אגדת שני הירחים
מה עומד מאחורי המייל המופץ מדי שנה, בו מבטיחים לנו שני ירחים ב-27 באוגוסט, ומדוע המוסלמים בחרו בסמל של ירח וכוכב לידו
אי אפשר לפתוח את המדור ללא התייחסות לתופעת "שני הירחים", שאמורים היו להראות בשמים ב-27 באוגוסט. אין כמעט אדם שלא קיבל את הודעת הדוא"ל, שבישרה על מראה מרהיב שבו ייראו שני ירחים בשמים – מאדים והירח. המקור לידיעה הוא התקרבותו של מאדים לכדור הארץ ב-27 באוגוסט שנת 2003. התקרבות זו חלה מדי שנתיים אלא שאז מאדים היה קרוב אלינו בכ-15% יותר מהממוצע. נאה, אבל עדיין רחוק מלהראות כמו ירח שני.
בהודעת הדוא"ל המקורית, שבישרה בזמנו על האירוע, נאמר שבמבט מבעד לטלסקופ על מאדים, תוך שימוש בהגדלה גדולה, גודלו הזוויתי של המאדים (מבעד לטלסקופ!) ייראה כמו גודלו הזוויתי של הירח, כפי שהוא נראה בעין ללא טלסקופ. אולם, בדוא"ל החוזר על עצמו מדי שנה לקראת אותו תאריך (27 באוגוסט), חוזר הסיפור במדויק למעט השמטה קטנה: שכדי לראות את מאדים בגודל זוויתי של הירח, יש להשתמש בטלסקופ.
דרך אגב, מבט על כוכב הלכת צדק, בהגדלה של x50, תאפשר לראותו בגודל הזוויתי שבו נראה הירח בעין, וזאת בכל יום מימות השנה. לכן, בהודעת הדוא"ל המקורית והתמימה אין שום דבר מסעיר, למעט העובדה שמדובר במאדים שהתקרב אלינו מעט יותר מהממוצע. אז כנראה שלעולם לא נזכה לראות בעין שני ירחים התלויים בשמים וטוב שכך – כל גוף נוסף שיגיח ממרחבי מערכת השמש לקרבה כה גדולה לכדור הארץ עד שיראה בגודלו של הירח שלנו, יהיה אולי הדבר האחרון שנזכה לראות עלי אדמות.
מאדים. נראה כמו ירח רק בטלסקופ (צילום: ויז'ואל פוטוס)
התקבצות מרובעת – הירח, נוגה, כוכב חמה ומאדים
בשבוע הראשון של חודש ספטמבר הירח הולך ומתמלא, לאחר שיהיה במולד ביום שבת הזה, ה-30 באוגוסט. הירח יחלוף השבוע סמוך מאוד לכמה כוכבים וכוכבי לכת ויספק לנו את המראה המרהיב ביותר החודש, עת הוא יתקבץ ביום שני עם כוכבי הלכת נוגה וכוכב חמה מעל האופק המערבי, מיד לאחר השקיעה (ראו מפה).
מבין שלושת הגופים חרמש הירח הדק הוא הדרומי ביותר. נוגה, שקל מאוד לזהותו בשל בהירותו הרבה, הוא הצפוני ביותר וכוכב חמה באמצע. ממזרח להם, אפשר יהיה להבחין, בתנאי תצפית טובים מאוד, בכוכב הלכת מאדים, שהוא הקשה לתצפית מבין הארבעה. ארבעת הגופים שוקעים כ-40 דקות בלבד לאחר השמש ולכן יראו נמוך מאוד מעל האופק המערבי מיד לאחר השקיעה (השמש שוקעת בסביבות השעה 19:08) ובשעות בין הערביים ולכן יש לקוות שהשמיים יהיו נקיים מעננים. ביום שני ארבעת הגופים יראו יחדיו בתוך מעגל דמיוני, שקוטרו 7 מעלות, וביום שלישי הירח, שנע מזרחה, ימצא מדרום לכוכב הלכת מאדים. המראה הטוב ביותר יתקבל בעזרת משקפת שדה.
למה ירח וכוכב מסמלים מסגד?
להתקבצויות בין נוגה לירח יש היסטוריה ארוכה, רלוונטית מאוד למקומותינו. כיוון שנוגה נראה בשמים רק סמוך לשקיעת השמש או לזריחתה, הרי שבעת התקבצות של נוגה עם הירח, הירח תמיד יהיה במצב של סהר. כנראה שמקור הסמל שבו נראים חרמש ירח וכוכב, שמעטר דגלים וכן מסגדים ברחבי העולם המוסלמי, הוא בהתקבצות קרובה מאוד של נוגה והירח שנראתה סמוך להג'רה של מוחמד.
בחודש דצמבר 622, הייתה התכסות של נוגה בירח. ההתכסות לא נראתה במזרח התיכון ורק ההתקרבות של חרמש הירח אל נוגה הבוהק נראתה מעל האופק המערבי, כאשר נוגה היה בין ה"קרניים" שיצר חרמש הירח בן יומו. בשנת ההג'רה הייתה ההתכסות של נוגה בירח בקבוצת הכוכבים דלי, שלפי המסורת של שוכני המדבר הביאה מזל טוב כיוון שזריחתה בשעות הערב המוקדמות בישרה את בוא הגשם. רבים מכוכבי הקבוצה קרויים בשם שמכיל את המילה סעיד שפירושה – בר מזל ולהתקבצות של הירח ונוגה בתחומי הקבוצה בעת ההג'רה כנראה שהיה ערך סמלי גבוה. (ראו מפה).
תופעות מיוחדות של ירחי צדק
ביום שני, 1 בספטמבר, ייראו בו זמנית שני צללים של ירחים על פני צדק: של הירח איו ושל הירח גנימד. התופעה שבה שני הצללים ייראו יחדיו תראה בין השעות 19:45 עד לשעה 22:01. הצללים ייראו כמו שתי נקודות שחורות קטנות, שנעות על פני הדיסקה של צדק ממזרח למערב. בשעה 00:59 יסתיים הצל שיטיל גנימד על צדק. צופה דמיוני שמצוי על צדק באזור הצל יראה ליקוי חמה כיוון שהירח יסתיר ממנו את השמש.
למחרת נראה תופעה הפוכה: אפשר יהיה לראות את הירח הקרוב ביותר לצדק, איו, מגיח מתוך הצל שצדק מטיל בשעה 21:20. למעשה, אותו צופה דמיוני המצוי על צדק יראה את הירח איו נכנס לליקוי ירח מלא, די דומה לליקוי הירח שנראה בישראל לפני שבועיים. היציאה של איו מהליקוי תראה ממזרח (משמאל) לדיסקה של צדק. את התופעות אפשר לראות גם בטלסקופ איכותי קטן.
מידע על זמני הצפייה בכתם הגדול האדום של צדק ועל תופעות הליקויים והצללים של ירחיו אפשר למצוא באתר היל"א – המרכז הישראלי למידע אסטרונומי, תחת הקטגוריה מערכת השמש – צדק. מידע נוסף על התצפית בכוכבי הלכת ועל אירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.
לפנייה לכתב/ת 
הירח "איו" יטיל צל על כוכב צדק
צילום: איי פי
