פקידי הסעד: למה שכנים לא דיווחו לנו על רוז?

חייה העגומים של הילדה רוז רון, שנגמרו בטרגדיה נוראה, עשויים היו להיגמר אחרת אילו חברים ושכנים היו מדווחים על ההזנחה שחוותה. גורמי רווחה ועובדי עמותות שונות סבורים כי גורלה של רוז בת הארבע לא נכתב מראש וכי ניתן היה למנוע את רציחתה.

היעלמות הילדה רוז - ההתפתחויות האחרונות:

• המפכ"ל: נזיז כל אבן עד שרוז תובא למנוחות
• סבתא רבתא של רוז: מאמינה שהיא תחזור חיה
• הסב, בן-זוגה של האם: הרגתי את רוז והשלכתי לירקון
• אמה של רוז פירסמה בפורום: הנה האוצר שלי 
• הטיימס: "חייה ומותה של מדלן הישראלית"
  

פקידת הסעד הראשית במשרד הרווחה, חנה סלוצקי, מסבירה כי רוז נפלה בין הכסאות, משום שבגילה אין דרך לעקוב אחר ילדים. "עד שילד נכנס למסגרת חינוך החובה, יכול להיווצר מצב שבו לא יודעים עליו כלל", אומרת סלוצקי.  

שוטרים עורכים חיפושים בירקון, היום (צילום: ירון ברנר)

עוד מסבירה סלוצקי כי פקידי הסעד שנאלצים להוציא ילדים ממשפחותיהם לרוב מקבלים ביקורת קשה, אך לעיתים זו הדרך היחידה להציל ילדים רבים לפני שקורה להם הנורא מכל. היא מוסיפה כי אחת הבעיות הגדולות באיתור ילדים במצוקה היא שאנשים בסביבה הקרובה לא ממהרים לדווח לרשויות.

"ילדים נוהגים לספר למשפחה המורחבת ולשכנים על מה שעובר עליהם", טוענת סלוצקי. "אני תוהה כיצד ניתן לגרום לבני המשפחה לדווח כדי שנוכל להפוך לחברה יותר אנושית ואכפתית".

גורמים במשרד הרווחה מדווחים כי עוד כשמשפחת רון התגוררה במודיעין, שמעו השכנים צעקות בביתה של רוז. בנוסף, הם ראו את רוז הקטנה משוטטת, ללא מסגרת קבועה, אולם איש לא חשב לדווח לגורמים הרלוונטיים. המידע על כך התקבל רק לאחר שנגבו עדויות על ידי המשטרה - חודשים ארוכים אחרי היעלמותה של רוז.

"הורים לא צריכים רישיון"

שר הרווחה, יצחק הרצוג, אמר כי פרשת רוז "היא אירוע טרגי בכל קנה מידה. מטבע הדברים, רישיון להורות הוא לא דבר שנמצא בחוק, אך הוא צריך להיות מוטבע עמוק עמוק בתודעה של כל אחת ואחד מאיתנו. לצערי, משהו בתודעה הזו השתבש במשך השנים. יש בעיה עם ילדים מתחת לגיל חמש, שאינם נמצאים במסגרות. למערכות הציבוריות או הפרטיות אין יכולת לעקוב אחריהם".  

המפכ"ל דודי כהן בנחל הירקון, היום (צילום: ירון ברנר)

בעמותת אל"י מפנים אף הם אצבע מאשימה כלפי שכנים, חברים וקרובי משפחה, שראו והכירו את רוז, אך לא אמרו דבר. בעמותה נזכרו במקרה שאירע לפני כמה שנים, כשאדם התלונן ב"קו החם" על בכי של תינוק בדירה הסמוכה, שלא פוסק זה כמה שעות. מתנדבי העמותה שהגיעו לדירה מצאו אותה נעולה והזעיקו שוטרים. כך הם גילו כי משפחתו של התינוק יצאה לנפוש באילת לשבועיים והשאירה אותו מאחור.

"אם השכן לא היה מתערב, התינוק היה פשוט מת", מסבירה מנכ"לית עמותת אל"י, ד"ר חניתה צימרין. היא הסבירה כי הציבור הישראלי אינו מורגל

לדווח על מקרי הזנחה. "הבעיה הגדולה היא שברוב המקרים מדובר בטיפות של מידע, שלא מושכות את תשומת לבנו. בינתיים, אנחנו מזניחים את ההזנחה".

על פי נתונים של אל"י, בחצי הראשון של 2008 התקבלו בעמותה 512 דיווחים על הזנחה (15% מכלל הפניות). שאר הפניות נגעו להתעללות פיזית (31%), מינית (44%) ונפשית (10%). מחצית מהילדים שנפגעו והופנו על ידי בית המשפט למרכז החירום של העמותה הגיעו לשם בגלל שהוזנחו.

מוקד החירום של עמותת אל"י: 1-800-22-39-66