ממרח שוקולד: לילדים בריאים נפשית

הרומן שלי עם הסנדוויץ' החל, כמו אצל כל ילדי ישראל לדורותיהם, ביחד עם ה"שלום כיתה א'". בפירוש לא היתה זו אהבה ממבט ראשון וגם בהמשך שררה בינינו מערכת יחסים מורכבת, סבוכה וקשה, שכללה לא אחת הזנחה הגובלת בהתעללות. מצידי כמובן. הייתי יוצאת אתו מהבית מדי בוקר, אבל לא תמיד הייתי מגיעה אתו לבית הספר. לפעמים הייתי פשוט משליכה אותו בדרך, באריזתו המקורית, לפח אשפה עירוני. בימים שבהם חששתי להיתפס על חם, הייתי משאירה אותו בתיק, אבל גם שם הוא היה נמק לפעמים זמן ממושך, בחברת אחיו הצעירים שנולדו בימים הבאים.

כשהנקניק אזל

בימים שאני עשיתי את שנותיי הראשונות במערכת החינוך, לא עלה על דעתה של אף אם לשלח את ילדה לבית הספר (ליום לימודים שהסתיים, במקרה הטוב, ב-12:00) בלי תיק בד עם שרוך או גומי, ובו מפית קטנה ומגבת וצידה לארוחת עשר, שכללה כריך ופרי. הכריכים לא היו עתירי דמיון - נקניק בימים עם בשר, גבינה למריחה בימים חלביים. תוספת של מלפפון חמוץ או ירוק - אם היה זמן בבוקר לחיתוך או קילוף. הלחם היה תמיד שחור ואחיד (לעתים נדירות פונקנו בלחם לבן או קימל ובימי שישי - בחלה). את המרגרינה לא חסכו מאתנו אף פעם - ובכמות נדיבה, שתשמש חיץ בין המלית לפרוסה.

במקרה שלי, כשהתמזל מזלי, בדרך כלל כשאזלו במקרר הנקניק או הגבינה, זכיתי בסנדוויץ' עם ריבה או עם ממרח שוקולד (שהיו ברירת מחדל, כי ממתקים "זה לא אוכל"). את אלה דווקא הייתי מחסלת עוד בדרך לבית הספר, כך שברוב המקרים הייתי פורשת את המפית בהפסקת עשר לכבוד הפרי בלבד (שגם בו, בדרך כלל, הייתי סוחרת ומחליפה באיזה ממתק של מישהו שבא מבית פחות פולני משלי).

איפה מסתתר החסך?

יחסי עם הסנדוויץ' השתפרו דווקא כשאני הייתי זו שמונתה על הכנתו. זה קרה בשלבים המאוחרים יותר של לימודי, כשלאף אחד כבר לא היה אכפת באמת מה אני אוכלת (או לא) בהפסקות, והגיע לשיאו כשמכורח הנסיבות נאלצתי לצייד בו את בנותי שלי בהגיען לגיל בית הספר. נטייתי הטבעית, שהובילה אותי לניסויים, תהיות וטעיות במטבח, הולידה תוצאות גם במישור הזה. השקעתי בסוגי לחמים (שלמרבה המזל המבחר שלהם החל להתפתח באותה התקופה), בממרחים ובתוספות מגוונות.

הכריכים שלי שפעו המצאות רבות דמיון, חשיבה יצירתית ומודעות בריאותית. וכל אלה, כמובן, גרמו לכך שנפשן של הילדות יצאה לסנדוויץ' פשוט ורגיל, כמו של החברים, כזה עם ריבה או ממרח שוקולד. לא צריך להיות פסיכולוג כדי להבין, שכאן בדיוק מונח החסך שלי בענייני סנדוויצ'ים - בממרח השוקולד. בזמני הוא לא נחשב לאוכל, ומבנותי מנעתי אותו בשם התזונה הנבונה.

אז עם פתיחת עונת הסנדוויצ'ים, במבט מפוכח לאחור ועם חשבון נפש לקראת הימים הנוראים - אני מכה על חטא וגם מספקת מתכונים. אמנם, אני ממש לא בטוחה שבעידן ה"נוטלה" בשלל טעמיו וממרחי השוקולד המושקעים של מותגים טובים אחרים יש הרבה מקום לחידושים. וממילא, כל הסקרים מראים שלא חשוב כמה תתאמצו להניא אותם - הילדים יצביעו לטובת "השחר העולה", על טעמו המיתולוגי והמלאכותי לתפארת.

אז למה בכל זאת להכין בבית? כי את הממרחים האלה אי אפשר לרכוש בשום מקום, כי לכל אחד מהם מתלווה ערך מוסף על פני הממרחים המוכנים, משום שהכנתם אינה כרוכה בשום מאמץ או במיומנות כלשהי, וכי לפחות תדעו בדיוק מה הם מכילים בלי צורך לזהות מרכיבים עלומים על גבי התוויות.

ואגב, כל הממרחים יקבלו באהבה תוספת של אגוזים כתושים (אגוזי מלך, אלסרים, שקדים). התוצאה היא פריכות נעימה וגם הגדלת הערכים התזונתיים.

לא צריך ללכת לפסיכולוג. ממרח שוקולד (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

ממרח שוקולד-שמנת אמיתי

זהו, למעשה, קרם השוקולד העשיר האולטימטיבי, הידוע גם כגנאש. קלי קלות להכין ויש לו טעם של מבוגרים שגם ילדים יודעים להעריך.

200 גרם שוקולד מריר מסוג משובח (רצוי 60% מוצקי קקאו)

2 כפות גדושות אבקת סוכר

1/2 כוס שמנת מתוקה

1/2 כפית תמצית וניל אמיתי

אופן ההכנה:

1. בסיר קטן, על להבה נמוכה, ממיסים את השוקולד עם אבקת הסוכר והשמנת.
2. מערבבים כל הזמן עד שהתערובת נמסה לחלוטין.
3. מסירים מהאש ומערבבים פנימה את הווניל. מצננים היטב ומאחסנים במקרר.
   

ממרח בטעם שוקולד ודבש

ממרח מבריק ועתיר טעם. הימור בטוח לגדולים ולקטנים ובעל ערכים מוספים: קקאו (זול יותר משוקולד), דבש (עדיף על פני סוכר) וחמאה. אולי לא הדבר הכי בריאותי אבל מומלץ יותר ממרגרינה.

100 גרם חמאה

3 כפות קקאו איכותי

1/2 כוס דבש

1. ממסים את החמאה עם כל החומרים בסיר קטן על להבה נמוכה. מערבבים ללא הפסקה.
2.  כשמתקבלת תערובת אחידה ומבהיקה מסירים מהאש ומאחסנים במקרר.
   

ממרח שוקו-טחינה-תמרים

הכי טרנדי ובריא, ורק על בסיס דברים טובים. מי שחשוב לו, יכול להגדיל לעשות ולהשתמש במוצרים אורגניים.

1/4 כוס טחינה גולמית

1/3 כוס סילאן תמרים

2 כפות גדושות קקאו

כמה טיפות תמצית וניל אמיתי

1. מערבבים את כל החומרים עד שמתקבל ממרח אחיד ומבהיק.