די להתנשאות העדתית
"ד"ר בני לאו יצא בהתקפה על ארגון "כושרות", שבדק את נהלי הכשרות, ומצא שתעודות הכשרות בירושלים לא ניתנות על פי הנהלים של הרבנות הראשית לישראל אלא על פי פסיקה עדתית". הרב שמואל אליהו קובע: היום ספרדים לא יכולים לאכול בבירה בלב שקט; חייבים להנהיג מערכת כשרות אחידה
לפני עשרות שנים היה בצפת שלוש חותמות כשרות. אחת "גלאט" למהדרין. אחת "כשר" ואחת שהיה כתוב עליה "פרנקיש" - "כשר לפרנקים" – כשר רק לספרדים. בחותמת הזו היו מחתימים בשר שהיה ספק בכשרותו. עברו שנים והחותמת המעליבה הזו עברה מן העולם. גם היחס המתנשא והמעליב שהיה גלום בה ברוך ה' נעלם, כך לפחות חשבתי עד שקראתי את מאמרו של הרב בני לאו.
מי שקרא את התקפתו של הרב ד"ר בני לאו על ארגון "כושרות" ולא מכיר את הנושא ההלכתי, חושב שכל הויכוח הוא פוליטי. כך לפחות מציג אותו הכותב עצמו, אבל מה שמנסה ד"ר בני לאו לעשות הוא להחזיר אותנו אחורה עשרות שנים. עיקר דבריו היא התקפה על הדרך של "כושרות" לבדוק את העסקים על פי "נהלי הכשרות של הרבנות הראשית". כך הם עשו בירושלים ומצאו שהתעודות הכשרות בירושלים לא ניתנות על פי הנוהלים של הרבנות הראשית לישראל אלא על פי "פסיקה עדתית".
העקרון הבסיסי של "נהלי הכשרות הארצית" הוא איחוד הפסיקה הספרדית והאשכנזית. לפי הנהלים הללו אם אדם רואה תעודת כשרות שכתוב בה "כשר", בין אם הוא ספרדי ובין אם הוא אשכנזי הוא צריך לדעת שהאוכל "כשר" לכולם בלי אותיות קטנות. כשהוא קורא בתעודה "מהדרין" כך זה צריך להיות, בלי שום ספק. היום בירושלים זה לא כך. ספרדים לא יכולים לאכול בירושלים בלב שלם. האם ד"ר בני לאו רוצה להנציח את העיוות הזה? האם הוא רוצה שתעודת כשרות תונפק על פי הפסיקה שהוא הביא מהבית שלו. מהעדה שלו? האם הוא רוצה שתעודות הכשרות בירושלם יהיו עדתיות?
אולי מישהו יסביר לי למה כשאני בא לבית מלון בירושלים ומשלם כסף מלא אני לא יכול לקבל אוכל שהוא כשר גם בשבילי? למה כשאני נכנס למסעדה בירושלים. כשאני נכנס לקנות פלפל או פיצה. אני לא יכול להיות בטוח שזה כשר גם בשבילי. האם חצי מהאוכלוסיה הם אזרחים סוג ב'?
לא כולם חייבים לנהוג כמו האשכנזים
אחת הדוגמאות היא היחס לבישול נכרי. הספרדים נוהגים על פי הגמרא לא להכשיר אוכל שבושל על ידי נכרי. גם הרבה אשכנזים נוהגים כן. יש גם הרבה אשכנזים שמקילים בכך על פי פסק הרמ"א שדי בהדלקה של יהודי. למה ד"ר בני לאו רוצה להכריח את כולנו לנהוג על פי העדה שלו? האם עוד לא עברו הימים של ההתנשאות העדתית?
אני רוצה להתייחס בקצרה גם לתקלות הרבות ש"כושרות" מצאו במערכת הכשרות של ירושלים. הגילוי שלהם הוא "סוד" שידוע לכל מי שעוסק בכשרות. "ועדת הכשרות הארצית" התריעה פעמים רבות על הנושא הזה גם במכתבים וגם בשיחות. גם באופן דסקרטי וגם באופן ציבורי. אנו יודעים שבכל מקום יכולות להיות תקלות. התקלות הרבות שיש בירושלים הן הרבה מעבר למה שקורה בכל מקום אחר.
אפשר וצריך לנהל בירושלים מערכת כשרות אחידה וטובה. מה שעושים במאות מקומות אחרים – אפשר וצריך לעשות גם בירושלים. כבודה של ירושלים הוא הכבוד של כולנו.
הכותב חבר "ועדת הכשרות הארצית" של מועצת הרבנות הראשית לישראל, והיה חלק מכותבי "נהלי הכשרות הארצית".
