מדוע בכל זאת כל כך חשוב לחסן ילדים?
"בזכות החיסונים כמעט ונעלמו מהעולם מחלות מחרידות וקטלניות. אני רוצה לשכנע הורים הבוחרים לא לחסן את ילדיהם כי החלטתם היא טעות חמורה, ואת מחיר הטעות עלולים לשלם ילדיהם, וילדים אחרים". פרופ' אלי סומך, יו"ר החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים, טוען כי הימנעות ממתן החיסונים מחזירה את התינוק מהמאה ה-21 למאה ה-19
לאחרונה שבו ונשמעו קולות הקוראים להימנע מחיסון ילדים. מדוע כל כך חשוב לחסן? לכאורה התשובה לשאלה ברורה. מתן החיסונים הוא סיפור הצלחה כביר של עולם הרפואה, הטכנולוגיה והקידמה האנושית. בזכות החיסונים כמעט ונעלמו מהעולם מחלות זיהומיות מחרידות וקטלניות כמו אבעבועות שחורות, טטנוס, שיתוק ילדים ועוד. מתן החיסונים הביא גם לירידה דרמטית במספר מקרי השעלת, החצבת, הצהבת ודלקת קרום המוח וכעת נעשה מאמץ להקטנת הנטל של סיבוכי אבעבועות רוח, שלשולים חמורים בתינוקות, ואפילו מניעת מקרי סרטן צוואר הרחם. מדוע אם כן נשמעים קולות המפקפקים בצורך לחסן?
הקולות נשמעים היטב ברשת האינטרנט, בתקשורת הכתובה ואפילו זכו לביטוי גם בתכנית טלוויזיה. אקדים ואומר שאין לי ספק כי ההורים שבוחרים שלא לחסן את ילדיהם עושים זאת מתוך שכנוע פנימי שהם אכן עושים את הדבר הנכון למען ילדיהם. אני רוצה במאמר הזה לשכנע את אותם הורים כי החלטתם שלא
לחסן היא טעות חמורה הנובעת ממידע מוטעה ומחצאי אמיתות, ואת מחיר הטעות הזו עלולים לשלם הן ילדיהם והן ילדים אחרים בסביבה.
טענה: חיסונים גורמים לנזק מוחי
אחד מהנימוקים המרשימים וה"משכנעים" לכאורה המובאים בתכניות שעוסקות בחיסונים הנם מקרי טרגיים קשים כמון נזק מוחי, אוטיזם ועוד, שהתפתחו כביכול לאחר מתן חיסון. כאשר בוחנים את המקרים הללו יש לזכור מספר עובדות חשובות. רוב המחלות התורשתיות והניווניות הקשות באות לידי ביטוי בשנתיים הראשונות לחייו של התינוק ואלו הן השנים בהם הילדים מקבלים את מרבית החיסונים, כך שקל להתפתות ולהאשים את החיסונים בגרימת המחלות. והרי כל תלמיד מתחיל למדעים יוכל להגיד שאם מאורעות מסוימים התרחשו בסמיכות זמנים, הרי בודאי שלא ניתן למהר ולהסיק מכך שאחד מהם גרם לשני.
כך למשל, אם לאחר כישלון של נבחרת הכדורגל יתרחש חלילה אסון טבע כמו שטפון, הרי אפילו המיסטיקנים האדוקים ביותר יתקשו להאמין כי הכשלון הספורטיבי גרם לאסון הטבע. אם כך, הדרך הטובה ביותר לבדוק אם החיסונים גורמים לאותן תופעות נוראיות בהן הם מואשמים היא לבחון בצורה מדעית ושיטתית באם תופעות כמו נזק מוחי, אוטיזם, מוות בעריסה ועוד, שכיחים יותר בקרב ילדים מחוסנים מאשר בלא מחוסנים. למעשה בדיקה מדעית שכזו נעשית כל הזמן ובהיקף ענק והבדיקות הללו חוזרות ושוללות בצורה חד משמעית את הקשר הסיבתי בין חיסונים לתופעות הטרגיות הללו. כך למשל נמצא כי אין כל קשר בין מתן חיסון החצבת להופעת אוטיזם וכי המחקרים הראשונים שרמזו על קשר שכזה היו שערורייתיים ושקריים. הוכח גם כי בניגוד לבהלה שהיתה כאן לפני שנתיים,
לאמיתו של דבר, תופעות הלוואי של החיסונים הינן קלות יחסית, כמו חום וגירוי מקומי, החולפים לאחר מספר ימים. תופעות לוואי קשות הינן נדירות ביותר והסיכון למוות הוא אפסי. כל זאת בהשואה לתמותה ולתחלואה הקשה הכרוכה במחלות המדבקות הקשות, שם שיעור התמותה יכול להגיע לעתים עד למקרה אחד על כל עשרה נדבקים.
טענה: חיסונים גורמים לעומס על המערכת החיסונית
"החיסונים", כך טוענים עוד המתנגדים. "גורמים לעומס בלתי נסבל על המערכת החיסונית של התינוק הרך". אולם כל מי שמכיר אפילו בצורה שטחית את מבנה מערכת החיסון יוכל לדחות טענה שכזו בקלות. מכיוון שהמערכת החיסונית של התינוק מאפשרת לו להתמודד עם למעלה מ– 100 אלף גורמים מזהמים.
יתרה מכך, בזמן שמתרחש זיהום נגיפי פשוט, התינוק מתמודד בבת אחת עם עשרות חלבונים זרים. כך שמגוחך לטעון כי יש בעיה בהתמודדות עם נטל של כמה עשרות חלבונים זרים הניתנים במשך כל שנת החיים הראשונה במסגרת החיסונים. הדבר דומה לטענה כי סחיבת סל מצרכים ממוצע מהסופרמרקט מהווה נטל כבד מנשוא על מרים משקולות מקצועי.
טענה: חיסונים מכילים חומרים מזיקים
עוד טוענים המתנגדים כי החיסונים כוללים חומרים זרים ומזיקים כמו כספית וחומרים משמרים. האמת היא כי מלחי הכספית שהיו בחיסונים כחומר משמר ומונע קלקול, הוצאו זה מכבר מחיסוני השגרה והחיסון היחיד שעדיין מכיל מלחי כספית הוא החיסון לשפעת. יחד עם זאת חשוב להבהיר כי אם החומרים הללו היו אכן גורמים לנזק ממשי הרי שהדבר היה מתגלה במחקרים האפידמיולוגים המשווים בין אנשים שקיבלו חיסונים לאלו שלא קיבלו. שהרי מדובר במספר עצום של מאות מיליוני בני אדם שחוסנו, כך שאין להניח כי נזק שכזה לא היה בא לידי ביטוי במחקרים הסביבתיים שנעשו לאורך השנים.
טענה: צריך להתחסן - אבל בזהירות
ניתן לעתים לשמוע אמירות מתונות יותר כמו "אינני מתנגד לחיסונים בצורה גורפת" או "כדאי לחסן אבל בזהירות" או "לחסן אבל בגיל מאוחר יותר" ועוד. מאחורי אמירות שכאלו אין בסיס מדעי והן מובילות בסופו של דבר להגדלת שיעור התינוקות הלא מחוסנים. לעלייה בשיעור הלא מתחסנים יש מחיר חברתי ברור וכבד והוא עלייה בתחלואה ובתמותה של תינוקות בישראל ובעולם. זאת מכיוון שרוב המחלות המדבקות לא נעלמו לגמרי מהעולם וברגע שתרד רמת החסינות, המחלות הללו יופיעו ויכו מחדש.
ניתן ללמוד מניסיונן של מדינות מפותחות כמו אנגליה, יפן ושוודיה, שם בהלה לא מוצדקת שהתעוררה סביב חיסוני חצבת ושעלת הביאה לירידה בולטת בשיעור המתחסנים, דבר שהביא במהירות לעליית שיעור התחלואה בחצבת ובשעלת עם עלייה דרמטית במספר מקרי התמותה. כלומר, ילדים רבים שילמו בחייהם על הצהרות ופרסומים לא אחראיים ועל הטעיית ציבור ההורים ובודאי שאיננו רוצים כי תופעה כזו תתרחש גם אצלנו כאן בישראל. במהלך כתיבת שורות אלו נמסר לי על תינוק שלא חוסן אשר מאושפז במצב קשה בטיפול נמרץ ילדים בבית החולים שערי צדק עקב דלקת קרום המוח. הדבר מצער במיוחד מכיוון שהמחלה הקשה היתה עשויה להימנע בקלות באם התינוק היה מתחסן באופן שגרתי בטיפת החלב.
כדאי גם לזכור כי מתן חיסון אינה רק תוסף או מין פריבילגיה שההורה צריך לשקול באם לתת או לא לתת לילדו. זאת מכיוון שמניעת חיסון מהילד פרושה שלילת זכותו של הילד ליהנות מהקידמה הרפואית שמאפשר עולם המדע למען שמירת בריאותו, וזכותו של הילד לכך מעוגנת בחוקי החברה שלנו.
הימנעות ממתן החיסונים פירושה לקחת את התינוק למסע במכונת הזמן מהמאה ה-21 אל המאה ה-19, עם כל הסכנות לבריאותו הכרוכות בכך. אני סמוך ובטוח שאף הורה לא מעוניין לעולל זאת לילדיו. על כן, למען בריאות ילדיכם, למען חיים בחברה בריאה ובטוחה יותר, הקפידו לחסן את ילדיכם.
- הכותב הוא מנהל חטיבת הילדים, המרכז הרפואי ווולפסון בחולון ומכהן כיו"ר החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים.