כולן רצו לדהור עלי, לא היתה להן סבלנות לחכות
הבנתי שלמען הכנסת המשפט "עשיתי סקס עם צרפתייה" לרפרטואר שלי אצטרך לקחת אותן למצדה. חשתי שהן רוצות להפשיט אותי ושם, לאור הזריחה ולצלילי דייויד ברוזה, הן יבצעו בי את זממן. פנטזיה פרנקופילית למבוגרים בלבד
אני לא מבין למה הם מגיעים הנה, אלא אם כן שם, בצרפת, המצב ממש נורא. לבושים בגדים עם ניחוחות של מועדון הים התיכון, כשהוורוד הגברי משתלב עם הצהוב הנשי, ממלאים את הטיילת של תל אביב בשיטוט הלוך וחזור ובחבורות ענק. סֶה בּוֹ פוּר לֶה מוראל.
כל זה גרם לי לחשוב שאני חייב להתקרב אליהם. להכיר אותם, לנסות להבין מה הם רוצים. החלטתי להצטרף לקבוצת צרפתים, להסתנן אליה ולנסות ולהתמזג בתוכה. לנסות לבדוק אם זה נכון שבזמן יחסי מין הן מסוגלות לצעוק אל השמיים מילים שאפילו ד"ר דניאל דריי לא מכיר?
הצרפתיה הראשונה שהתקרבתי אליה בטיילת של תל אביב היתה שחומה, בעלת שיניים צחורות וחיוך, שלהפתעתי היה אמיתי. קראו לה סנדרה והיא היתה חלק מקבוצה של חמש בנות (לאחרות קראו קלודין, סונדרין, רחל, וניקול) שמבלות בישראל את חופשת הקיץ שלהן. מובן שסיפרתי להן שאני יוצא יחידה קרבית, שהשתתפתי בעשרות מבצעים סודיים ושאני אחד הקצינים המעוטרים בצה"ל. לא הסתרתי מהן דבר. הכנות שלי והמבטים המבויישים מעט שלבשתי כשדיברתי איתן עשו את שלהם. את כל זה עשיתי תוך כדי עישון של סיגריה והחזקתה ברישול כאילו היא תקועה לי בין השפתיים כבר שנים. קלודין אפילו אמרה להן בצרפתית משפט ששמעתי בו את השם בראד פיט. ככל הנראה הן מצאו סימני דימיון ביני לבינו. למען האמת הן צדקו, אפילו סבתא שלי שושנה היתה תמיד אומרת שיש לי מבט של שחקן קולנוע.
"אתה להיות מדריך אנחנו בישראל!"
מה אני אגיד לכם, הבנות התלהבו, וזה עוד בלשון המעטה. "אתה להיות מדריך אנחנו בישראל!" אמרה לי סנדרה, והחיוך שלה לא הצליח להסתיר את שעבר בראשה. מהראש שלה יצאו בועות קטנות, והאחרונה שבהן גדלה ובתוכה ראיתי את מחשבותיה, כמו בחוברות קומיקס. ראיתי אותה דוהרת עלי בחדרה במלון, ואת ארבע חברותיה רוקדות עירומות מסביב ודוחפות זו את זו בקוצר רוח. כולן רצו לדהור עלי, ולאף אחת לא היתה סבלנות לחכות.
ישבנו ככה על הטיילת עד השעות הקטנות של הלילה. האיפוק שהן הפגינו כלפי, והעובדה שלא גררו אותי באלימות הישר למלון שלהן, גרמו לי להעריך אותן עוד יותר. אכן, הצרפתיות יודעות להעריך איכות מהי.
"מחר אתה לבוא איתנו מצדה?" שאלה רחל, שהיתה הקטנה ולדעתי גם הסוערת מביניהן.
"יש מצדה כאן..." עניתי בעודי מצביע על בית הקפה שבטיילת, "למה ללכת רחוק?"
הבנות ציחקקו ביניהן ואמרו בצרפתית משהו שנשמע לי כמו "הוא מדהים הבחור הזה ואנחנו נאכל אותו ולא נשאיר ממנו פירור..."
לאחר דין ודברים באנגלית, הבנתי שלמען האושר שלי ולמען הכנסת המשפט "עשיתי סקס עם צרפתייה" לרפרטואר שלי אצטרך לקחת אותן למחרת למצדה. חשתי שהן מאוד היו רוצות להפשיט אותי על המצדה, ושם, לאור הזריחה ולצליליו של דייויד ברוזה, הן יבצעו בי את זממן. איזה ראש מלוכלך יש לצרפתיות האלה...
למחרת, בארבע אחר הצהריים בדיוק, הגעתי לבית המלון שלהן. רחצתי ומירקתי את החיפושית האדומה שלי. אפילו עץ ריח חדש שמתי. הן חיכו לי מוכנות בלובי. סנדרה התישבה לידי, וארבע חברותיה הצטופפו במושב האחורי.
כל הדרך סיפרתי להן את סיפור הגבורה של מצדה, ואיך היוונים לא הצליחו לכבוש אותה, וגם לא הפלישתים. סיפרתי להן שבזכות קומץ של מכבים שהצטופפו על המצדה עירומים והגנו בחירוף נפש על המקום, מצדה הפכה לסמל של אנשים צפופים ועירומים. סיפרתי להן על דיוויד ברוזה ועל האורגיות שעושים עד היום במצדה לאור הזריחה, כל זאת לזכר הגבורה שהפגינו שם אבותינו החשמונאים. רחל ציחקקה, ונדמה היה לי שהיא אמרה משהו כמו :"אנחנו נטרוף אותך שם במצדה, נלקק כל מילימטר ישראלי שבגופך החסון".
בהמשך שאלתי אותן אם זה נכון שצרפתיות לא מגלחות את בתי השחי ואם זה משהו ששייך לתרבות הצרפתית, או אקט הנועד לחימום האזור שמתחת לזרועות. קלודין צחקה צחוק גדול ואמרה לי שבצרפת לא עושים עניין מדברים כאלו ושזה נחשב לאקט של אנשים שמפגינים נינוחות עם הגוף שלהם. אחר כך היא התמתחה כשהיא מרימה את ידיה לאחור, ואני ראיתי ששיער בית השחי שלה אסוף בשתי קוקיות אדומות. הבנות לא הפסיקו לצחוק מהפרצוף המופתע שלי. הן הראו לי את בתי השחי שלהן, ולרחל היו אפילו צמות קטנות ומטופחות. אני חושב שאם דייויד ברוזה היה יודע את זה, המופע שלו היה נראה אחרת.
חשתי שהן רוצות להתפשט בתוך הרכב אבל קצת מתביישות
לאחר כשעה של נסיעה, ניסיתי להניח יד על הירך של סנדרה, והיא ציחקקה ועשתה את עצמה מתביישת. גם חברותיה ציחקקו מאחור, ואני חשתי שהן רוצות להתפשט בתוך הרכב אבל קצת מתביישות. למען האמת לא הבנתי איך מישהי שמגדלת צמות בבית השחי יכולה להתבייש ממשהו אז בשביל לחמם את האווירה סיפרתי להן על המבצעים שעשינו בשייטת, ועל החיסול של השייח'. כשסיפרתי להן שאני זה שהגיע אליו ראשון ונאלצתי להרוג אותו על ידי שבירת המפרקת כדי לא להעיר את אשתו שישנה לידו, ראיתי שעיניה של קלודין קצת מתהפכות והיא מלקקת בחושניות את שפתה העליונה. הבטתי בה במראה וגם אני הראיתי לה שאני פותח את הפה שלי בחושניות ומלקק את השפה העליונה.
הבעיה היתה שבעודי עושה זאת, נכנס לי זבוב לפה, ואני התחלתי לחרחר. עצרתי את החיפושית בצד הדרך, יצאתי מהרכב וניסיתי לפלוט את הזבוב. היה זה מאוחר מדי; הבנתי שמהפה הזבוב הזה כבר לא יצא. חשבתי לעצמי, מה זה כבר לבלוע זבוב לעומת חמש צרפתיות עירומות שמתגלגלות אתך בתוך אוהל על ראש המצדה, כשברקע שומעים את דייויד ברוזה אונס את הגיטרה שלו. החלטתי לא לבזבז אנרגיה על מחשבות ולשמור את כוחותי לדבר האמיתי. אחרי הכל לשכב עם חמש צרפתיות, על פסגת המצדה, זה לא דבר שכל אחד מסוגל לעשות.
חזרתי לרכב, ולהפתעתי ישבה לידי ניקול, שהחליפה את סנדרה. לניקול היה מיני קצרצר והיא כל כמה דקות משכה אותו לכיוון הברכיים שלה בנסיונות להשאיר את הישבן שלה עטוף. שוב הנחתי יד על הירך ושוב נתקלתי בצחקוק ובהזזה מנומסת של היד. הרגשתי שהיא כל כך רוצה אותי ושהיא קצת חוששת מהחברות שלה. אחרי הכל זה שהיא יושבת עכשיו לידי לא מקנה לה בלעדיות עלי. אהבתי את הגישה הזו שלה, שהראתה חברוּת אמיתית.
בשמונה בערב הגענו למצדה. הבנות יצאו להתרענן מאחורי חורשה קטנה, ואני, כמו קצין וג'נטלמן, עשיתי את עצמי הולך לכיוון אחר ואז חזרתי להציץ להן. היה זה מחזה מרהיב. הן כרעו זו לצד זו והשתינו. השילוב בין הטבע, השפה הצרפתית, האוויר של מצדה והלובן היחסי של הישבנים גרם לי להרגיש כמו ניקולא סרקוזי כשראה את התחת של קרלה בפעם הראשונה בחייו. הן לא ניגבו אלא ניערו מין ניעור כזה של הישבן ואז התלבשו. היה בזה משהו מאוד חינני.
חזרתי מהר לרכב ועשיתי את עצמי רדום ליד ההגה. בזווית העין ראיתי את סונדרין ורחל מתגנבות אלי לאט לאט, ואז הבנתי שהנה זה מגיע, אני עומד להיות קורבן להתעללות של חמש צרפתיות שלוחות רסן, שעומדות לממש את הפנטזיה הכי פרועה שלהן ולטרוף אותי בלי לקחת שבויים. הפטמות של סונדרין ניסו לבקע את חולצת הטריקו הצהובה שלה, ואני עצמתי את עיניי וציפיתי לבאות בהתרגשות. לצערי הן ניסו להבהיל אותי ע"י פיצוץ של שקית ניילון, דבר שגרם לי לחייך באכזבה ותסכול.
השעות חלפו, ודייויד ברוזה היה כבר בשיא המופע שלו. עוד מעט זריחה, ואני סיפרתי לחמש המוסקטריות שלי שיש לנו בישראל מין מסורת כזו, שכשדייויד שר את השיר האחרון תוך כדי הזריחה, נהוג לסור כל אחד לפינתו ולעשות אהבה כאקט של תפילה לשלום עולמי. הבנות מאוד התרגשו. הן הסמיקו ואמרו לי שבסניף שלהן של "בני עקיבא" בפאריס אמרו להן שסקס עושים רק אחרי החתונה, ושמה שהן באמת רוצות לעשות זה להצטלם איתי על רקע המצדה כדי שיוכלו להראות את התמונות למורה שלהן בבית הספר.
שתיקה. לא היה נעים לי לשאול אותן לגילן, אז אמרתי שחשבתי שהן לפחות בנות 25. דייויד התחיל לשיר את "באנו לכאן מתחת לשמיים", ונקודת אור שהבליחה באופק בישרה את תחילתו של יום חדש.
סנדרה הוציאה סידור מהתיק שלה והתחילה להתפלל. כמוה עשו שאר הבנות, ואני התחלתי להבין שאולי ראיתי את כל העניין הזה עם הצרפתיות באור לא נכון. ניקול שאלה אותי אם הרגתי הרבה מחבלים בצבא והוסיפה שאת טיול בת המצווה הזה הן לא ישכחו כל חייהן.
לפנייה לכתב/ת 
