מנכ"ל רשות הירקון: זה לא כמו בקישון
למראה הצוללים המחפשים בירקון את גופתה של רוז, ולאור המוניטין שיצא לנחל אחרי אסון המכביה, התעורר החשש שמא הצלילות מסוכנות. יובל תמיר, מאנשי השייטת שצללו בקישון: יש שם חומרים כימיים. מנהל רשות הירקון: לא הייתי ממליץ לשחות שם אבל אין שם שום זיהום מסוכן. רק מים עכורים כמו בכל נחל בסביבה עירונית
החיפושים אחר גופתה של הילדה רוז נמשכים בנחל הירקון בסיוע צוללים, הלבושים מטעמי זהירות בחליפות מיוחדות. לאחר אסון המכביה והזיהומים בהם לקו הנפגעים בו, דבק בנחל הירקון מוניטין של נחל מזוהם ומסוכן. על רקע זה עלתה בימים האחרונים הטענה שהצלילות בירקון מסכנות את הצוללים, בדומה לצלילות בקישון.
"הזיהום ידוע לכל מי שעקב אחרי האירועים בעקבות התמוטטות גשר המכבייה, אומר יובל תמיר, מאנשי השייטת שצללו בנחל קישון המזוהם, ועומד כיום בראש עמותת "אנשי הדממה", "מדובר לא רק בבקטריות אלא גם בחומרים כימיים, שעדיין לא ברור אם הם לא יגרמו לניצולים סוגים שונים של סרטן בעתיד".
מנהל רשות הירקון: אין שם זיהום מסוכן
אלא שהגורמים המוסמכים מרגיעים וטוענים כי לצוללים בירקון לא נשקפת כל סכנה. המים אמנם עכורים ויש קושי לבצע את החיפושים, אך לדברי המומחים העכירות לא מעידה על זיהום מסוכן כלשהו.
"אין לנו אינדיקציות שיש שם משהו שיכול לגרום למחלות בקרב הצוללים. אם משווים את זה לקישון, זה לא אותו דבר", אמר ל-ynet מנכ"ל רשות נחל הירקון, ד"ר דוד פרגמנט. לדבריו, הודות לפעולות השיקום של הנחל בשנים האחרונות, מצבו כיום טוב לאין שיעור ממצבו בעבר. הוא גם ציין כי הקטע בו מתבצעים החיפושים הוא הקטע המלוח, בו נמהלים מי הנחל עם מי הים התיכון. העכירות של המים נובעת מהיותם מי קולחין, שיש בהם חומרי מזון וחומרים אורגניים שמעודדים צמיחה של אצות, וכן חלקיקים שלא שוקעים משום שהמים בתנועה.
החיפושים מתבצעים בנקודה בה נשפך נחל איילון לנחל הירקון, אך לדברי ד"ר פרגמנט אין במקום רעלים או מתכות היכולות להוות סיכון לצוללים. "מדובר בסביבה עירונית שאין בה תחלופת מים שתנקז אותה. אני לא קורא לציבור לשחות שם, אבל זהו נחל בסביבה אורבנית שסופג את ההשפעות הסביבתיות של האדם".
פרגמנט התייחס גם לאפשרות שהעלתה המשטרה לייבש כ-200 מטרים מאפיק הנחל על מנת לסייע בחיפושים. "זהו פרויקט גדול ויקר, שצריך לחשוב על כל ההיבטים שלו", אמר פרגמנט, והוסיף כי לייבוש הקטע באופן זמני לא תהיה השפעה סביבתית גדולה.
צלילות לא יועילו; צריך לגרור רשת צפופה
תמיר, רס"ן בשייטת, התייחס גם לקשיים האובייקטיביים בהם נתקלים המחפשים. "אם המזוודה שקעה בתוך הבוצה שנמצאת במקום, הרי שחיפושים באמצעות סונר לא יעלו דבר כי היא נבלעה בפני השטח.
גם עם מגנומטר החיפוש לא יהיה יעיל כי אין דבר שיגיב למגנט", הסביר תמיד. "החיפוש הידני קשה מאוד בגלל שהראות במקום אפסית, בשל הבוצה ובשל אצות אדומות שלמעשה אינן מאפשרות לאור לחדור. להדליק שם פנס זה כמו להדליק פנס בערפל, כך שרק אפשר לגשש".
תמיר סבור שהדרך היעילה ביותר לנהל את החיפוש במקרה זה היא באמצעות סירות דיג מסוג מכמורתן. "הרשתות שלהן, שאמורות לתפוס אפילו סרטנים ודגים קטנים מאוד, היו גורפות את הקרקעית דרך הבוצה, ומאתרות כל חפץ שנמצא באזור".