין סייגיו של בן ששון, הוא מציין כי ישנה רשימה רחבה מדי למורשי הגישה למאגר המוגדרת בסעיף 8 לתקנות. על פי סעיף זה, לרשימה הבסיסית יוכלו לגשת שוטרים להם יש הרשאה למערכות החקירה והמודיעין, המוקדים והתנועה.

למאגר הנתונים המלא תורשה גישה לשוטרים שהורשתה גישתם למערכת האזנות סתר, וכן לעובדי מערך נתוני תקשורת שהסמיך ראש חטיבת המודיעין. בן ששון ביקש שלדיון הבא תהיה רשימה מפורטת יותר של מורשי הגישה.

ראשית, הסנגוריה מבקשת לחדד בתקנות את ההפרדה לתתי מאגרים, עליה היא מברכת. בנוסף, מעבירה הסנגוריה ביקורת על אופן שמירת המידע: "אין התייחסות לצעדים שיש לנקוט כדי למנוע גישה בלתי מורשית מן המשטרה ומחוצה לה", מציינת הסנגוריה, ומוסיפה כי הנהלים לפיקוח של המשטרה על המאגר אינם מפורטים. עוד מבקשים בסנגוריה להגדיר את מועדי פעולות הפיקוח ולא להשאיר את המינוח "מזמן לזמן" בתקנות.

עוד טוענת הסנגוריה כי תקופה של שלוש שנים אינה מספיקה לשמירת מידע על פעולות שנעשו במאגר, וזאת מאחר שישנה התיישנות רק אחרי חמש שנים על פעולה לא חוקית שנעשתה במאגר. כלומר, יתכן מצב שבו תעשה עבירה במאגר, שתימחק אחרי שלוש שנים. אם העבירה תתגלה לאחר התקופה הזאת (בטרם תחול עליה התיישנות) - כבר לא תהיה ראיה ולא ניתן יהיה להרשיע את מי שביצע את הפועלה הלא חוקית.

דיון בבג"צ

בחודש אפריל, הגישה האגודה לזכויות האזרח עתירה נגד הכנסת, רשויות אכיפת החוק וחברות הסלולר הטלפוניה והאינטרנט בישראל בנוגע לחוק. עורך הדין דורי ספיבק, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב שהוביל את העתירה, אמר ל-ynet עם הגשתה כי הם לא מבקשים לבטל את החוק לחלוטין, אלא לתקן אותו.

טענת האגודה היא כי החוק פוגע בזכות לפרטיות - שכן מאפשר מעקב על פעולות המתבצעות בטלפון ובמחשב האישי, שהחוק אינו מידתי וכי העברת מאגר טלפונים חסויים לרשויות החקירה אינה חוקתית.

לאחר הדיון שהתקיים בחודש יוני בבית המשפט העליון, הוחלט כי הוא יועבר לדיון בהרכב של שבעה שופטים בראשותה של דורית בייניש נשיאת בית המשפט העליון בחודש דצמבר.

השתתף בהכנת הידיעה: אמנון מרנדה.