למרות החלטת הממשלה - הירקון טרם שוקם

תמונות הצוללנים בנחל הירקון בשבועיים האחרונים העלו מחדש את השאלה בדבר מצבו של הנחל. אולם בדיקת ynet מעלה כי התשובה לסוגיה זו עגומה למדי: שש שנים לאחר החלטת הממשלה בדבר שיקום גוף המים בנחל - ורק שבעה מבין 27 הקילומטרים בו שוקמו. 

שיקומו החלקי של הנחל בעייתי עוד יותר נוכח העובדה כי החלטת הממשלה מחודש ינואר 2003, הקציבה לשיקום גוף המים שלוש שנים בלבד. בפועל, כאמור, על אף העובדה שחלפו כמעט שש שנים - הרי שלמעט חלקו העליון של הירקון, גוף המים רחוק מלהיות משוקם.

נכון לעכשיו, 16 קילומטרים בחלקו המרכזי של הירקון - מהחיבור עם נחל קנה ועד לאזור "שבע טחנות" - סובל עדיין מהזרמת מי קולחין ברמת טיהור נמוכה. בקטע המערבי של הנחל, בו צוללים בימים אלה, זורמים מי ים. מבדיקת הנושא עולה עוד כי בנוסף לכך, סובל הירקון מירידה חדה בכמויות המים הזורמות בו.

רק חלקו העליון שוקם. מקורות נחל הירקון (צילום: רשות הטבע והגנים) 

כך, בעוד כמות המים בנחל לפני כמאה שנים עמדה על כ-25 אלף מטרים מעוקבים לשעה - הרי שהיום זורמים באפיקו רק 270. על הטיפול בסוגיה זו מופקדת כיום רשות נחל הירקון, הפועלת לחידוש אספקת המים באמצעות מי קולחין מטופלים ומים מותפלים.

הסחבת בפעולות השיקום קשורה, איך לא, גם לסחבת הביורוקרטית והתקציבית המלווה את הסוגיה. בהחלטת הממשלה הוחלט אמנם להקציב לתוכנית 85 מיליון שקלים, אולם עד כה הושקעו בביצועה מיליונים בודדים בלבד. מקורות המימון מתחלקים בין הרשויות המקומיות באזור, קק"ל, המשרד להגנת הסביבה ומשרדי הפנים והחקלאות - אך בשל הליכי התכנון האיטיים עד כה לא העבירה רשות נחל הירקון דרישה לכל הסכום.

רשות הנחל: "אין עוד פרויקט שמתנהל בקצב הזה"

יושב ראש מפלגת הירוקים וסגן ראש עיריית תל-אביב יפו, פאר ויסנר, התייחס לפעולות השיקום האיטיות ומתח ביקורת חריפה על הנעשה. "עשר שנים חלפו מאסון המכביה, שבו נפגעו ספורטאים מהזיהום בירקון באחד האירועים המבישים של מדינת ישראל, ולא נעשה דבר", אמר. ויסנר ציין כי מפלגתו עתרה לבית המשפט בנושא כבר לפני מספר שנים והוסיף: "אני קורא למבקר המדינה לפתוח בבדיקה מקיפה בנושא".

אולם ברשות נחל הירקון, הגוף המופקד על ביצוע פעולות השיקום, דוחים את טענותיו של ויסנר מכל וכל. בשיחה עם ynet כינה מנכ"ל הרשות, ד"ר דוד פרגמנט, את החלטת הממשלה "לא-ריאלית" ואמר כי היא אינה לוקחת בחשבון את פרק הזמן הדרוש לקבלת אישורים. "כל בר דעת שמתעסק בפרויקטים יודע כי יש להכליל בהחלטת הממשלה את התנאי 'מרגע קבלת האישור'", אמר.

פרגמנט הבהיר כי לא ניתן להתחיל בפעולות השיקום מבלי לבצע תוכניות מקדימות וכי תוכניות אלו דורשות זמן רב. "כל מה שהושג לגביו אישור, בוצע מיידית", אמר. "אין אף אחד שהיה מגיע לאן שהגענו בפרק הזמן בו הגענו. אנו עובדים בצורה שקופה עם גיבוי מדעי וממשלתי. אין עוד פרויקט בסדר גודל לאומי שמתקדם בקצב הזה".