מהפך: מחקרים מראים - קפה בריא אם שותים הרבה

קפה זה לא רק משקה: ההיסטוריה של הפולים הכי פופולריים בעולם מאפשרת לא רק להציץ במגמות בהתפתחות האנושית, מימי הביניים ועד תקופתנו, אלא גם להגיע לתובנות לגבי התפתחות המחקר הרפואי.

מקור הקפה ככל הנראה באתיופיה. שיחי הקפה שימשו מאכל לחיות, ואילו בפולים השתמשו האנשים להכנת משקה. סוחרי העבדים מחצי האי ערב שחדרו לקרן אפריקה במאה השמינית מצאו שהמשקה טעים וחריף יותר כשטוחנים ומבשלים את הפולים במים רותחים. במאה ה‭12-‬ הגיעו פולי הקפה לאירופה וכבשו את היבשת, ומכאן קצרה הדרך להפיכתו ללהיט עולמי.

עוד בסיפורי העם האתיופיים מוזכר הקפה כמשקה ממריץ, אך רק בראשית המאה ה‭19-‬ התגלה החומר הפעיל בקפה – הקפאין. עברו עוד כ‭100-‬ שנים עד שתוארה במלואה ההשפעה של הקפאין על מערכת העצבים, שכוללת השראת ערות, החשת הדופק, העלאת לחץ הדם וסיוע לריכוז. הגילויים האלה הפכו את הקפה למשקה פופולרי מאוד, אך בו זמנית התחילו להתפרסם התצפיות הראשונות בדבר יכולתו להחיש היווצרות התקפי לב ולגרום ליתר לחץ דם, עצבנות, צרבת, כיב קיבה ותחלואים נוספים.

התרבות המערבית פיתחה יחס אמביוולנטי לקפה: הוא הפך למשקה של הצעירים והאוונגרדים, שלא שועים לאזהרות הרופאים, ורופאים רבים אסרו על חוליהם לצרוך אותו. באותה תקופה הצליחו מדעני תעשיות המזון בארה"ב לייצר קפה נטול קפאין, שבניסויים בבני אדם לא הראה עלייה בלחץ הדם ולא גרם להפרעות שינה. לכן, למרות מחירו הגבוה, הפך עד מהרה ה'נטול' למשקה נפוץ בקרב אלה שאהבו את טעם הקפה אך חששו מהשפעתו המזיקה.

שנות ה‭60-‬ העליזות היו גם שנות הקפה והסיגריה. שיעור המעשנים בעולם המערבי הרקיע שחקים, אך המודעות לנזק העצום של הסיגריות חדרה לרפואה רק בשנות ה‭70-‬ וה‭.80-‬ במקביל התחילו חוקרים לתכנן מחקרים שיפרידו בין הסיגריה לקפה כדי לזהות אם אכן הקפה כשלעצמו גורם לנזקים שמיוחסים לו או שאנחנו משליכים עליו חלק מהנזקים שנגרמים על ידי הסיגריות. תחילה נחקרו שותי קפה לא מעשנים (לא היו רבים כאלה‭,(‬ ועם שכלול השיטות הסטטיסטיות, כשלמדו להפריד בין השפעות הקפה והשפעות הטבק, התחילו לחקור גם את המעשנים שותי הקפה. תוצאות המחקרים הראשונים הופיעו בראשית שנות ה‭90-‬ והדהימו את עולם הרפואה. התברר שאין כל נזק בשתיית קפה. למעשה, השוואת מדדי בריאות שונים בין שותי קפה קבועים לבין אלה שלא שתו קפה הראתה יתרון לשותי הקפה. אנשים ששתו יותר משלוש כוסות קפה ביום סבלו פחות מיתר לחץ דם, היו להם פחות התקפי לב והיו ביניהם פחות חולי סוכרת בהשוואה לאלה שלא שתו קפה. היתרונות הבריאותיים של הקפה לא נמצאו באלה ששתו קפה נטול קפאין.

בעשר השנים האחרונות פורסמו תוצאות של מחקרים שבדקו את השפעת הקפה על עשרות ומאות אלפי אנשים לאורך תקופות של 20 שנה ויותר. כל התוצאות מצביעות על יתרון בריאותי לשותי קפה, שבולט במיוחד אצל אלה ששותים יותר מארבע כוסות ביום. היום ברור שלאנשים עם יתר לחץ דם, לאנשים אחרי התקף לב, לחולי מעיים ולנשים בהריון מותר לשתות קפה באופן חופשי.

השאלה היא כיצד מיישבים בין הידוע לנו על השפעת הקפאין, שמעלה דופק ולחץ דם, מעורר ואפילו גורם לאי שקט, לבין העובדה שלשותי קפה קבועים יש לחץ דם נמוך יותר מאשר לאלה שלא שותים קפה או צורכים קפה נטול קפאין. התשובה טמונה בתופעה שנקראת טולראנס או הסתגלות. אם אדם שלא רגיל לקפה ישתה כוס אספרסו או יבלע כדור קפאין, לחץ הדם שלו יעלה למשך שעה, הדופק יואץ והוא יחוש ער ובעל מרץ. אבל חשיפה חוזרת לקפאין מקטינה בהדרגה את השפעתו עד שהיא נעלמת לחלוטין.

מי שרגיל לשתות קפה ישן מצוין אחרי הקפה של הערב, לחץ דמו נשאר נמוך והדופק איטי. צריכת קפה קבועה משפיעה על הרגישות לאינסולין ומסייעת לשריפת סוכרים על ידי השריר. ייתכן שזו הסיבה לכך ששותי קפה נוטים להיות רזים יותר ממי שנמנעים מהמשקה. התועלת שבקפה, אגב, באה לידי ביטוי רק אצל מי שאינם מעשנים.