רצח מדרגה ראשונה
יש לשנות את החוק כך שסוגי רצח מסוימים יזכו להגדרה של רצח מדרגה ראשונה, והם יחייבו את בתי המשפט לקבוע שעונש המאסר הוא לכל החיים ושלעולם לא תהיה למורשע אפשרות לקיצור העונש או לחנינה
יכול להיות שכאשר ילדה קטנה, חסרת ישע, נרצחת בידי אביה או סבה, או כאשר פרחח צעיר רוצח אישה שפותחת את דלת ביתה, רק בגלל שהיא מסרבת לדרישה לתת לו כסף, זה לא הזמן המתאים לשקול תיקון בחוקי העונשין – ויכול להיות שזו דווקא שעת כושר ראויה לעשות את מה שכל חברה חפצת חיים צריכה לעשות.
הדין הפלילי, תכליתו, כידוע, להגן על ערכים שהחברה מסכימה, כולה, או ברובה, שיש לבצר אותם. חיי אדם, למשל, ההגנה עליהם בוודאי ראוי לה שתזכה לביטוי הולם בספר החוקים וחברה שלא נוהגת כך גורמת לזילות בערכם. הדרך לכך איננה פשוטה, כמובן, שכן תמיד יימצאו מליצי יושר שידעו למצוא נקודות זכות גם במתועב שברוצחים – ואני בוודאי שאינני רוצה לבטל את עבודתם של אלה - אבל המסר של הציבור צריך להיות ברור וחד.
לכן, ואני אומר את הדברים בדחילו ורחימו, דומה שהגיעה גם השעה לומר לעצמנו, שיש מעשי רצח, שהנפש כה סולדת מהם עד שצריך לקום, כקולקטיב, ולעשות מעשה. לא בגלל שחייהן של עורכת דין, אם לשניים, שנרצחת בפתח ביתה, או של ילדה קטנטנה השמה את מבטחה באנשים הכי קרובים לה, או של אישה הנופשת עם בעלה ושני ילדיה הפעוטים על חוף הים, יקרים יותר מחייו של סוחר סמים שנרצח על רקע חיסול חשבונות מקומי; פשוט משום שההגנה על אזרחים מן היישוב, כמו שמקובל לומר במקומותינו, מתבקשת מן הרצון של כולנו לשמור על השפיות הקולקטיבית שלנו; כדי להבטיח לכל אחד ואחת מן הציבור שחייו באמת יקרים גם למי שלא מכיר אישית את מי שזה עתה חייו נקטעו באכזריות.
יש ארצות רבות בעולם, נאורות, מתקדמות, שוחרות זכויות יסוד של היחיד, שעשו זאת לפנינו. הן קבעו עונשי מוות לסוגים מסוימים של עבירות. אינני מציע לנקוט בדרך הזאת גם אצלנו – אבל יש בוודאי מקום לשקול קביעת שתי דרגות ענישה למי שהורשע ברצח.
כשם שמותר כיום לבתי המשפט לקבוע למורשעים ברצח עונשים הנופלים מעונש החובה הקבוע בחוק, במקרים מסוימים, ראויים, הנגזרים מנסיבות העניין, כך יש מקום לאפשר לבתי המשפט לקבוע גם דרגות חומרה בעבירות הרצח. למשל, סוגי רצח מסוימים, יזכו להגדרה של רצח מדרגה ראשונה, והם יחייבו את בתי המשפט לקבוע שעונש המאסר הוא לכל החיים ושלעולם לא תהיה למורשע אפשרות לקיצור העונש או לחנינה.
תיקון כזה בחוק אף יאפשר למשטרה או לפרקליטות להציע לחשודים ברצח הסדרי טיעון מתקבלים על הדעת כדי לזכות בשיתוף פעולה: הרשעה ברצח מדרגה שנייה, שתאפשר שחרור בשלב מסוים, עתידי, במקום הרשעה ברצח מדרגה ראשונה הגוררת מאסר עד סוף החיים.
שינוי כזה יכול לפעול, כמובן, רק באופן פרוספקטיבי, והוא בוודאי לא יחול על מי שהיום חשוד בעבירות מן העבירות המתועבות שעליהן דובר לעיל. אף אין כל וודאות שהרצח המתועב הבא יימנע בגלל השינוי בחוק מכיוון שאף פעם לא הוכח קשר ישיר, מדעי, או סטטיסטי, בין חומרת העונש לבין האפקט המניעתי, או ההרתעתי, שיש לעונש הצפוי על מי שחושב, או שוקל, לבצע רצח – אבל , לפחות, האזרח הפשוט, שאינו קשור לעולם הפשע, ירגיש שמישהו מבקש לדאוג שהוא לא ירצח על לא עוול בכפו או רק בגלל שהוא נמצא בזמן הלא-נכון במקום מסוים.
ואולי, באמת, אסור לבטל מראש את האפשרות לגזור עונש מוות. לפחות, יש מקום לפתוח בדיון ציבורי בעניין זה. יכול להיות שעצם הדיון ישמש מסר מסוים.
הכותב מרצה במיכללה האקדמית נתניה
לפנייה לכתב/ת 
