רוח גבית לאובאמה
עיתוי מצוין, אצטדיון מפרגן ורטוריקה מנצחת. פרופ' איתן גלבוע מסביר למה ועידת הדמוקרטים שיפרה פלאים את סיכוייו של אובאמה להיות הנשיא השחור הראשון של ארצות הברית
בוועידת הדמוקרטים ברק אובאמה צמצם את הספקות לגבי כישוריו ויכולתו להנהיג את ארצות הברית, לפחות בקרב חברי מפלגתו ואולי גם בקרב חלק מהבוחרים הלא-מפלגתיים שעשויים להכריע את הבחירות הכלליות ב-4 בנובמבר. הוא שיפר את סיכוייו להשלים את המהלך ההיסטורי שבו החל, ולהפוך לנשיא השחור הראשון בתולדות ארה"ב.
אובאמה יצא מחוזק ומעודד מהוועידה בשל השבחים והתמיכה שקיבל במהלכה מיריביו בבחירות המקדימות, בעיקר מביל והילרי קלינטון, ומכל ראשי המפלגה בעבר ובהווה. גם בחירת גו' ביידן, מומחה ותיק לענייני חוץ וביטחון, כמועמד לסגנו, לא רק שצמצמה חור ענק בכישוריו החסרים בתחום זה, אלא גם הוכיחה תבונה ושיקול דעת.
נראה שהרבה פעילים ובוחרים דמוקרטים שעד הוועידה ישבו על הגדר והמתינו לראות מה יקרה, מוכנים עכשיו להצביע עבור אובאמה וביידן. אבל התמונה תתבהר יותר רק לאחר שאבק הנאומים הנלהבים והחגיגיות הגדולות ישקע, הרפובליקנים ישלימו את ההצגה שלהם בשבוע הבא, והסקרים יבדקו את השפעות שתי הוועידות על העדפות הבוחרים. אובאמה צריך לזכות בתמיכת הבוחרים הלא-מפלגתיים ולא רק בזו של חברי ותומכי מפלגתו.
אובאמה לפנות בוקר בדנבר, מקבל את המינוי (צילום: AP)
אובאמה בחר באופן חריג לשאת את נאום מינויו באצטדיון פוטבול, בפני קהל עצום של עשרות אלפי אנשים, בשל שתי סיבות עיקריות: ראשית, הוא נואם מבריק והוכיח במהלך הבחירות המוקדמות שהוא מסוגל למלא אצטדיונים ולהלהיב את הצופים. קהל עצום מבליט את היותו פופולארי ומקובל על המונים. האצטדיון וההמונים מבליטים גם את יתרונו בתחום זה על יריבו הרפובליקני, מקיין, שאינו כריזמטי ואינו נואם מבריק ויכול למלא בקושי אצטדיון טניס. שנית, מתחילת המרוץ, אובאמה מנסה לארגן מערכת בחירות מלמטה ברמת האנשים בשכונות וברובעים, והשתתפות רבה ככל האפשר באירועי בחירות ממחישה את המגמה הזו. נשיאת הנאום באצטדיון הייתה מהלך טקטי מבריק שהוכיח את עצמו.
אקורד הסיום של הועידה ותזמונו העלה דמויות סמליות ורבות משמעות בהיסטוריה של ארה"ב. המועמד הדמוקרטי האחרון שנשא את נאום קבלת מינוי המפלגה באצטדיון פתוח היה ג'ון קנדי. במערכת הבחירות של 1960 הוא נשא נאום בפני קהל של 80 אלף איש באצטדיון האולימפי בלוס אנג'לס. הוא גבר ברוב זעום בבחירות הכלליות של אותה שנה על סגן הנשיא המכהן, ריצ'רד ניקסון. קנדי, אחד הנשיאים הפופולאריים ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, משמש מודל לחיקוי למועמדים דמוקרטים לנשיאות, ובכללם אובאמה.
למרות שמתכנני הוועידה לא ידעו בזמן שקבעו את תאריכיה שהמועמד שלה לנשיאות יהיה שחור, בדיוק ביום נעילת הוועידה השנה, שמוקדש לנאום קבלת המינוי, חל יום השנה ה-45 למצעד השחורים על וושינגטון ונאומו ההיסטורי של מרטין לותר קינג: "יש לי חלום." אובאמה סגר את המעגל שקינג פתח ומימש את חלום שוויון הזכויות שלו. הוא הציג עצמו כמנהיג שמשלב את תכונותיהם וערכיהם של קנדי ושל קינג. בנאומיו הוא גם מדגיש את הצורך לחזור לחלום האמריקאי של שוויון הזדמנויות ושגשוג.
מועמד נושך
נאום הסיום של אובאמה היה מבריק מבחינה רטורית. מבחינה תוכנית, הוא שילב המשכיות טקטית אבל גם שינוי משמעותי שמתווה את המשך המערכה. ציפו ממנו להבהיר אמצעים יותר פרטניים להתמודד עם אתגרים ולא רק למנות אותם ולהתייחס אליהם בסיסמאות. הפעם אובאמה התייחס יותר לאמצעים אבל הוא ממשיך לפזר סיסמאות וזאת, משום שאולי הוא חושש שפירוט תוכניות עלול לחשוף אותו לביקורת מצד ם של יריבו למרוץ והתקשורת.
החידוש הופיע בהתקפה החריפה ביותר שאובאמה השמיע עד היום נגד מקיין. אמרו עליו שבסקרים מקיין סגר את הפער מולו משום שהוא לא ידע להשיב להתקפותיו. אמרו שהוא בחר בביידן כמועמד לסגנו משום שהוא ידוע בנשיכותיו ובהתקפותיו על הרפובליקנים. אבל בנאום קבלת המינוי, אובאמה החליט שהוא יתקיף בחזרה והוא עשה זאת בעוצמה רבה.
מומחים חלוקים בדעתם על יעילותם של "קמפיינים שלילים", שבמקום להסביר מדוע אתה מועמד טוב יותר, מסבירים מדוע היריב הוא מועמד גרוע יותר. בטכניקה הזו נוקטים בדרך כלל מועמדים שאין להם מה להפסיד. בשבועות האחרונים מקיין השתמש בה בהצלחה. סביר להניח שבחודשיים שנותרו עם יום הבחירות הכלליות, שני הצדדים ירבו בהשמצות הדדיות, במיוחד אם המרוץ ימשיך להיות צמוד.
השבוע הבא יהיה של מקיין והרפובליקנים. בדרך כלל, המפלגה והמועמד שמקיימים שניים את הוועידה שלהם זוכים ליתרון טקטי, כי הם יכולים לנצל טוב יותר את חולשות היריבים שנחשפות בוועידה שלהם. אבל זה כנראה לא יהיה המצב השנה, כי ספק אם הרפובליקנים יוכלו להפיק ועידה שתשתווה להצגה של אובאמה והדמוקרטים. יחד עם זאת, הוועידות לא מכריעות בחירות ויש עוד הרבה זמן לעימותים בין אובאמה למקיין, שיוכלו לענות טוב יותר על השאלות וההסתייגויות שמטרידות את הבוחרים.
פרופ' איתן גלבוע הוא מומחה לארה"ב מאוניברסיטת בר-אילן, נמצא בשבתון בארה"ב ומכהן כפרופסור אורח באוניברסיטה של דרום קליפורניה בלוס אנג'לס
לפנייה לכתב/ת 
