גם ממשלה מקרטעת חייבת לקדם הסכם

ערב ירידתו הצפויה של ראש הממשלה אולמרט מהבמה הפוליטית, אנו עדים לרוחות הולכות ומתגברות בתביעה להשלים את עסקת שליט עם החמאס כמעט בכל מחיר. מנגד, לא מורגשות ולו אוושות קלות של רוח ציבורית ותקשורתית התובעת מאולמרט להגיע להסכם כלשהו עם אבו מאזן על מנת ל"יישר את המגרש" בעבורו ולו במעט, במאבקו עם החמאס על השלטון בחברה הפלסטינית ועל הדרך לפתרון הסכסוך עם ישראל.

אולמרט וקודמו שרון, יחד עם מי שמבקש לרשת אותו, מופז, הצליחו במדיניות עקרה, שכשלה ביישום העיקרון "ביטחון יביא שלום". חיזוק החמאס היה תוצאה של חוסר הנכונות הנדרשת לשלם מחירים כואבים תמורת חיזוקו של אבו מאזן בסדרה של מהלכים חד צדדיים או הסכמיים. הפתח נתפס כמכלה את זמנו במו"מ עקר עם ישראל, המגבירה במרץ את אחיזתה בגדה המערבית.

ההסכם המתגבש בין ישראל לחמאס כולל בתמורה לגלעד שליט את שחרורם של מאות אסירים פלסטינים, שחרור חברי הפרלמנט מטעם החמאס ופתיחתו של מעבר רפיח. מול הישג חסר תקדים זה של החמאס ייוותר אבו מאזן בידיים ריקות מכל הישג מדיני בעל השלכות נראות בטווח הקרוב או הרחוק על עתידם של הפלסטינים. בהיעדר כל נכס משמעותי, ולו בדמות שיפור משמעותי בחיי היום יום של תושבי הגדה, יכולתו של אבו מאזן להתמודד עם אופוזיציה מבית או הכלת החמאס באש"ף תחת שליטתו - הינה מוגבלת ביותר.

בפני אבו מאזן שעדיין דבק בתהליך המדיני של שתי מדינות לשני העמים צפויים ימים קשים יותר של התמודדות מול פארוק קדומי ואחרים בפתח. הם מתכננים סידרה של מהלכים לאחר תום חודש הרמדאן, שכוללים בין השאר ניסיון לכינוס של המועצה הלאומית הפלסטינית מחוץ לשטחים והעברת מספר הצעות החלטה, בהן הקפאת השינויים שערך אבו מאזן בשנים האחרונות באיוש הוועד הפועל של אש"ף, בחירתו של ועד פועל חדש והפרדת תפקיד יו"ר הרשות מתפקיד יו"ר אש"ף באופן שימנע את יכולת התמרון של אבו מאזן וימנע ממנו להמשיך במו"מ מול ישראל.

כמו כן, המאבק בינו ובין החמאס על השליטה והלגיטימציה לניהול המו"מ עם ישראל נפתח מחדש ומסלים. החמאס מתמקד ראשית בכרסום בשליטתו בעזה על ידי שלילת האפשרות לפריסת כוח כלל ערבי ברצועה. הצעה זו זוכה לתמיכה של המצרים, כפי שראש ממשלת חמאס הנייה אמר השבוע: "רצועת עזה ששוחררה אינה זקוקה לכוחות ערביים שיפגעו בנחישות העם הפלסטיני להילחם. לעומת זאת ראוי לפרוס כוחות כאלה בגדה המערבית וירושלים". 

בנוסף, החמאס דוחה את רעיון עריכת בחירות חדשות אלא אם כן אלו יהיו חלק ממערך רחב של הסכמות בכל התחומים כולל בנייה מחדש של אש"ף, שתממש את אסטרטגיית החמאס טרם הבחירות ב-2006. לדברי נציגיו, "חמאס אינו מעוניין בהשתלטות מקומית על מאחז כזה או אחר, הוא מעוניין ביצירת שינוי היסטורי רחב... חמאס מכוון את מאמציו לכניסה לממשלת הרשות וליצירת אש"ף חדש".

על עסקת שליט בה הצטיינה ממשלת אולמרט בביצוע אינספור טעויות - להתממש. אך על אולמרט או יורשו מ"קדימה" החובה להציב כנגדה הישג כלשהו של התהליך המדיני. כמו עבאס, שהתבטא במצרים בדבר הסיכוי הנמוך להגיע להסדר קבע השנה, עליו להפנים כי אין בשלב זה ביכולתם של הצדדים להגיע לסיכום של כלל הסוגיות המרכזיות שעל הפרק, ולהסתפק בהסכם צנוע יותר, אך הרבה יותר קונקרטי מסדרת ההצהרות העמומות שליוו אותנו ממפת הדרכים ועד אנאפוליס.

הסכם עקרונות מפורט ביחס לכל הסוגיות יצור בפעם הראשונה בסיס מעשי לכל המשך של משא ומתן. בסוגיה הטריטוריאלית לדוגמא, על לבני ואבו עלא להפסיק לקיים סיורים בשטח לצוותי העבודה ולהתמקד יחד עם אולמרט ואבו מאזן בהסכמה על עקרונות במודל הבא: גבולות 67 כבסיס לחילופי שטחים שייערכו ביחס 1:1, ובהיקף של 4% (250 קמ"ר). שטח ההפקר יחולק חישובית בין הצדדים, בתמורה למסדרון גדה-עזה בשימוש פלסטיני. ישראל תהנה משימוש בכבישים שונים במדינה הפלסטינית.

הסכם מסוג זה לא יסיים את המו"מ המפורט הנדרש , אך יעניק את הכוח והלגיטימציה לאבו מאזן במלחמותיו מבית, ישמר את המו"מ עד לחלופי ההנהגה הצפויים בישראל ובארה"ב ויהווה משקל נגד ראוי לתפיסת החמאס הגורסת כי "ההתנגדות היא אופציה אסטרטגית עד שישוחרר השעל האחרון מאדמת פלסטין וישוב אחרון הפליטים". 

שאול אריאלי, חבר המועצה לשלום וביטחון