זאבי: "אם לא אהיה מספיק טוב, אגיד שלום ואלך"
ראשי המשלחת הישראלית נפרדו מעוד ספורטאים ששבים הביתה בלי הישגים גדולים בבייג'ינג. הג'ודוקא הבהיר כי אין בכוונתו לפרוש בשנה הקרובה: "אני חזק מנטלית, אצא מזה". מגידי, שרץ פצוע 3,000 מכשולים: "הבזיון היה הרבה יותר גדול אם לא הייתי מופיע ופורש". גל נבו נהנה מפלפס: "הישגיו עושים מאיתנו צחוק, אבל כיף להיות חלק מזה"
זה שבוע שני ברציפות שראשי משלחת ישראל למשחקים האולימפיים מכנסים מסיבת עיתונאים לסיכום ביניים ופרידה מספורטאים נוספים שסיימו את דרכם וחוזרים הביתה, ברוב המקרים מאוכזבים. ושוב, בדיוק כמו לפני שבוע, לא היו יותר מדי חיוכים. התוצאות "על המגרש", או במקרה של האולימפיאדה – על המזרנים השונים, עם החרבות, הרובים או החגורות השחורות, משפיעות גם על מצב הרוח הכללי.
ואם נמשיך עם ההקבלות על מה שהיה לפני שבוע, אז גם הפעם המנטרה העיקרית היתה "סיכומים עושים בסוף". ככה זה כשאין עדיין מדליות להתגאות בהן, אלא רק הסברים וטיעונים, למה התוצאות בינתיים לא מרשימות במיוחד, בלשון המעטה.
גילי לוסטיג מפרגן לאריק זאבי למרות הכל (מיקי שגיא)
"זה לא סוד שאין לנו בשורות בינתיים", פתח ואמר צבי ורשביאק, יו"ר הוועד האולימפי הישראלי, "רצינו שספורטאים שיגיעו לכאן יגיעו למקסימום שלהם ברגע האמת. בחלק מהמקרים זה היה, בחלק לא. למרות הכל, עדיין לא אבדה תקוותנו. חלק לא קטן מהספורטאים איכזבו למרות הציפיות הגבוהות שלנו. אנחנו לא כועסים, זה קורה. רק חבל שהיום הלא טוב שלהם קרה דווקא ביום התחרות".
המנכ"ל אפרים זינגר ניסה להדוף מעט את הביקורת הנשמעת בארץ על התוצאות שזורמות עד כה מסין הרחוקה: "כל מי שכאן הם הספורטאים הטובים ביותר של ישראל, כל אחד בענפו. אנחנו חוזרים ומדגישים - כל מי שכאן, נמצא כאן בזכות ולא בחסד. כולם עשו את המקסימום, גם אם התוצאות לא הכי טובות, אבל סיכומים נעשה אחרי שהאש בלפיד תיכבה".
מגידי: "עשיתי כל מה שיכולתי"
ראשון הדוברים היה איתי מגידי, שרץ פצוע בשבת בבוקר וסיים לפני אחרון במוקדמות 3,000 מכשולים, עם תוצאה עגומה במיוחד. "היום שהיה אמור לסמל את אירוע השיא בקריירה שלי, הפך ליום שפל", הקריא מגידי דברים שהכין בכתב, "למרות שיצאתי מהארץ בתחושה שאני יכול להפתיע, לצערי נפצעתי וגם הטיפולים המסורים והזריקות שקיבלתי לא עזרו.
איתי מגידי. העיקר ההשתתפות (מיקי שגיא)
"הבנתי בשבת בבוקר שרק נס יציל אותי בתחרות, אבל החלטתי עם הצוות הרפואי לעשות הכל כדי לפחות לנסות. שכנעתי את עצמי שהבזיון היה הרבה יתר גדול אם לא אופיע ואפרוש. חשבתי רק איך לסיים את הריצה, הטכניקה היתה צולעת ונשענתי רק על רגל שמאל הבריאה. כבר בגיל 16 רצתי יותר מהר מאתמול, אבל עשיתי כל מה שיכולתי. אני חוזר הביתה בידיעה שעשיתי הכל וזה עזר לי להתמודד עם הכותרות הציניות בישראל", סיכם האתלט והבטיח: "אמשיך בקריירה".
הקלע סימקוביץ': "איני הטוב בעולם, אמשיך לנסות"
אחרי מגידי הגיע תורם של נציגי הקליעה לומר את דברם. גיא סטריק, שסיים במקום ה-12: "השיא שלי הוא 600 נק', אבל זו תוצאה שעושים בתחרות בלי רוח, לא כמו שהיה כאן. לרוח יש תפקיד מרכזי ועשיתי כאן תוצאה (594 נק') של גמר, עובדה שמדליסט הארד עשה בגמר 595. לא עליתי בגלל חוק שמשתנה יום אחרי האולימפיאדה ואין מה לעשות".
גיל סימקוביץ' ודורון אגוזי. קצרים וקולעים (מיקי שגיא)
גם שני הקלעים הצעירים, גיל סימקוביץ' ודורון אגוזי, שהשיגו תוצאות פחות טובות, דיברו. סימקוביץ': "זו אולימפיאדה ראשונה שלנו וצברנו ניסיון. כנראה שאני עוד לא הכי טוב בעולם, אבל אני אמשיך לנסות", סיכם בהומור. אגוזי: "זה נשמע כמו קלישאה, אבל נתתי את הכי טוב שלי. זה לא הספיק לי כדי לעשות גמר, אבל אני לוקח כדבר חיובי שלא ויתרתי עד הרגע האחרון".
מאמנו של זאבי: "אין מה לדבר על פרישה"
הג'ודוקא אריק זאבי עלה לדבר בפנים שמסגירות את התחושה הלא נעימה לאחר ההופעה החלשה במיוחד שלו, לעומת הציפיות הגדולות ממנו. "כולם מדברים על פרישה אפשרית שלי, אבל אני שוב אומר – לפחות בשנה הקרובה אני לא פורש" אמר זאבי, "בגלל הפציעות הפסדתי את שתי אליפויות העולם האחרונות ואני לא רוצה לפרוש בלי עוד אליפות עולם".
אריק זאבי. כן כהרגלו (צילום: מיקי שגיא)
זאבי הוסיף: "מה יהיה עם עוד אולימפיאדה? נראה איך ארגיש עד אז. אם אהיה מספיק טוב, אז אמשיך. אם לא, אז אגיד יפה שלום ואלך. בקושי הצלחתי לישון בימים האחרונים, כי קשה לי עם מה שהיה, אני כל הזמן מנסה לשחזר את זה. זו אולי התחרות הכי גרועה בקריירה שלי, אבל כבר היו לי כמה לא טובות ואני חזק מנטלית. אני אצא מזה ואנסה לחזור כמו שצריך לאליפות העולם".
מאמנו של זאבי, אלכס אשכנזי, הבהיר: "אין מה לדבר על פרישה בגלל תחרות אחת לא טובה, זה לא רציני. בג'ודו עולים לאולימפיאדה לפי עונה שלמה, 13 תחרויות, אז למה לקבל החלטות אחרי אחת? מי שטוב, עולה לאולימפיאדה, מי שרע לא עולה כי הוא לא טוב לא באחת, אלא ב-13".
תום בארי: "אנו מתקרבים להיות מעצמת שחיה"
ואז, אחרי כל העצב וההסברים של כולם, הגיעו גם קצת חיוכים כאשר השחיינים עלו לדבר. מותר להם, אחרי שקבעו במהלך המשחקים 11 שיאים ישראלים ועלו לארבעה חצאי גמר (גל נבו פעמיים, נמרוד שפירא בר-אור וגיא ברנע אחד כל אחד).
גיא ברנע ואניה גוסטומלסקי. יש כבוד בשחייה (מיקי שגיא)
תום בארי, קפטן השחיינים, התייחס לאלון מנדל, שלמרות שאביו נפטר בתחילת האולימפיאדה, נשאר כדי להתחרות: "הוא גיבור יותר מכולם בתחרות הזו. כולנו מעריצים אותו, הוא התנהג בצורה מעוררת הערצה וזו אחת הסיבות להצלחה שלנו". ובהקשר המקצועי, אמר הקפטן: "מי שמבין את הענף יכול להבין שאנחנו מתקרבים להיות מעצמת שחייה".
מאמן הנבחרת, לאוניד קאופמן, כבר חושב על העתיד: "אני כאן שלוש אולימפיאדות וזה הצוות הכי טוב שהיה לנו. צימצמנו פערים מהשחייה העולמית, אנחנו גבוה בצמרת, אבל לא ניכנס לאופוריה. ממחר אנחנו עם מבט למחזור האולימפי הבא".
ולסיום, ביום כזה אי אפשר בלי התייחסות למייקל פלפס. גל נבו, שזכה לשחות לצידו באחד המקצים, אמר: "הוא עשה היסטוריה וכיף לשחות איתו במקצים ולהיות חלק מזה. כל ההישגים שלו עושים צחוק מאיתנו, אבל זה משהו מאוד מיוחד. פלפס עשה משהו מאוד יוצא דופן, לא רק בשחייה, אלא בכלל".
לפנייה לכתב/ת 
