טוסקנה זה כאן
עם יותר מ-200 יקבים, תעשיית היין בישראל לא רק משפרת את מעמדה בעולם, אלא גם מאפשרת את התפתחותה של תיירות יין מקומית. אז איך הופכים לתיירי יין, מה ההבדל בין יקב בוטיק ליקב גדול ואילו אטרקציות מחכות לנו בדרך? טרנד משמח לבב אנוש
יש אנשים שיוצאים למסעדה ויכולים להסתכל על תפריט היינות במשך חמישים דקות. הם לא בטוחים מה יילך יותר טוב עם המנה שלהם – מרלו או קברנה סובניון, ומאיזו שנת בציר הכי טוב להזמין. לאנשים אחרים הבחירה מסתכמת בין אדום ולבן, וגם זה רק במאורע מיוחד. גם אלה וגם אלה יכולים להעשיר את הידע שלהם, וגם לחוות חוויה יוצאת דופן, באמצעות משהו שנקרא תיירות יין.
ולא, לא צריך לנסוע עד טוסקנה או עמק נאפה בשביל זה, מסתבר שזה קיים גם כאן, מתחת לאף. בישראל מפוזרים יקבים מצפונה ועד דרומה, כולם מוכנים לקלוט מבקרים, להציע כוס יין, סיפור, סיור ולעיתים עוד אטרקציות. צרפו כמה יקבים כאלה לטיול של יום אחד, ותקבלו חוויה בלתי נשכחת, גם אם אתם בעלים של מרתף יין, וגם אם לא טעמתם יין מאז ליל הסדר.
הגרסה המקורית. עמק נאפה (צילום: mct)
הגרסה הישראלית. כרמי יקב דלתון (צילום: שגיא קופר)
"תיירות יין התפתחה לאחר ימי הביניים" מסביר ד"ר רן כהן, מרצה בנושא פיתוח אזורי תיירות. "פיאודלים היו מגיעים להתארח אחד בחוותו של השני, ואז היו מגישים להם יין וגם, סליחה על הבוטות, נשים". בגלגולה השני של תיירות היין היא הופיעה כחלק מהתיירות המתמקצעת. "כיום, התיירות עברה מבטן-גב, לתיירות שמספקת עניין לפלחים מסוימים באוכלוסייה". במילים פשוטות יותר, בגלל שהיו אנשים שהתעניינו ביין, החליטו היקבים לפתוח את שעריהם למבקרים, וכך נולד תחום תיירות היין, הפעם, בלי הנשים.
בישראל, התחום הוא חדש יחסית. ייצור היין האיכותי התחיל רק בסביבות שנות השמונים ביקבי רמת הגולן. עד אז מה שניתן היה למצוא בארץ היה יין "פטישים". "בהתחלה התפתחה תיירות מבינים", מסביר ד"ר כהן. "אם הייתי יינן, או שהיה לי מרתף יינות, אז הייתי מסתובב בין היקבים וטועם יינות". ב-1988 הוקם מרכז המבקרים ביקב בראשון לציון, שבעצם עורר את העניין ב"מאחורי הקלעים" של היין. כבר לא היית צריך להיות מבין גדול בשביל לבקר ביקב, מכיוון שמרכז המבקרים הוקם על מנת להסביר למי שלא מבין. כיום כבר יש בישראל מעל ל-200 יקבים, כאשר בגדולים ביניהם יש מרכזי מבקרים, ובקטנים, ביקבי הבוטיק, ניתן פשוט לבקר בביתו של הבעלים ולטעום יין משובח.
דריכת יין ביקב בנימינה (צילום: אפי שריר)
איך עושים תיירות יין?
לא מסובך כלל לתכנן טיול יינות ישראלי בעצמכם. ארנון ארז (67) מישוב ענתות, יינן ומורה דרך מוסמך, ממליץ לארגן טיול של בין שלושה לחמישה יקבים ביום אחד. יותר מזה יהיה עמוס מדי. כמובן שכדאי גם למנות נהג תורן. ארז מחלק את הארץ לארבעה אזורים בהם מתקבצים היקבים: "מקום ראשון הוא אזור הנגב. לאחר מכן, יש את אזור יואב-יהודה, שמתחיל מקריית גת ונגמר בירושלים. אחר כך יש באזור המרכז מאזור גדרה עד אזור זכרון יעקב. אחר כך יש את הצפון, הגליל והגולן". כדי להקל על המשימה, קיימת אפילו מפה, שמסמנת את כל היקבים הקיימים בישראל, החל מהגדול ביותר, ועד המשפחתי המצומצם. את מפת ישראל דרך היין, אפשר להשיג ברוב בתי המלון, בחנויות יין, או בלשכות משרד התיירות.
היתרון שבתכנון טיול לבד, הוא שאפשר למקד אותו סביב אטרקציות ספציפיות. כמו למשל חג היין באמת תנינים שבבית חנניה. בשמורת הטבע שמאכלסת תנינים, החליטו השנה, במהלך חודש ספטמבר, לקחת חלק גם בתיירות היין. המקום מציע סיור רכבת בכרמים, דריכת ענבים, טעימות יין, ובקבוק יין לאדם אמיץ (או הטיפש?) שיעז ללטף תנין.
אם אתם מאותם האנשים שבטוחים שזכרון יעקב נמצאת דרומית לירושלים, אין מה להתבייש, פשוט לא חייבים לתכנן טיול יינות לבד. ארז, למשל, ישמח לתכנן את הטיול בשבילכם, ולקחת אתכם מיקב ליקב. אל תדאגו, כל עוד הוא נוהג, הוא לא שותה. "לצערי, רוב האנשים נוסעים לאיטליה ולצרפת לעשות טיול יקבים", מספר ארז, "אבל לא צריך להרחיק עד לשם כדי ליהנות מטיול של יום שבו שומעים הסברים על שיטות גידול, על סוגי יין ומטיילים בכרמים". כאשר אתם קובעים טיול אצל ארז, הוא מתאים את עצמו לדרישות שלכם. "רוב האנשים שבאים לטיול, רוצים לראות את הנופים של הכרם, ואם יש שם יקב, אז למה לא". אם הוא מצליח לעורר בהם עניין, מה טוב.
בציר ענבים בכרם הרי גליל בקיבוץ יראון (צילום: אפי שריר)
מה בעצם עושים כאשר מגיעים ליקב?
"יש יקבים שמזמינים אותך לראות את התהליך, לטעום את היין מהחביות, להסתובב ביקב. ויש כאלה עם מרכז מבקרים ששם יש בקבוקים עם כוסיות, ושם ניתן לטעום איזה יין שרוצים". ארז עצמו הוא בעלים של יקב בוטיק בישוב ענתות, שמייצר 10,000 בקבוקים בשנה. ניתן להגיע אליו בתיאום מראש. "אנשים שבאים יכולים לראות את תהליך ההכנה, את הציוד, את החביות, וכמובן לטעום מהיין ולהביע עליו דעה". כיאה ליקב משפחתי, אין במקום מרכז מבקרים, אבל כן יש חצר, בה ניתן לשבת וליהנות מהנוף הכפרי ומחיי הטבע בעת טעימת היין.
ביקבים הגדולים היותר, הביקור הוא יותר מובנה. שרית זקס, מנהלת מרכז המבקרים של "יקב הרי גליל" מסבירה: "יש לנו סיורים מודרכים של 45 דקות, שכוללים סרטון וטעימות יין. בתקופת הבציר אפשר לפעמים לראות את המשאיות מגיעות ושופכות את הענבים וניתן אפילו לטעום מהם". מעבר לכך יש אפשרות לשילוב ארוחות. במהלך הסיור, מספרת זקס, מלבד הסברים על אופן הכנת היין, כיצד להבחין בין סוגי יינות וכל מה שמתבקש מסיור רגיל ביקב - המדריכים מנפצים גם הרבה מיתוסים. "מיתוס נפוץ אחד הוא שיין מחזיק מעמד לנצח, וזה בכלל לא המצב. יש סוגי יינות שיכולים להחזיק מעמד אפילו רק ארבע שנים".
מיכלי היין ביקב הרי גליל (צילום: אפי שריר)
עשור לחג היין
אם בחרתם להיות תיירי יין מן המניין, זוהי חובתכם האישית להיות מודעים לקיומו של הפסטיבל "דרך היין" של יקבי יהודה. הפסטיבל ייפתח ביום חמישי הקרוב, ויימשך עד ה-22 באוקטובר. פסטיבל זה, שחוגג את השנה העשירית שלו, מאפשר לתייר היין ליהנות בו זמנית מהחופש בלארגן לעצמו טיול בין יקבים אך גם מפעילויות שונות המוצעות כחלק מהפסטיבל בכל אחד מהיקבים. "המועצה האזורית של מטה יהודה היא שותפה עם שתי קהילות יהודיות – בוושינגטון ובדרום אפריקה", מסביר נימי יפה, מנהל מחלקת תיירות וחקלאות יהודה, "דרום אפריקה היא ארץ יין. בשנת 1996, ראש הקהילה הגיע לכאן, ואמר למה לא פה", וכך עלה רעיון הפסטיבל. בהתחלה היו רק חמישה יקבים. אך כיום יש כבר 26 יקבים באיזור, ואלה מייצרים מעל למיליון ומאתיים בקבוקים. את פסטיבל "דרך היין" מסכם יפה במשפט אחד: "מי שהיה במטה יהודה ולא ביקר ביקב, לא היה במטה יהודה".
ולמרות כל זאת, לדעת ד"ר כהן, תיירות היין בישראל עדיין לא הגיעה לנקודת שיא: "באוסטרליה אנשים נוסעים לשבוע למקומות שבהם הם טועמים יין כל השבוע, וגם ישנים במקום - הכל סביב היין. הייתי רוצה לראות גם בישראל מקומות כאלה. אני צופה עתיד ורוד". ולסיום, מציע ד"ר כהן טיפ לכל אלה שמתכוונים ליהנות מכל טיפה ולא לירוק את היין לאחר כל לגימה כמו המקצוענים: "כוסית של שמן זית לפני שמתחילים לשתות גורמת ליין פשוט לזרום החוצה" - ומונעת מכם לשפוך סודות לא רצויים.
תעשיית יין ביקב בקיבוץ יראון (צילום: אלעד גרשגורן)
מוכנים? צאו לדרך!
יין ישמח לבב אנוש והשתתפות באחת מפעילויות הבציר המתקיימות בימים אלה ברחבי הארץ היא שמחה כפולה ומכופלת. במרכז הפעילות "הכרם של טלי" במושב לכיש שבנגב יתקיימו בשבתות הקרובות סיורים בכרמים וסיורים לאתר הארכיאולוגי בתל לכיש, פינות יצירה לילדים, תחרויות סחיטת ענבים ועוד (מחיר ההשתתפות: 10 שקלים, פרטים באתר). באמת תנינים יתקיימו סיורי רכבת בכרמים, כתב חידה בנושא יין ועוד (04-6361025).
וגם לגדולים: ביקב רקנאטי שבאזור התעשייה עמק חפר עורכים סיורים מודרכים ביקב ובחדר החביות עם הסברים על תהליך הכנת היין וטעימות (15 שקל, בתיאום מראש, 04-6222288); ביקב ססלוב ובמלון הבוטיק וילה גליליי מציעים בחודש ספטמבר חבילת אירוח של שני לילות לתקופת הבציר, הכוללת פעילויות, טעימות וארוחות (850 שקל, 04-6999563); ב-18.9 ייפתח פסטיבל העשור לדרך היין של יקבי יהודה בהשתתפות 26 יקבים, ובו יתקיימו פעילויות ביקבים, טיולי ג'יפים ואופניים, ארוחות וטעימות ועוד (פרטים באתר); "לוגמים שישי" - סיור בשלושה יקבים גליליים עם הרצאות וטעימות, חוויה צ'רקסית בריחנייה, כולל כיבוד קל (150 שקל, 050-8924365).