מורה בישראל משתכר שליש - הציונים בהתאם

"מערכת החינוך הישראלית היא הטובה ביותר שאפשר לבקש", בישר לנו ראש הממשלה, עם פתיחת שנת הלימודים בשבוע שעבר. היום (ג'), עם פרסום הנתונים ההשוואתיים של מועדון המדינות המפותחות - OECD - עד שנת 2006, מתברר שהתמונה לא כל-כך ורודה.  

מספר התלמידים בכיתה ישראלית הוא מהגבוהים בעולם - בחטיבת ביניים לומדים 32.8 תלמידים בממוצע, לעומת ממוצע של 24 בשאר מדינות ה-OECD; בבית-הספר היסודי אין נחמה: 27.5 בממוצע בארץ, לעומת 21.5.

כתוצאה מכך יוצא, שמספר התלמידים למורה בישראל הוא מהגבוהים - ביסודי הוא עומד על 17.2 תלמידים למורה, לעומת ממוצע של 16.2 במדינות המפותחות. ממוצע מספר השעות לתלמידים בגילאי 15-7 נע בין 878 עד 1,069, בעוד שממוצע מדינות ה-OECD נע 796 ל-971 באותם גילאים.

החולשה של תלמידינו ביחס לעמיתיהם מן העולם המפותח, ניכרת היטב בציונים: בשלושת מבחני פיז"ה לגילאי 15 מאז 2000, שנערכו במתמטיקה, קריאה ומדעים, דורגה ישראל במקומות ה-39 וה-40 מתוך 57 מדינות, כשהיא מפגרת אחרי כל מדינות OECD. הישגי חמשת האחוזים העליונים בארץ נמוכים משאר ה-OECD. ישראל היא גם בעלת סטיית התקן הגבוהה ביותר, ביחס לממוצע.

וכמה משתכרים המורים? נכון לשנת 2006, משכורת מורים שנתית בישראל למורה בשלב התחלתי עמדה על 13,257 דולר בשנה. הממוצע במדינות המפותחות הוא 27,828 דולר בשנה. בארצות-הברית משכורת התחלתית לשנה היא 34,895 דולר. בניו-זילנד היא 18,920 דולרים בשנה. 

שיעור מסיימי התיכון בישראל עמד בשנת 2006 על 90% - גבוה יחסית למדינות המפותחות, שעומד על 83%, ול-77% של ארצות-הברית. 4% מקרב גילאי 25 עד 64 הם בעלי השכלה יסודית בלבד, בעוד שבמדינות המפותחות הממוצע הוא 31%.

כיצד מסבירים במשרד החינוך את כל הצרות הללו? ראשית, מזכירים שם את הרפורמה החדשה שנכנסה לתוקף. שנית, לדברי השרה יולי תמיר, "מערכת החינוך הישראלית היא הטרוגנית ברמה חריגה: זו לצד זו מתקיימות ארבע מערכות חינוך - ממלכתית-עברית, ממלכתית-ערבית, ממלכתית-דתית וחרדית. ריבוי הזרמים מצריך השקעת תקציבים נוספים, ולמדינות המופת אין בעיות מסוג זה".