"אני מעביר אתכם בחושך סמיך ומרתק"
"כיום, שנתיים אחרי, אני יכול לומר בוודאות שההדרכה ב'דיאלוג בחשיכה' היא נקודת מפנה בחיי. עכשיו כשאני שואל נהג אוטובוס "סליחה, איזה קו זה??" והוא בתגובה שואל אותי: "מה אתה לא רואה?! אין לי בעיה פשוט לומר לו "לא!" בלי להתנצל, בלי להרגיש רע, הקלות הבלתי נסבלת של הפשטות". גבי בן שלום, מדריך בתערוכת "דיאלוג בחשיכה" שופך מעט אור על החיים בחושך
כך הכל התחיל. האמת שהכל התחיל בגיל 18 כשהבנתי שבסופו של תהליך אהיה עיוור. עיוור- גם כן מילה, אתה חמוד, אתה חכם, אתה ספונטני, רגיש, עיוור!!! זה לא מרפה, סטטוס מאד שתלטן, במצבי עדיף להיצמד למוכר והטוב, לבית, לחברים בשכונה, לגיטרה (אגב, מאז שיש לי המון זמן פנוי, הנגינה שלי השתפרה פלאים).
לא יודע מה גרם לי להגיע לאותה פגישה שבסופה, מיותר לציין, התחלתי לעבוד ב'דיאלוג בחשיכה'. האחראית על התערוכה קלטה מהר מאד את הבעיה, את הקושי שלי לצאת החוצה אל ה"לא מוכר" והציעה לי שבוע ניסיון. היא למעשה הבינה שהסיבה המרכזית להבעת התנגדותי לבוא לעבוד היא עצם היציאה מהבית אל מסלול חדש ושונה, מצויד בעודף של חוסר בטחון, מוכן להילחם באדם הראשון שיציק לי (עליי להסביר דבר קטן אך חשוב, האדם הסביר לא יזהה שאיני רואה, מה שמבלבל עוד יותר. אין לי מקל נחיה וגם לא כלב – אידיאולוגיה פרטית שלי).
כיום, שנתיים אחרי, אני יכול לומר בוודאות שההדרכה ב'דיאלוג בחשיכה' היא נקודת מפנה בחיי. עכשיו כשאני שואל נהג אוטובוס "סליחה, איזה קו זה??" והוא בתגובה שואל אותי: "מה אתה לא רואה?! אין לי בעיה פשוט לומר לו "לא!" בלי להתנצל, בלי להרגיש רע, הקלות הבלתי נסבלת של הפשטות.
עיוורים לרגע. מתוך "דיאלוג בחשיכה"
בסיור הראשון שהדרכתי הייתי מפוצץ במחשבות ורגשות, מצד אחד פתאום קלטתי כמה אחריות יש עליי, לשמור על עשרה אנשים, לדאוג שיצאו בחזרה אל האור שמחים, מרוצים, אוהבי עיוורים וחובבי חושך. מצד שני הרצון העז להחזיר להם, טוב לא להם ספציפית, אלא להם כמייצגי האדם הסביר ברחוב, זה המתייג, המרחם, המפחד ממגבלות שמא ידבקו בו.
אני זוכר שהיו מקרים שממש הצחיקו אותי - מישהי שנפל לה בקבוק השתייה בבר והיא ממש התעצבנה מחוסר האונים והיכולת למצוא אותו, ובעוד היא קוראת לי לעזרה הבקבוק כבר היה בידי (חוש השמיעה מתגלה לעיתים כיעיל מאד).
עובד תחזוקה שרצה להיכנס לתקן משהו בחושך, אך מהר מאד איבד את כל יכולותיו נוכח העיוורון הזמני. ופתאום הבנתי כיצד אני נתפס בעיני העולם: חסר יכולות לחלוטין - שהרי האדם הסביר מאבד את כל כולו בתוך החשיכה, אז אם אני בחשיכה מתמדת הרי שבעיניהם אני אבוד כרוני...
ואז הבנתי - 'דיאלוג בחשיכה' הוא כלי אדיר להתחיל את השינוי. אם נשים שרפו חזיות, אז אני מעביר אתכם בחושך סמיך ומרתק. בתחילת דרכי האמנתי שהפרויקט הזה הוא קטע חזק אך לא תיארתי לעצמי שאנשים יראו בזה נקודת ציון במסלול החיים הפרטי שלהם, ויסכימו שזו חוויה שחובה לעבור.
כל-כך שמחתי לשמוע על הסקר שנעשה על ידי משרד הרווחה שתוצאותיו הראו ש 96% (!) מהמבקרים סבורים שדיאלוג בחשיכה הוא פרויקט "בעל חשיבות גבוהה לחברה בישראל". 93% מהמבקרים ציינו שהתערוכה השפיעה לטובה על יחסם לעיוורים, ו 92% מהמבקרים ציינו כי למדו שאדם עיוור מסוגל לחוש את העולם ולחוות אותו. שגם זו התחלה טובה.
80% מהמבקרים בתערוכה ציינו שהם מאמינים גם שהביקור בתערוכה מסייע לשיפור היחס כלפי אוכלוסיות מוגבלות בכלל ולא רק כלפי אוכלוסיית העיוורים. והכי מדהים:98% מהמבקרים ציינו שימליצו לחבריהם בחום לבקר בתערוכה!
תרשו לי להצטרף לאותם 98% ולהמליץ לכם בחום להגיע אלינו ולחוות חוויה מדהימה המדמה מציאות שונה, לא טובה יותר, לא גרועה יותר פשוט שונה.
עם המון אהבה לכולם
גבי בן שלום, נ.ב.
אני בהודו!!
- הכותב, גבי בן שלום, מדריך בתערוכת "דיאלוג בחשיכה"
קרוב לשנתיים.
גולשים המעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם, מוזמנים לשלוח לדוא"ל hevra@y-i.co.il ולציין בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
לקריאות נוספות לסדר:
"לא אצטרף למסע לפולין כי אין לי די כסף"
לפנייה לכתב/ת 
