הרוצה את הרב

אתם יכולים לצחוק עלי או לחשוב שאני סוטה, אבל לפעמים, כשאני בבית לפנות ערב, אני צופה בתוכניתו של הרב ישראל מאיר לאו, "יש לך מושג?" בערוץ 1.

המשיכה לתוכניות דת החלה אצלי עוד כשהייתי ילד קטן, כאשר "צמד רעים" היה שר לפני "מבט". בימי שישי אחר הצהריים הייתי מוצא עצמי מקשיב לתוכנית "פרשת השבוע", וכמובן שאי אפשר בלי להזכיר את "פסוקו של יום", ואת האצבע המורה המוכספת שעברה לאיטה על פסוקי התורה.

ואז הגיע הרב לאו

תמיד ניהלתי אורח חיים חילוני, אותו ספגתי בבית הוריי בתל-אביב. אבל אז הגיע הרב לאו. אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל יש לי משהו כלפיו. אולי בגלל שלפני כמעט 40 שנה הוא חיתן את הוריי.

יש בו משהו, ברב ישראל מאיר לאו, שמשרה שקט פנימי. מעין כריזמה מעוררת הערצה. כילד ניצול שואה ובן למשפחת רבנים שצמח להיות רבה הראשי של ישראל, הוא מסמל בעיניי משהו מיוחד. התגלמות הישראלי היפה, אוהב אדם וירא שמיים גם יחד. לא סתם הוא נבחר להיות מועמד לנשיאות המדינה. נשיא דוס? יכול להיות שוס.

שפתו של הרב עשירה, דיבורו צח וברור, מילותיו בעלות משמעות והיגיון. לכן שמחתי מאוד לצפות ב"יש לך מושג", תוכנית קצרה אך איכותית בת חמש דקות בערוץ 1, השופכת אור על מושגים, מנהגים ומצוות בדת היהודית.

הרב מספר על כל מושג ומונח, חוזר אל מקורותיו ביהדות ושוזר אנקדוטות מעניינות. ממש "קאסוטו" בגרסה הטלוויזיונית.

התוכנית מצולמת בלוקיישנים שונים. לפעמים נמצא הרב בחיק הטבע ולפעמים הוא ישוב בכורסתו המרווחת. הוא מדבר אל המצלמה במשך חמש דקות מלאות, ללא עריכה, בלבול או השתאות, ומעשיר אותי בנפלאות העולם היהודי, בקורותיו של

חודש אלול או בסיבת שבירת הכוס בחופה. אגב, הרב לאו עצמו שבר את הכוס כשחיתן נכה מלחמה משותק, שנשא את האחות הרחמניה שטיפלה בו.

חמש דקות עם הרב לאו, זה כל מה שאני צריך כדי להזכיר לעצמי שוב שאני יהודי. חמש דקות זה בדיוק הזמן שמתאים לי שהרב ירביץ בי יהדות. חמש דקות של טלוויזיה ללא מטרת רייטינג, חמש דקות ואני שוב טובל במעיין הנעורים של אמונתי המתחדשת.

"יש לך מושג?", ימים א', ג' ו-ה' ב-18:55, ערוץ 1

• ומה הרגלי הצפייה המגונים שלכם? טקבקו לנו!