טובים השניים או תובעים השניים? הומור גירושים

- אתה עוסק במקצוע יותר מ-30 שנה, גירשת מאות אנשים, כתבת סיפור שבועי ב"לאשה", יש לך כמה וכמה פינות בתוכניות רדיו והופעות בטלוויזיה. מה פתאום גם מופע?

כל כך הרבה שנים אני עוסק בעיקר במשפחות מתפרקות, רואה אנשים בשעתם הקשה, עוקב אחרי ילדים שנפגעו מקריסת הזוגיות של הוריהם. לכן הרגשתי צורך גם להעלות חיוכים על פני האנשים היושבים מולי במופע. נעים לי לראות את הקהל צוחק במלוא פה. ובתוך כך אני מעביר מסר שזוגיות יכולה להיות דבר נפלא, שהנישואים הם המוסד המעניק את המירב ואת המיטב - אם יודעים לתפעל אותו כראוי.

- וזה באמת אפשרי, בימינו?

זה קשה בימינו יותר ויותר. תאריך התפוגה של זוגות המתחתנים היום קצר מאי פעם. מתגרשים מסביב ללא הרף, והדבר מעודד אחרים. כל זוג רביעי או שלישי שיינשא - יתגרש למרבה הצער בתוך עשר שנים. תיבת נוח שלנו מיטלטלת על מים סוערים מתמיד, ויותר ויותר נוסעים יקפצו מתיבה לתיבה ומאהבה לאהבה. חלקם יפלו למים וייצאו, חלקם יטבעו וחלקם יתבעו (מתוך המופע – ש.פ.).

- מה מפריע במיוחד לאנשים ששופכים את לבם בפניך?

הנהלת החשבונות הבלתי פוסקת, הטענות והמענות והתחשבוניות ללא סוף. זה מתיש רבים מאלה העוברים דרך משרדי. כשבני זוג מנהלים מאזנים, היחסים לא מאוזנים, השכנים מאזינים ועורכי-הדין ניזונים (דוגמית נוספת מתוך המופע – ש.פ.).

- אתה אומר במופע שהבעיה עם עורכי-הדין היא ש-95 אחוז מהם מוציאים שם רע לכל היתר...

נכון שיש גם עורכי-דין המסלימים את היחסים בין הצדדים, אבל אני רוצה לחשוב שרוב הפרקליטים נוהגים בהגינות. רבים מעמיתיי מנסים לעזור לבני הזוג לשקם את הנישואים או לסיים את סכסוך הגירושים במהירות תוך מיזעור נזקים.

- שמתי לב שבמופע אתה מתסיס את הקהל בשאלות. למשל, אם לומר אמת בנישואים זה חכם או תם או מטומטם, או מהן שלוש המילים שהבעלים הכי לא סובלים. מי בדרך כלל מגיב יותר לשאלות האלה, נשים או גברים?

נשים. הן יותר פתוחות רגשית ונוטות להביע את דעתן. התשובות, אגב, מאלפות. למשל, בעניין אמירת אמת, תמיד יש אנשים בקהל שאומרים כי צריך לומר הכל לבן הזוג וכאלה האומרים בפסקנות שאסור לספר. 

- מה דעתך האישית?

אני לא בטוח שמשפחות שמשקרים בהן חיות פחות טוב מאלה שהכל בהן שקוף וגלוי.

- ומהן שלוש המילים שהבעלים הכי לא סובלים?

"אנחנו צריכים לדבר". זה ממש מדליק נורה אדומה. בכל מופע שלי הגברים מזדהים עם התשובה הזו, אבל מציעים גם תשובות אחרות: "תוריד את הפח", "מה עם הכיור", "בוא איתי לקניון" ועוד.

- כמה סיפורים במופע שלך שיעשעו אותי ואחרים העציבו. התמהיל הזה הוא בעיניי נוסחה מנצחת. מה אנשים אוהבים לשמוע במיוחד?

אני מופיע בפני כל מיני קהלים – חברות במגזרים שונים שעורכות ערבי גיבוש, מתנ"סים קהילתיים, מרכזי תרבות, ימי עיון מקצועיים. וגיליתי שכולם אוהבים סיפורים, והשילוב הנכון הוא באמת סיפור קצר, ענייני, שמצחיק וגם מעלה דמעה. הנוסחה של הבדיחה היהודית הקלאסית. הסיפורים שבמופע משקפים את התחנות העיקריות בחיי רוב הזוגות - חיזור, נישואים, ילדים, מריבות, חשדנות, כסף ועוד.

- מה מקור החיבה שלך למה שאתה קורא "סיפורי הפתעה"?

אני מוצא ענין רב בחיבור סיפור עם סיומת שהופכת את הקערה, כמו למשל בסיפוריו של רואלד דאהל. זה אתגר לא קל למצוא פואנטה שמשאירה את הקורא פעור פה. הסיפורים הם מעין צילום רנטגן של מוסד הנישואים, של הדינמיקה בין איש לאשה, פסיפס המורכב מהאמיתות הקטנות של החיים. אני מנסה להסיר את המסיכות שכולנו עוטים ולבחון מה קורה בפנים, מעבר לציפוי החיצוני. מה הם הכוחות שמניעים את האדם למצוא בן זוג, לקיים איתו שותפות יומיומית, מתי היא מצליחה ולמה היא נכשלת. וחשוב לי גם לחשוף חמלה אנושית בעולם מנוכר ולתת לה את הכבוד הראוי.

- מנסיונך, האם ציניות והומור, כמו במופע שלך, מסייעים לשמור על הזוגיות?

אין לי ספק בכך. מי שצוחק - ממריבה מתרחק. כל קשר אנושי כרוך במתחים, ובוודאי כך הדבר במרקם היחסים בין איש לאשה, שיום אחד מתחילים לחיות ביחד וצריכים להתרגל איש לנוהגיו של השני, לוותר, להתגמש, להבליג. זהו סיר לחץ. נכון, כולם רוצים להיות נשואים - אבל לא 24 שעות ביממה. מה עשוי לעתים לרכך את האוירה הדחוסה לעתים? הומור.

- טורים בנושא בגידות תמיד מסעירים את הרוחות בערוץ יחסים. בגידה היא עדיין אחד הגורמים העיקריים לגירושים?

כן. המפגשים מהזוג השלישי ממגנטים רבים מהבית. המתירנות, הלגיטימיות שהתקשורת נותנת לחוסר נאמנות, התחושה של האדם המודרני "אכול ושתה כי מחר נמות" - כל המכלול הזה חותר תחת היסודות של זוגיות בריאה. אבל אין בעצם חדש בחולשות האנושיות האלה, שמאפיינות את המין האנושי מראשיתו. אדם וחוה, הזוג הראשון, עוד לא סיימו לפתוח את מתנות החתונה, וכבר נחת עליהם נחש מסית ומדיח, תפוח מפתה, האשמות הדדיות - ושלום לגן העדן.

- מהן הסיבות הנוספות לנסיקה בשיעור הגירושים?

תוחלת החיים, שגורמת לרבים לשאול מה התוחלת בחיים המשותפים עוד עשרות שנים, כאשר השגרה כבר מכרסמת, ההתרגשות מדממת והמשיכה נעלמת (עו"ד דון-יחייא מאוד אוהב לחרוז, כפי שאולי כבר שמתם לב - ש.פ.)

- אני נזכרת באימרה צינית הגורסת שנישואים זה כמו להיכנס לאמבט רותח: כשנמצאים בפנים זה כבר לא כל כך חם. מהי עצת המומחה כדי להשאיר את הטמפרטורה הזוגית גבוהה במשך הרבה שנים?

צריך להביא בחשבון מראש שמה שנשאר קבוע זה רק האובר-דראפט. האהבה הסוערת של השנים הראשונות לעולם תימוג. אבל בני-זוג מפוקחים ומפוכחים מבינים שאנרגיית האהבה הנפלאה מתחילת הדרך יכולה להפוך לחברות קרובה, מלאה כבוד והערכה הדדית, לאינטימיות שנותנת כוח, שלווה, ובעצם מה שכולם רוצים: אושר, או משהו הקרוב לאושר, בתוך תא זוגי.

- בקיצור, טובעים השניים, או תובעים השניים...

דווקא טובים השניים, לכן קראתי למופע שלי בשם זה. הפסוק המקראי "לא טוב היות האדם לבדו" תואם עד היום את הטבע האנושי. הנישואים עונים על הצרכים הבסיסיים ביותר של כל אדם: הרגשיים, הפסיכולוגיים, החברתיים, הכלכליים, המיניים. ועם זאת אני מבין גם אנשים הנהנים לחיות לבד, במיוחד אלה שנכוו מנישואים טראומטיים.

- ומה קורה בקן הנישואים הפרטי שלך, אם תרשה לי לשאול?

אני מעדיף לא לדבר עליו.

• קטעי וידאו מתוך המופע ניתן לראות באתר של עו"ד בני דון-יחייא