הירשזון משיב: קיבלתי כסף, לא עברתי על החוק

כופר בכתב האישום: שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, טען היום (א') בתגובה לכתב האישום שהוגש נגדו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כי הכסף שהגיע לידיו מהסתדרות העובדים הלאומית ניתן לו כחוק, משום שלא קיבל את כל דמי הפרישה שלו.

הירשזון כפר בכל האישומים נגדו וטוען כי ניסו "להפיל" עליו את המעילה בהסתדרות העובדים הלאומית. לטענתו, הוא הגיע להסדר עם ההסתדרות העובדים הלאומית, לפיו יקבל 25 אלף שקלים בחודש במזומן וכן שי לחג - והכל ברישום מסודר כדי למנוע "לזות שפתיים".

לטענתו, כיושב ראש פעיל בהסתדרות העובדים הלאומית הוא היה זכאי על-פי דין לקבל משכורת, למעט האיסור האתי המוטל על חברי כנסת. עוד הוא הוסיף כי לא אמר את הדברים במשטרה, מכיוון שהיה נתון בחרדה עמוקה ששמו ייקשר בפרשת המעילה בהסתדרות העובדים הלאומית. הירשזון אמר בדיון בבית המשפט: "ידעתי שהם מנסים לטפול עליי מעורבות בפרשת המעילה והיום יש לכך ראיות מוצקות בחומר החקירה".

הירשזון טען, באמצעות עורך דינו יעקב ויינרוט, כי כתב האישום כורך שתי פרשיות נפרדות לחלוטין ואמר כי הירשזון לא גנב את הכסף שניתן לו, 25 אלף שקלים במזומן מדי חודש, וכי כספים אלו ניתנו לו בעבור עבודתו ועל חשבון תנאי הפרישה שלו. לטענתו, שר האוצר לשעבר כיהן בשורת תפקידים בהסתדרות החל מראשית שנות ה-70 ועד שהגיע לתפקיד יושב הראש. "בנסיבות אלה ואף על-פי שנהוג היה להעניק לעובדים בוותק ובמעמד של הירשזון חבילת תנאי פרישה הכוללת פיצויים מוגדלים והטבות שונות, הרי שהירשזון לא קיבל זאת וקיבל פיצויים מינימליים בלבד", טען עו"ד ויינרוט.

לדברי עורך הדין, הירשזון התפטר מתפקידו לאחר שנבחר לכנסת ה-14 ומכיוון שהיה ביחסי חברות קרובים עם הבכירים האחרים בהסתדרות העובדים הלאומית, לא נקבעו באופן פורמלי כל ענייני תנאי הפרישה להם הוא זכאי, וכי היה ברור לכל כי עניין תנאי הפרישה שלו יוסדר באורח סופי בעתיד ושזכויותיו לא מוצו.  

"אולי פגם אתי"

הירשזון טען עוד כי בכירי ההסתדרות שכנעו אותו שלא לקבל את מלוא זכויות הפרישה, שכן במקרה ובו יפרוש מהחיים הפוליטיים ויחזור לתפקידו כיושב ראש ההסתדרות, תישמר לו הרציפות בתנאי העבודה. במקרה כזה הוא יוכל לקבל את מלוא התנאים ולכן הוצע לו לקבל תשלום בכל חודש, אשר יימשך עבורו במזומן ואשר יוגדר ויירשם כהלוואה על חשבון תנאי פרישה - עד החשבון הסופי.

שר האוצר לשעבר טען כי התנהלותו מהווה לכל היותר פגם בתחום האתיקה של חברי הכנסת ואין בדבר התנהלות פלילית. כתב האישום, לטענתו, נכרך בפרשה אחרת שאיננה קשורה אליו העוסקת במעילה שבוצעה לכאורה בהסתדרות על ידי קבוצה נפרדת של מעורבים. לטענתו, מכתב האישום ניתן לחשוב בטעות כי היה מעורב בצורה כלשהי בפרשת המעילה אך הוא לא היה מעורב בה ולא ידע עליה דבר וחצי דבר.

עוד הוא טוען כי על אף פניותיו להסתדרות העובדים הלאומית, עד היום לא נערך חשבון סופי של תנאי הפרישה והוא מבקש כי תיערך בדיקה מוסמכת בדבר היקף זכויותיו לעומת היקף המשיכות אותן קיבל במהלך השנים - ואם יתגלה כי יש יתרה לחובתו הוא יפרע אותה.

האישום: גניבה וקבלת דבר במרמה

בדיון הקודם בעניינו של הירשזון, שהתקיים בחודש שעבר, ביקשה מהצדדים בשלב קדם המשפט להגיע להסדר טיעון. "אל תתביישו לדבר", היא אמרה לנציגי התביעה וההגנה.

בחודש יוני הוגש נגד שר האוצר לשעבר כתב אישום, בו הוא מואשם בעבירות של גניבה וקבלת דבר במרמה. מכתב האישום, שטיוטתו הוכנה לאחר השלמות חקירה וסדרת שימועים, עלה כי במהלך השנים 1998 עד 2005 שימש הירשזון כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית.

במהלך כהונתו, יחד עם עובדיה כהן, קשר לגנוב כספים רבים מעמותה זו ומעמותת ניל"י. על פי הנטען, במהלך תקופה זו גנב הירשזון סכומים של כארבעה מיליון שקל, מתוכם כ-2.5 מיליון לכיסו הפרטי.

בכתב האישום נכתב עוד כי במהלך שנת 2000 פנה הירשזון לכהן, ובין השניים סוכם שהאחרון יעביר לו כספים בסך של כ-25 אלף שקל בחודש, כמעין תשלום "הוצאות". לאור זאת, בין 2000 ל-2003 הועבר לידי הירשזון הסכום האמור מדי חודש בחודשו במעטפות. כתב האישום מייחס להירשזון שורת עבירות, בהן: גניבה בידי מנהל, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד.