תיכף יולדת? כמה דברים שכדאי שתדעי

שאלה:

אני בהריון עם תאומים. כל ההיריון הייתי עסוקה בלהגיע לחודש התשיעי בשלום ופתאום אני בלחץ מההחלטה היכן ללדת. אני מאוד רוצה לידה רגילה (נרתיקית), יש לי כבר ילדה בת 4 שנולדה בלידה רגילה ואני לא רוצה ללדת בניתוח. מה עושים?

הטור הקודם:

הריון: אילו בדיקות גנטיות צריך לעשות?

זהר כרמי

אתם שאלתם וזהר כרמי עונה: מתי צריך לעסות את הפרינאום, האם אפשר להתחיל יוגה בשבוע 12 ומה קורה עם הבדיקות הגנטיות? כתבה נוספת במדור

הריון: אילו בדיקות גנטיות צריך לעשות?

תשובה:

קודם כל, עצם העובדה שילדת בעבר בלידה נרתיקית משחקת מאוד לטובתך כשמדובר בלידת תאומים, שלא בכל בית יולדות לוקחים אותה כל כך ב"איזי". ישנם בתי יולדות שמחייבים על פי הפרוטוקול לבצע לידת תאומים בחדר ניתוח, למשל.

אם משהו חלילה משתבש, יש בזה הגיון מסוים, אולם ככלל, לידה בחדר ניתוח זה בעצם סוג של אוקסימורון. אישה בלידה זקוקה לתחושת ביטחון, חום, פרטיות והגנה כדי ללדת, ואילו בחדר ניתוח מתקיימים בדיוק התנאים ההפוכים: קר, נוכחים הרבה אנשי צוות רפואי וסיעודי, יש ריח מאוד "רפואי" באוויר וזו ממש לא אוירה מתאימה ללידה.

אם כן, דבר ראשון שצריך לבדוק זה איפה יתנו לך ללדת בחדר לידה רגיל, למשל: בבילינסון, ואפילו במקרים מסוימים במרכז טבעי, כמו בלניאדו. חשוב מאוד להבין ולבדוק את הפרוטוקול גם מעבר לכך. האם מתנים לידה נרתיקית בכך ששני העוברים יהיו במצג ראש או שמספיק שהתאום הראשון יתייצב במצג הרצוי, האם מעדיפים לבצע אלחוש אפידוראלי ולוחצים על היולדת בנושא או מוכנים לאפשר בחירה חופשית אם האפידורל נכנס לתמונה ומתי. וכמו תמיד, מה מספרים לך המספרים? מה אחוז ההצלחה שמציג בית החולים בלידות תאומים נרתיקיות.

שאלה:

אני בשבוע 32, הריון ראשון. לא עשיתי שום הכנה ללידה. אני פשוט ניגשת אל הלא נודע בעיניים עצומות וסומכת על הטבע. האם עלול להיות לי יותר קשה מהרגיל?

תשובה:

ייתכן בהחלט שתהיה לך לידה נהדרת. יש גם נשים שלא מרגישות צירים בכלל ויולדות ללא כאבים. "יותר קשה מהרגיל" זו אמירה בעייתית, משום שלאף אחת מאיתנו שטרם ילדה, אין מושג כמה קשה זה ה"קשה" ה"רגיל" בלידה ואיך כל אחת מאיתנו תרגיש ברגעי האמת.

הגעה למאורע מכונן בחייך ללא הכנה עלולה ליצור סיטואציה שבה תחווי לידה כאירוע טראומטי, במקום כאירוע חיובי אשר בו מגיע תינוקך לעולם. חשוב להבין שהטבע שעליו את סומכת, עבור רובנו בעולם המערבי, אינו הסביבה שבה אנו חיות.

נשים בטבע יולדות מתוך כך שהן חיות באופן טבעי, מרבות בפעילות גופנית, ניזונות מתזונה של מזון בלתי מעובד עשיר בסיבים ובחלבון ודל בפחמימות ובסוכרים, שותות רק מים ולא משקאות כגון קפה או משקאות תוססים למיניהם, מקיימות את גופן מתוך הרמוניה עם הטבע, כולל תנועתיות נכונה ובריאות כללית.

אני מנחשת שאין היום הרבה נשים שחיות כך ולכן לסמוך על הטבע, זה יותר דומה לעצימת עיניים מול המציאות. המציאות היא שאם תלכי ללדת בבית חולים, יש לך בישראל סיכוי של 20% להגיע לניתוח קיסרי, כמעט אחוז זהה של סיכוי ללדת בזירוז, כ-60% שתקבלי אפידורל בלידה ועדיין למעלה מ-18% שיחתכו אותך בלידה, ובלידה ראשונה אפילו גבוה. לסיכום, ברולטה אפשר גם לנצח, אבל מעטים זוכים.

שאלה:

שמעתי מחברות שלי שעשו בדיקת GBS. הרופא שלי לא שלח אותי לבדיקה הזו. במה מדובר?

תשובה:

מדובר בסטרפטוקוק מקבוצה B, שעלול להימצא בנרתיק ולהדביק את התינוק בעת המעבר בתעלת הלידה. הסיבה שרופאך לא שלח אותך לבדיקה זו היא שבישראל הורה משרד הבריאות שלא לבדוק באופן רוטיני את כלל אוכלוסיית ההרות לנשאות ל-GBS.

עם זאת, ביקשנו מד"ר יורי פרליץ, מנהל חדר הלידה במרכז הרפואי "פוריה", להסביר קצת יותר:

חיידק GBS מדביק את העובר, בעיקר במהלך הלידה, ויכול לגרום ליילוד מחלה קשה (אלח דם) ואף למוות בשבוע הראשון לחיים. ה–GBS גרם בשנת 1995 בארה"ב לשיעור אלח דם ביילודים בשיעור של 1.7/1000. בישראל ישנו אחוז נשאות נמוך משמעותית – פי 5 פחות מבארה"ב ולכן אין בודקים נשאות באופן רוטיני.

נוכחות החיידק בנרתיק האישה ההרה ללא גרימת כל הפרעה לאישה (כגון: גרד, עקצוץ, הפרשה חריגה ) נקראת נשאות ל-GBS. צריך לדעת ש-75% מההדבקות ביילודים מתרחשות במהלך הלידה. החיידק רגיש לאנטיביוטיקה ממשפחת הפנצילינים ולכן מתן טיפול אנטיביוטי תוך ורידי ליולדות הנשאיות במהלך הלידה, מקטין בצורה משמעותית את שיעור הדבקת היילודים ואת התחלואה הקשה אחר כך. את הנשאות ניתן לגלות בקלות יחסית, על ידי נטילת תרביות (משטח) מהאישה ההרה.

שאלה:

אני רוצה אחרי הלידה ביות מלא וחשוב לי שלא יגידו לי ברגע האמת שאין מקום בחדרי הביות או שיש עומס במחלקה. איפה באזור המרכז אמצא את מבוקשי? אני מוכנה גם לנסוע קצת אם צריך.

תשובה:

תוכלי לשים לב לכך שככל שמחלקת יולדות מסוימת מיישמת אשפוז בשיטת הביות המלא לאורך תקופה יותר ממושכת, כך יזרמו הדברים ביתר קלות ועם כמה שפחות "חריקות" בזמן אמת. כלומר, במחלקה שלא יישמה ביות עד לפני שנה, לדוגמא, או אפילו התנגדה לשיטת האשפוז הזו והחלה ליישמה רק לאחרונה, ייתכן ותיתקלי בבעיות שלא תפגשי במחלקה שמיישמת ביות מלא מזה שנים ובהצלחה.

שיטת האשפוז המפרידה בין האם לתינוק, הולכת ופסה מן העולם בשנים האחרונות וגם אצלנו בארץ יש התקדמות מהירה בנושא. במחלקות בהן יש אגף לביות מלא, כמעט תמיד יש מקום. גם במרכזים רפואיים בהם ישנה מלונית או חדרי אשפוז פרטיים, יימצא על פי רוב מקום לאשפוז בביות מלא גם במחלקה. 

גם לכם יש שאלות בנושא הריון ולידה לזהר כרמי? לחצו כאן .  

זהר כרמי היא אמא לשלושה, דולה ומדריכת הריון ולידה, מקימת האתר "זהר כבר בדקה ", עוסקת בייעוץ אישי לקראת לידה, ללידה ראשונה או לחוויות מתקנות, מרצה בקורסי דולות ופעילה למען חופש הבחירה בלידה. 

לכל הכתבות של זהר כרמי