השרים אישרו את ההצעה לצמצום סמכות העליון

אחרי מאבק ארוך ומתוקשר הכריעה היום (א') הממשלה בעד הצעתו של שר המשפטים, דניאל פרידמן, לתיקון חוק יסוד השפיטה, המצמצמת את זכותו של בית המשפט העליון לבטל חוקים. ההצעה עברה ברוב של 13 שרים מול 12. ההצעה הועברה לוועדת החוקה של הכנסת.

בעד הצעת פרידמן הצביעו השרים: אולמרט, בוים, פרידמן, רמון, אברהם-בלילא, אפללו, עזרא, ישי, נהרי, כהן, אטיאס, איתן ובן-יזרי. התנגדו להצעה: ברק, הרצוג, שמחון, תמיר, בן-אליעזר, מג'אדללה, איילון, לבני, בר-און, מופז, שטרית ודיכטר. השר אדרי נמנע בהצבעה.

בעקבות הביקורת הציבורית החליט פרידמן למתן את הצעתו המקורית, כך שבג"ץ יוכל לפסול חוקים רק אם הם סותרים את חוק יסוד כבוד האדם וחרותו וחופש העיסוק - ולא כל חוק יסוד אחר.

גם לאחר פסילה, לפי עקרון "ההתגברות", תוכל הכנסת לשוב ולחוקק חוק שנפסל. זה יקרה רק אם יושג רוב של 61 חברי כנסת ובתנאי שיישמר פער של לפחות חמישה חברי כנסת בין התומכים למתנגדים.

לאחר אישור הצעתו, אמר השר פרידמן: "זו נקודת תפנית ושלב חשוב בהחזרת יכולת המשילות לממשלה ובחיזוק מעמדה של הכנסת. בד בבד, הצעת החוק לא פוגעת בבית המשפט העליון, אלא מחזקת אותו - כך שלראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל ניתנת לו הלגיטמציה לבטל חוקי כנסת בהסתמך על חוקי יסוד בעלי סעיף ההגבלה. יחד עם זאת, תמשך עליונות הכנסת על ידי אפשרות מתן העיון ונימוקי בית משפט עליו".

בין המתנגדים הבולטים להצעה היתה ממלאת מקום ראש הממשלה, שרת החוץ ציפי לבני, שתבעה שינויים בהצעת ההחלטה. בין היתר דרשה להתאים את ההצעה להמלצות ועדת נאמן ולהעביר אותה לדיון בוועדת שרים לחקיקה. משהצעותיה לא התקבלו - הצביעה נגד.

בפתח הישיבה, הסביר ראש הממשלה, אהוד אולמרט, כי "הדיון בהצעה הזו נדרש כדי ליצור הפרדה מאוזנת בין הזרועות השונות - הזרוע הביצועית, המחוקקת והשופטת". לדברי ראש הממשלה, "הדבר המהותי ביותר הוא הדיון ביכולת בית המשפט העליון לפסול חוקים. לכן אני חושב שהדיון הזה חשוב מאוד, למרות שיש סביבו מחלוקת. לכן אנו מקיימים את הדיון".

בקרב שרי קדימה היו מי שהתנגדו לדון בהצעת השר פרדימן. שר האוצר, רוני בר-און, אמר כי הוא סבור שיש להעלות את ההצעה בממשלה, לאחר דיון מעמיק בפורום שרי קדימה, ולאחר מכן בוועדת השרים לחקיקה: "רק לאחר דיון מעמיק בתשתיות החוק, צריך להביא אותו לממשלה. לא כך נעשו הדברים".

השר יעקב אדרי, אמר: "איני תומך בהצעת החוק של שר המשפטים, לא נכון לעסוק בסוגיה החשובה הזאת עכשיו. זו לא העת, רגע לפני שהממשלה הזאת מסיימת את ימיה". שר הפנים, מאיר שטרית, אמר: "אני מתנגד להצעה הזו. אני אמנם כשר משפטים לשעבר תומך בכך שרק בית המשפט העליון יוכל לבטל חוקים, אבל גם כך לדעתי צריך לאפשר לכנסת לעשות 'אובר רולינג' ברוב של 70 חברי כנסת, זה ישמור על האיזון".

בעבודה התנגדו

במפלגת העבודה הודיעו כי הם מתנגדים לדיון בהצעתו של שר המשפטים. יו"ר המפלגה, השר אהוד ברק, אמר לפני הישיבה כי "לממשלה במצב הפוליטי הנוכחי אסור לקבל החלטות כמו הצעת פרידמן".

השר יצחק הרצוג, מראשי המתנגדים להצעה, אמר: "פנינו להרבה משרי הממשלה ולראשי הסיעות ואמרנו להם שהדבר נוגד את ההסכמים הקואליציוניים. מפלגת העבודה מתנגדת כולה. אמנם הדיון בנושא חשוב, אך לא בעיתוי הזה. יתרה מזאת, הדיון הזה נתפס כקריאת תיגר על בית המשפט העלון ואנו לא ניתן לזה יד".

אם ההצעה תאושר בכנסת, תהיה זו הפעם הראשונה מאז קום המדינה שתוגדר במפורש סמכותו של העליון לבטל חוקים של הכנסת הנוגדים את זכויות האדם. פרידמן מקווה שזכות זו תזכה ללגיטימציה ציבורית, לנוכח המחלוקת הקשה הניטשת מאז נחקקו חוקי היסוד בשנת 1992.