מג'ורג' עד ג'ורג': קורות הבחירות באמריקה
כמה נשיאים נרצחו במהלך כהונתם ומי מת חודש אחרי שנבחר? איזה נשיא התמודד בשתי מפלגות, ומי הגיע לבית הלבן מבלי שרץ אפילו כסגן? מג'ורג' וושינגטון עד ג'ורג' בוש - כל תולדות
מי יהיה הנשיא ה-44 של ארצות הברית - ומה אנחנו זוכרים על 43 המנהיגים הקודמים? ב-4 בנובמבר יידרשו יותר ממאה מיליון אמריקנים להגיע לקלפי כדי לבחור את הנשיא הבא. יהיו תוצאות הבחירות אשר יהיו - מדובר בבחירות היסטוריות: או שייבחר הנשיא השחור הראשון, ברק אובאמה - או שלראשונה תיבחר סגנית נשיא, סגניתו של ג'ון מקיין שרה פיילין. לאור המעמד ההיסטורי, הנה מבט על ההיסטוריה של מערכות הבחירות הקודמות שנערכו בארצות הברית, מראשית ימיה ועד היום.
בבחירות ב-1789 נבחר ג'ורג' וושינגטון לנשיא ארצות הברית הראשון. הוא זכה בקולות כל האלקטורים, שנתבקשו לבחור בין שני מועמדים. המועמד שגרף את מירב הקולות נבחר לתפקיד הנשיא, והשני התמנה לסגנו. שלוש שנים מאוחר יותר, שיחזר וושינגטון את ההצלחה וגרף שוב את כל קולות האלקטורים.
בבחירות הבאות ב-1796 לא זכה אף אחד מהמועמדים ברוב מוחץ - ובסופו של דבר הכריעו האלקטורים לטובת ג'ון אדמס, שכיהן כסגנו של וושינגטון במשך שבע שנים. תומאס ג'פרסון מהמפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית המתחרה הגיע למקום השני והיה לסגן הנשיא. ארבע שנים לאחר מכן אירע המהפך הראשון בהיסטוריה האמריקנית – וג'פרסון גבר על הנשיא המכהן אדמס בקרב צמוד. אגב, השניים הלכו לעולמם באותו יום, 4 ביולי 1826, יום העצמאות ה-50 של ארצות הברית.
לאחר שתי קדנציות שבהן כיהן ג'יימס מדיסון כנשיא, נבחר ג'יימס מונרו בקלות לשתי קדנציות. בבחירות ב-1824 הקרב היה צמוד במיוחד, ודווקא המועמד שזכה בפחות אלקטורים ובפחות קולות מצביעים הגיע לבית הלבן. בבחירות הללו התמודדו ארבעה מועמדים – ואיש מהם לא הצליח לגרוף את מספר האלקטורים הדרוש להיבחר. למרות שאנדרו ג'קסון זכה במרב הקולות של האלקטורים והמצביעים, הקונגרס דווקא בחר בג'ון קווינסי אדמס, בנו של הנשיא השני של ארצות הברית, שהגיע למקום השני מבחינת מספר האלקטורים והקולות שגרף. ארבע שנים לאחר מכן גבר ג'קסון על אדמס והפך לנשיא השביעי. הוא כיהן שתי קדנציות כנשיא, אך טען שהנשיאות אינה אלא "עבדות מכובדת".
מהקור, ממחלה או מאקדח
לא מעט נשיאים בארצות הברית הלכו לעולמם במהלך כהונתם. ארבעה מהם נרצחו. הראשון שמת בתקופת כהונתו היה וויליאם הריסון מהמפלגה הוויגית, שגבר על הנשיא המכהן מרטין ון ביורן. למרות מזג האוויר הקר במרס 1841, הריסון סירב לוותר על טקס ההשבעה. הוא גם העדיף שלא ללבוש מעיל, ונאם במשך שעתיים נאום שאורכו 8,444 מילים, ואחריו עוד קיים תהלוכה. עיקשותו התנקמה בו: ימים ספורים לאחר הטקס הוא חלה, וחודש לאחר היום שבו הושבע לבית הלבן - מת. הוא הוחלף בידי סגן הנשיא, ג'ון טיילר, שהיה לסגן הראשון ולא האחרון בתולדות ארצות הברית שמחליף את הנשיא. טיילר זכה לכינוי "הוד תאונתו" (His Accidency) לאור הנסיבות שהביאוהו למשרד הסגלגל - והוא גם הנשיא האמריקני היחיד שהתחתן במהלך כהונתו.
רונלד רייגן וג'רלד פורד. הזקן וזה שלא עמד לבחירה (צילום ארכיון: AP)
גם זאכרי טיילור, הנשיא ה-12 של ארה"ב, לא האריך ימים בבית הלבן. לאחר שנה ושבעה חודשים בתפקיד הוא הלך לעולמו, חמישה ימים לאחר שחש ברע במצעד יום העצמאות האמריקני ה-74. סגנו מילרד פילמור החליף אותו, והיה לאחרון הנשיאים של המפלגה הוויגית.
ב-1860 התמודד לראשונה אברהם לינקולן. הוא אמנם זכה בפחות מ-40 אחוזים מקולות הבוחרים, אבל ריבוי המועמדים הבטיח לו את תמיכתם של מרב האלקטורים. ארבע שנים לאחר מכן הוא ניצח ב-22 מדינות מתוך 25, אך בפועל גרף רק 55 אחוזים מקולות הבוחרים. לינקולן היה הנשיא הראשון שהתנקשו בחייו. הוא נורה למוות ב-14 באפריל 1865 בתיאטרון פורד בוושינגטון, על-ידי השחקן ג'ון בות'. סגנו של לינקולן, אנדרו ג'ונסון, החליף אותו כנשיא. לפני כניסתו לפוליטיקה, ג'ונסון היה סנדלר אנאלפבית, ורעייתו היתה זו שלימדה אותו קרוא וכתוב. הוא גם היה הנשיא הראשון שעמד בפני הדחה של הסנאט, אך ניצל על חודו של קול.
ב-1880 נבחר לנשיאות הרפובליקני ג'יימס גרפילד. הוא גרף רק 2,000 קולות יותר מאשר המועמד הדמוקרטי, וינפילד הנקוק, אך זכה לרוב מוחץ מקרב האלקטורים. פחות מחצי שנה לאחר שנכנס לבית הלבן, נורה גרפילד למוות על-ידי צ'ארלס גיטו, עורך דין וחבר המפלגה, שבקשתו להתמנות לשגריר בפריז סורבה. את גרפילד החליף סגנו, צ'סטר ארתור, אך ב-1884 לא הצליח ארתור לזכות בתמיכת מפלגתו להתמודד לנשיאות.
לראשונה: הרוב לא קובע
הנשיא האמריקני היחיד שכיהן בבית הלבן שתי קדנציות לא רצופות היה גרובר קליבלנד הדמוקרטי. ב-1884 הוא נבחר בקרב צמוד מאוד מול ג'יימס בליין. ארבע שנים לאחר מכן הוא איבד את כסאו לרפובליקני בנג'מין הריסון (נכדו של הנשיא ויליאם הריסון). זו היתה מערכת הבחירות הראשונה והיחידה עד שנת 2000 בה הנשיא הנבחר הפסיד בכמות המצביעים הכללית – אך נבחר בזכות שיטת האלקטורים. קליבנלנד חזר לבית הלבן ב-1892 לאחר שגבר על הריסון.ב-1896 שוב ביצעו הרפובליקנים מהפך: וויליאם מקינלי הרפובליקני גבר על וויליאם בריאן הדמוקרטי. ארבע שנים לאחר מכן התמודדו השניים פעם נוספת ראש-בראש ושוב מקינלי ניצח בבחירות. מקינלי נרצח בספטמבר 1901 על-ידי האנרכיסט ליאון צ'וגלוש בבאפלו. תאודור רוזוולט החליף אותו - וב-1901 נסע לביקור בפנמה, הביקור הראשון שערך נשיא אמריקני מחוץ לגבולות ארה"ב.
רוזוולט הרפובליקני נבחר לכהונה נוספת ב-1904. ארבע שנים לאחר מכן הוא החליט שלא להתמודד שוב, וויליאם טאפט נבחר לנשיא לאחר שהתמודד מול וויליאם בריאן. לבריאן זה היה הפסד שלישי במרוץ לנשיאות. טאפט היה הנשיא האמריקני הראשון שקיבל רכב שרד במסגרת תפקידו - והוא גם הנשיא היחיד שבעברו כיהן כשופט בבית המשפט העליון.
ג'ון קנדי ורעייתו ג'קלין ב-1954. קונספירציה? (צילום ארכיון: AP)
ב-1912 רוזוולט היה לנשיא הראשון והיחיד שהחליט להתמודד כמועמד מטעם מפלגה אחרת, מול מפלגת האם שלו. הוא התמודד כנציג המפלגה הפרוגרסיבית נגד וודרו ווילסון הדמוקרטי וטאפט הרפובליקני. הפיצול בקולות הרפובליקנים שירת היטב את ווילסון, שנבחר לנשיא ה-28 של ארצות הברית, והיה גם לנשיא האמריקני היחיד המחזיק בתואר דוקטור. הוא למעשה ניצח ב-40 מתוך 48 המדינות שהרכיבו אז את ארצות הברית, למרות שבפועל הוא גרף פחות מ-42 אחוזים מקולות הבוחרים. וילסון נבחר שוב ב-1916.
ב-1920 נבחר לנשיאות וורן הרדינג הרפובליקני, לאחר שזכה ביותר מ-60 אחוזים מקולות הבוחרים. גם הוא לא כיהן זמן רב בבית הלבן: הוא מת באוגוסט ב-1923 לאחר שלקה בהתקף לב ובדלקת ריאות, בעקבות הרעלת מזון שבה חלה בביקורו באלסקה. הוא הוחלף בידי קלווין קולידג', שנבחר לכהונה נוספת ב-1924.
פעם רביעית גלידה
ב-1928 נבחר הרברט הובר הרפובליקני, לאחר שגבר על אל סמית הדמוקרטי ב-40 מתוך 48 מדינות. כעבור ארבע שנים, עם המשבר הכלכלי הגדול בארצות הברית, נחל הובר תבוסה לפרנקלין רוזוולט הדמוקרטי, שהיה לנשיא האמריקני היחיד שכיהן ארבע כהונות רצופות. ב-1932 ניצח רוזוולט ב-42 מדינות מתוך 48, בבחירות ב-1936 הוא גרף את תמיכתן של לא פחות מ-46 מדינות וכמעט 61 אחוזים מקולות הבוחרים, ב-1940 הוא קצת איבד מכוחו, אבל זכה ב-38 מדינות, וכעבור ארבע שנים נבחר לכהונה רביעית ואחרונה. בשנות החמישים של המאה הקודמת החליטה וושינגטון כי נשיא לא יוכל לכהן יותר משתי קדנציות.
גם רוזוולט מת בעודו בתפקיד. הוא הלך לעולמו באפריל 1945, והוחלף בידי סגנו הארי טרומן – שאחר כך גם ניצח בבחירות ב-1948. ב-1952 שוב נרשם בארצות הברית מהפך, כאשר דווייט אייזנהאואר הרפובליקני הצליח לגרוף 442 אלקטורים מתוך 531 - והביס בצורה נחרצת את המועמד הדמוקרטי אדיאל סטיבנסון. שני המועמדים נפגשו בבחירות ארבע שנים לאחר מכן ושוב ידו של אייזנהאואר, גיבור מלחמת העולם השנייה היתה על העליונה.
בבחירות ב-1960 התמודד סגנו של אייזנהאואר, ריצ'רד ניקסון, מול המועמד הצעיר ביותר בתולדות הבחירות לנשיאות בארה"ב, ג'ון קנדי בן ה-43. ניקסון ניצח ב-26 מדינות וקנדי ב-22, אך קולות האלקטורים הכריעו, וקנדי נבחר לנשיא האמריקני הקתולי הראשון. הוא נרצח בנובמבר 1963 בעיר דאלאס שבטקסס על-ידי לי הארווי אוסוולד, אך יש מי שגורס כי הרצח היה קונספירציה שבה היה מעורבים גורמים נוספים. סגנו לינדון ג'ונסון החליף אותו, ובבחירות ב-1964 התמודד ג'ונסון וניצח בפער גדול.
הנשיא שלא עמד לבחירה אפילו כסגן
ריצ'רד ניקסון חזר למרוץ לנשיאות ב-1968, והצליח הפעם לגבור על המועמד הדמוקרטי, הרברט האמפרי וגם על המועמד העצמאי ג'ורג' וואלאס. ארבע שנים לאחר מכן הוא נבחר לכהונה שנייה – לאחר שניצח ב-49 מתוך 50 מדינות.
ג'ימי קרטר עם בגין וסאדאת בחתימת הסכם קמפ דיוויד (צילום ארכיון: AP)
בשנת 1973 התפטר סגנו של ניקסון, ספירו אגניו, לאחר שהגיע להסדר טיעון עם התביעה בארה"ב. במסגרת ההסדר הוא הודה בשוחד ובעבירות נוספות. הנשיא ניקסון מינה את חבר הקונגרס ג'רלד פורד, לסגנו. בעקבות חשיפת פרשת ווטרגייט, נאלץ ניקסון אף הוא להתפטר, וכך הפך פורד לנשיא הראשון שכלל לא עמד לבחירה, אפילו לא כסגן. ב-1976 הפסיד פורד לג'ימי קרטר הדמוקרטי, לאחר שהאחרון גרף את מרבית האלקטורים. למרות הפסדו, פורד הוא הנשיא האמריקני בעל תוחלת החיים הארוכה ביותר: הוא הלך לעולמו אשתקד, בגיל 93.
קרטר התמודד שוב ב-1980, הפעם מול רונלד רייגן בן ה-70, מי שמחזיק עד היום בתואר המועמד המבוגר ביותר שנבחר לנשיא. ואולם, למרות גילו המבוגר של יריבו, נחל קרטר מפלה קשה, וניצח בשש מדינות בלבד. רייגן זכה לתמיכתם של 489 אלקטורים, לעומת 49 בלבד שהצביעו לקרטר. ארבע שנים לאחר מכן נבחר רייגן לכהונה שנייה, לאחר שגבר בקלות על וולטר מונדייל הדמוקרטי, שבחר במועמדת לסגנית הראשונה בתולדותיה של ארה"ב, ג'רלדין פרארו.
20 מיליון קולות - ואפס אלקטורים
ב-1988 התמודד סגנו של רייגן, ג'ורג' בוש האב, מול מייקל דוקאקיס הדמוקרטי. בוש גבר על דוקאקיס בקלות וניצח ב-40 מדינות - אבל ב-1992 הוא נחל מפלה צורבת בהתמודדות מול ביל קלינטון הדמוקרטי. קלינטון ניצח ב-32 מדינות, לעומת 18 שתמכו בבוש האב. במרוץ התמודד גם המועמד העצמאי, איל ההון רוס פרו, שזכה לתמיכתם של כמעט 20 מיליון מצביעים, אבל בגלל שיטת האלקטורים הנהוגה בארה"ב, הוא לא זכה ולו באלקטור אחד. למרות שורה של שערוריות ופרשיות אהבהבים שנקשרו לשמו, הצליח קלינטון לנצח שוב ב-1996, כאשר ניצח ב-31 מדינות וגבר על המועמד הרפובליקני בוב דול.
הבחירות ב-2000 הכניסו לבית הלבן - בפעם השנייה בהיסטוריה האמריקנית - מועמד שגרף פחות קולות. זה היה ג'ורג' בוש הבן, שקיבל חצי מיליון קולות פחות מאל גור הדמוקרטי, אך ניצחונו במדינת פלורידה סיפק לו רוב של אלקטורים - 271 לעומת 266 בלבד לגור. בבחירות הללו התמודד ג'ו ליברמן כסגנו של גור, והיה ליהודי הראשון שכמעט נוגע בבית הלבן.
ג'ורג' בוש ודיק צ'ייני יומיים לאחר בחירות 2000 (צילום ארכיון: רויטרס)
למרות אי שביעות הרצון מהנשיא בוש בעקבות כהונתו הראשונה - שבמהלכה ידעה ארה"ב את מתקפת הטרור של 11 בספטמבר ואת הפלישה האמריקנית לעיראק - הצליח בוש להיבחר לכהונה שנייה ב-2004. הוא גבר על ג'ון קרי וסגנו ג'ון אדוארדס ב-31 מתוך 50 המדינות. בבוש תמכו יותר מ-62 מיליון מצביעים – שהם קצת יותר ממחצית האמריקנים שהגיעו לקלפי.
לראשונה מאז הבחירות ב-1952, בבחירות הקרובות לא מתמודדים נשיא או סגן נשיא מכהנים. הבחירות השנה יציבו בבית הלבן נשיא שלא נולד בשטחה של ארה"ב היבשתית - ברק אובאמה נולד באיי הוואי, בעוד שג'ון מקיין נולד בבסיס אמריקני בפנמה.
לפנייה לכתב/ת 
