"עדיף לשרוף חנות מלשרוף נשמות בעזרת MP4"
קמב"ץ העדה החרדית בירושלים מגיש ל-ynet כתב הגנה בזכות "משמרת הצניעות": הוא טוען בתוקף כי לא הוכח שאנשיה הציתו חנויות או הכו נשים, ומבהיר שהארגון מתמקד בהגנה על התושבים החרדים. "ברוך השם שיש לנו את ההלכה כדי להילחם במפגעים כמו אופנה לא צנועה", הוא אומר
לפני חודשיים סיפור דומה קרה בלב מאה שערים: יהודי דתי-מודרני פתח חנות למכירת סרטים, מכשירי MP4 וכרטיסי טלוויזיה למחשב. כל תושבי השכונות באזור כיכר השבת - "בסך הכול" 46 אלף תושבים - מתנגדים למכירתם של מוצרים אלו, המביאים לדירדור עמל החינוך הטהור לעברי פי-פחת. נראה כי במקרה שלנו, הפגיעה ברגשות הדת לא מטרידה במיוחד את מנוחת השוטרים.
99 אחוז מהתושבים באזור לא צופים אפילו בסרטים "כשרים", וכשילד הולך לחנות לקנות MP3 ובחנות מוכרים לו MP4 כדי שיוכל לצפות גם בסרטים - זו אלימות יותר גדולה מלשרוף חנויות. זה שורף נשמות ישראל.
חרם על ה"רודף"
במאמר שפורסם לאחרונה ב-ynet קוננה הכותבת טלי פרקש על "משמרת הצניעות" המתנכלת לציבור, וקוראת "לחסל את גוף הפשע" ולמסורו לידיה הנאמנות של המשטרה. אלא שעד היום לא הוכח שאנשי משמרת הצניעות היו אלו שהכו נשים או שרפו חנויות. את זה טוענים במשטרת ירושלים. בינתיים מתנהלים הדיונים בבית המשפט, ובעזרת השם האמת תצא לאור. מי שעשה זאת - ישלם על מעשיו.
בלי שום קשר לזהות המציתים - ואלו לא היו אנשי משמרת הצניעות, כך לטענתנו - צריך לזכור שבמשך שישה חודשים ניהלו רבני השכונות ובד"ץ העדה החרדית משא ומתן מול בעלי החנות המדוברת. הרבנים, שמעו את הצדדים, ובית הדין, מתוך אחריות ציבורית, הורה לבעל החנות להפסיק למכור מכשירי MP4. אך בעל החנות בשלו.
אז לפני שמניפים את דגל ההלכה ומזכירים שחז"ל התנגדו בחריפות למעשי קנאות, אז צריך לצין גם שעל-פי ההלכה נקבע שאדם שאינו מציית לבית הדין, יש עליו דין רודף. בד"ץ העדה החרדית בחר רק להחרימו. בנוסף, בהלכה יש גם צד המאפשר לקהילה להגן על עצמה מפני מפגעים רוחניים וגשמיים מבית ומחוץ.
אין מחיר לנשמה
פעילותה של משמרת הצניעות מתמקדת בהגנה על תושבי השכונות החרדיות, ואנשיה עושים זאת במסירות נפש. הם דואגים לקווי מהדרין, מסדרים שיהיו פלאפונים כשרים ואפילו אינטרנט כשר, ובנוסף גם דואגים לבחורים שנשרו מישיבות לחלופה הולמת. מעולם לא הכריחו אף אחד להשתמש בשירותים אלו, אבל יהודים יראי שמיים המתגוררים בירושלים, והם לא מעטים, נעזרים בשירותי המשמרת ומודים לאנשיה על כך.
בשנים האחרונות צצו ופרחו חנויות ובתי עסקים רבים בשכונת גאולה וסביבותיה. הרווח הכלכלי מושך אותם לאזור והדבר היחיד העומד לנגד עיניהם הוא הכסף שבארנקם של התושבים, ובעיקר של אותם המונים המגיעים מבחוץ כדי לקנות בחנויותיהם. יחד איתם מגיעים מפגעים נוספים בדמות שבאבניקים ואופנות לא צנועות. ברוך השם שיש לנו את ההלכה, המאפשרת לנו להגן על עצמנו ולדרוש איכות חיים ולעמוד בתוקף על זכותנו שלא יפגעו בנו ובחינוך ילדינו.
נראה שאת אף אחד מבעלי החנויות זה לא מטריד שאנחנו מוטרדים. הנזק הרוחני ש"מיובא" לאזור מגורינו עולה על הנזק שבשריפת כמה פחים. פחים חדשים אפשר לקנות, אבל נשמה יהודית היא משהו שאין לו מחיר. נשמה יהודית של ילד היא דבר יקר מפז.
מישהו חייב לעשות את העבודה
אנחנו חיים בעידן לא פשוט. הסכנות הרוחניות מתרגשות עלינו מכל עבר ומאיימות לשבור את חומת היהדות שאנחנו מנסים בכל כוחנו לשמר למען עתיד הדורות הבאים. מדובר במשימה קשה, אבל מישהו חייב לעשותה. אנחנו גם לא מוכנים
להתנצל על רצוננו לשמור על מחננו טהור. מדובר בציווי מן התורה וזה תירוץ מספיק טוב עבורנו כדי להתעקש על כך.
גם האשמות על "ניכוש עשבים סלקטיבי" אינן במקומן. בשנה האחרונה זומנו בחורים שנקטו באלימות לשיחה רשמית עם גורמים בשכונת גאולה, שהודיעו להם שאם לא יחדלו ממעשיהם - יגורשו לאלתר. במקביל, אם מתקבל דיווח על מקרה של פדופיליה או אלימות במשפחה, תופעות שלצערנו ניתן למצוא בכל חברה, הראשונים לחוש ולטפל בבעיה הם אנשי משמרת הצניעות. כמה פעמים כבר שמענו על מקרי אונס ורצח בתוך המשפחה, ואחר כך התברר שדווקא הוגשה תלונה למשטרה, אבל זו עמדה מנגד באפס מעשה? אנו לא מוכנים לסמוך על הנס ולהפקיר את ביטחוננו בידיים הלא נאמנות של השוטרים.
חודש אלול בפתח, מי שהשחיר את פניהם של יהודים נאמנים צריך לבקש על כך סליחה. שה' יעזור וירחם על כל עם ישראל, ושלעולם לא נזדקק לעזרתה של משמרת הצניעות.
- יואל קרויס הוא קמב"ץ העדה החרדית בירושלים