שנה חדשה, אופק חדש?

הרבה דיו נשפך בחודשים האחרונים בניסיון לנסות ולהסביר לציבור מהי רפורמת "אופק חדש". הרבה כסף נשפך גם כן - מסע יח"צנות מתוקשר של שרת החינוך, יולי תמיר, שנסעה באוטובוס ברחבי המדינה בניסיון להסביר למה הרפורמה טובה. אבל לצד התומכים הנלהבים, יש גם לא מעט מתנגדים.

חוזרים ללימודים - דיווחים אחרונים:

• השרה תמיר: יש תחושת שינוי
• המורים ידברו בכיתה על פרשת רוז
• מיהם הילדים שלא יחזרו לכיתה?
• חוזרים לבית-הספר - יחד עם הסכינים?
• אשקלון: ילד תקף מינית, ההורים פתחו בשביתה
• מחאה ברעננה: בית הספר הדמוקרטי מחפש בית
• שאלות ותשובות בפורום החינוך של ynet
  

ראשית, תקציר הרפורמה במספרים: 813 בתי-ספר הצטרפו לרפורמה בתוך שנתיים. מדובר ב-325,348 תלמידים ו-23,657 מורים. השכר אותו יקבל מורה עם ותק של 20 שנה צפוי לעמוד על 8,500 שקל, אולם גם מספר השעות שיידרשו מהמורים גדל באופן משמעותי, לעתים אפילו בחצי משרה. תמורת תוספת השכר ילמדו המורים "שעות פרטניות", בקבוצות קטנות.

"רפורמה? זו עבודה בעיניים"

אחד המתנגדים הגדולים לרפורמת "אופק חדש" הוא יושב ראש ארגון המורים העל יסודיים, רן ארז. בתום שביתה ארוכה במיוחד אמנם הגיע ארז להסכם עם משרד החינוך על החלת הרפורמה, אלא שבסופו של דבר הסיכומים עמו לא כובדו והוא הפך לאחד ממתנגדיה החריפים.

"אופק חדש זו עבודה בעיניים", הוא אומר. "בסך הכל, ערך שעת עבודה של מורה ירד. המורים עובדים יותר שעות בשביל שכר יחסי נמוך יותר. כיום אם אני רוצה שעות נוספות אני ניגש למנהל בית ספר ומקבל תוספת בשיעור של 120 אחוז על שעות נוספות. לעומת זאת, ברפורמה הגמול שמקבלים המורים הוא מגוחך.

"מערכת החינוך עומדת בפני פשיטת רגל, קיצוצים, גזירות ושחיקה בשכר. באיחור של שנים העניק לנו משרד האוצר את המגיע לנו על פי הסכמים קיבוציים. שכר המורים צריך לעלות, כך שערכה של שעת עבודה של מורה תהיה גבוהה יותר. מי שרוצה להיות ב'אופק חדש', שיבושם לו, רק שיידע שהוא מקבל פחות כסף ממה שמגיע לו". 

גם מורים רבים מתנגדים למהלך. בעבר כבר פורסם ב-ynet כי בעקבות הרפורמה יפוטרו מורים רבים, ואחרים חשים שהיא נכפתה עליהם. שירה (שם בדוי), מורה בבית ספר יסודי בבאר שבע המלמדת כבר 20 שנה, מכנה את עצמה "נפגעת רפורמה". היא חוששת להתראיין בשמה, מחשש שלא תקבל תלוש משכורת.

בעבר היא לימדה בבית ספר תיכון 24 שעות בשבוע, כמורה במשרה מלאה. כיום היא מלמדת בבית ספר יסודי, שם נדרש מורה לתת יותר שעות, ובשל המעבר לרפורמה - המשרה שלה קפצה ל-36 שעות שבועיות אך המשכורת לא עלתה בהתאם. "הכריחו אותי להצטרף לרפורמה", היא טוענת. "השעות קפצו ב-50 אחוז, אבל המשכורת לא. אני רוצה לעזוב, אבל לא נותנים לי לפרוש. הרפורמה זה פשוט טריק, פיברוק אחד גדול. אני ומורים רבים מסתובבים בתחושה שמכרו אותנו בזול ועובדים עלינו בעיניים".

"זו דווקא רפורמה אמיתית"

מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן, דווקא מרוצה מהרפורמה שחתם עליה בשמם של המורים. "זו פשוט לא אמת לטעון שערכה של שעת לימודים ירד ברפורמה", הוא אומר. "באנו להפסיק את הדשדוש מערכת החינוך, ולהעלות את השכר והמעמד של המורה כאיש מקצוע מוביל. במשך 60 שנה שכר המורים היה מבזה שהתלווה למעמד מבזה. בעינינו אופק חדש זה שלב ראשון בדרך לכך שהממשלה הזו, בשונה מקודמותיה, תקבל החלטה על עדיפות לאומית למערכת החינוך. כל ארגוני המורים צריכים להיות שותפים לרפורמה - ורק כך יגיע השינוי המיוחל בחינוך".

הממונה על השכר באוצר לשעבר, אלי כהן, מסכים עם וסרמן שהרפורמה טובה למורים.

"בעבר טענתי כי שכר המורים אינו ראוי, והיום במסגרת הרפורמה הוא הרבה יותר מכך", אמר, "אם חס וחלילה רפורמת 'אופק חדש' תיכשל, לא תהיה רפורמה נוספת במערכת החינוך בעשרות השנים הבאות".

בשבוע שעבר נערך כנס העיר חולון לחינוך. בין הדוברים היה גם שלמה דברת, מי שעל שמו חתומה רפורמה שנכשלה במערכת החינוך. גם הוא התייחס ל"אופק חדש", ואמר: "במקום לעסוק בחינוך, עוסקים כל הזמן בשכר. אני מברך על 'אופק חדש', ובלי הסכמה בין ארגוני המורים לממשלה לא ניתן ליישם את הרפורמה. עם זאת, יש ב'אופק חדש' גם סכנה, בדמות רפורמות רבות נוספות שיש ליישמן, כמו: הגבלת סמכויות המנהל, הארכת שעות הלימוד ושינוי תקצוב דיפרנציאלי, כך שסבסוד המדינה יגדל וסמכויות הרשויות המקומיות יוגבלו".