המינימום בשביל שפחה בישראל

אחד הערכים המקודשים לאנושות הוא ערך החירות. מחירה לא יסולא בפז ולמעשה כל מי שמנסה לתמחר אותה מפחית מערכה. זו גם הסיבה שאנו רואים בסוחרי עבדים את השפל שבעיסוקים. שחרור בני אדם מעבדות הייתה אחת הסיבות המרכזיות למלחמת האזרחים באמריקה, ליציאת מצרים שלנו ולמלחמות לאומיות עקובות מדם לכל אורך ההיסטוריה. אז איך קורה שדווקא בית הדין הארצי לעבודה במדינת ישראל הצמיד תג מחיר לעבד שחירותו נגזלה?

דווקא אצלנו במדינת היהודים החליט בית הדין הארצי לעבודה שיש מחירון לעבדים, כשקבע כי קורבן סחר זכאית לשכר מינימום עבור תקופת עבדותה. זו החלטה חמורה שהייתה ראויה לדיון במליאת הכנסת, אך כש"העבד" הוא רק "שפחה", נדחק לו הדיון לשולחנה של ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים.

המסר של בית הדין לסוחרי העבדים ברור: גזלת את חירותו של בן אנוש ושעבדת אותו לך לעבד? אין בעיה, שלם לו מחיר שכר מינימום כפול מספר החודשים שבו שימש לך כעבד וחסל.

ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים בראשותה של ח"כ זהבה גלאון, הפרלמנטרית היחידה שהבינה את המשמעות המזעזעת של קביעת שכר מינימום לעבד, קיימה דיון בסוגיה האם יחסי סרסור-קורבן סחר בנשים הם יחסי עובד-מעביד. השתתפו בו עו"ד מיכל לייסר-אלבשן, סגנית לפרקליט המדינה לענייני דיני עבודה, פרופ' פרנסיס רדאי, ממכון קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל שהצטרפה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לביה"ד הארצי לעבודה.

הוועדה שמעה את עדותה של ויקטוריה מולדובנובה שהגישה לבית הדין לעבודה תביעה כנגד הסוחרים. היא סיפרה על הקשיים בגביית כספי הפיצויים מן הסוחרים, על הסכנה לחייה, ועל התחושה שחייה הפכו הפקר. לדבריה, "בית המשפט קבע לי סכומי פיצויים של 240,000 שקלים על עוגמת הנפש והסבל שעברתי ו-25,000 שקלים שכר מינימום. עד היום לא ראיתי שקל, בית המשפט השאיר אותי באוויר, תסתדרי לבד. גלגלו את הדברים עליי. לאחר ששימשתי 'מכונה' עבור הסוחרים להפקת רווחים, אני צריכה לחפש אותם. אשה אינה חפץ, יש לי רגשות".

טוב תעשה מערכת המשפט אם תנחה את שופטיה להתייחס בחומרה הראויה לתופעת העבדות ובוודאי שלא לתמחר אותה בשכר מינימום. טוב תעשה הכנסת, אם תקבע חזקה משפטית לפיה הרשעה בעבירת סחר בעבדים או בסיוע לסחר כזה תאפשר לשלטונות המס בישראל לחלט את כל רכושו, הונו ונכסיו בארץ ובחו"ל של המורשע לטובת קרן לשיקום קורבנות עבדות, ותיצור חיץ בין העבדים המשוחררים ובין משעבדיהם.

דרך פעולה כזו, תאפשר לעבד המשתחרר ולשפחה היוצאת לחירות ליהנות כבר מיומם הראשון מחירות אמיתית בחסות ובדאגה של הקרן, מבלי להידרש בעצמם לנהל מאבק משפטי ארוך מתיש ומשעבד עם פושעים מסוכנים. את ההתנהלות מול סוחרי האדם צריך להשאיר לשלטונות המדינה.

רוני אלוני סדובניק, משפטנית, פעילת זכויות אדם.