מיכאל ונמרוד לבד בעולם

הילדים של כולנו:

• המטרה: משפחה ובית לכל ילד בסיכון.
• ציון כהן חוזר "אל עצמו".
• כמה אנשים צריך כדי להחליף אמא אחת?  
  

אבא קטן

כיום נמצאים מיכאל ונמרוד במשפחת קלט חרום. כבר חצי שנה מחפשים בעמותת "אור שלום" ובמשרד הרווחה משפחת אומנה לטווח ארוך עבורם.

מיכאל הוא ילד גבוה, יפה, שקט ועצור. תפקיד ההורה לאחיו הקטן, שהוטל עליו בעל כורחו, ממשיך גם במקום הבטוח בו הוא שוהה כיום עם אחיו. הוא עדיין מרגיש צורך לוודא שלנמרוד יהיה מספיק אוכל וכשנמרוד בוכה הוא בודק מה קרה ומנסה לפתור את הבעיה. נמרוד יודע לבטא את עצמו היטב, אבל מיכאל משמש כמתורגמן של אחיו. מדי פעם הוא פונה לאם האומנת ומדבר בשם אחיו גם בבקשות פשוטות: "הוא רוצה ענבים". לא בקלות ניתן למחוק תקופה ארוכה בה שימש ילד שעוד לא מלאו לו חמש אב לאחיו הקטן.

מיכאל עצמו לא זכה לאח גדול ובהיעדרויות הממושכות של האם הביולוגית לא היה מי שיטפל בו. כשהגיע למשפחת קלט החירום אחד הדברים הראשונים שהיה צריך ללמד אותו הוא כיצד לבקש עזרה. מיומנות בסיסית זו המתחילה להיבנות כבר מקולו הנוגע ללב של בכי ראשון של תינוק והתגובה לו, אינה מובנת מאליה עבורו.

שרה רובינשטיין, מנחת אומנה בעמותת "אור שלום" נזכרת בימים הראשונים של השניים במשפחת הקלט ומתארת מקרים קשים כמו היבבות בחצר – הדרך היחידה שהכיר מיכאל לזעוק לעזרה. לאט לאט ובהדרגה למד מיכאל שאפשר לשתף בכאב, שאפשר להצביע על בעיה והחשוב מכל - שבקשת עזרה אכן מביאה לעזרה.

בלי אוכל, גן או נוכחות הורית

נמרוד אחיו הקטן, גם הוא ילד יפה, שמח וקצת שובב. בחודש הראשון בקלט החירום התקשה נמרוד להסיר את עיניו מאחיו ההורי, מוודא שההורה הקטן עדיין משגיח עליו.

אמם הביולוגית של מיכאל ונמרוד הגיעה לארץ מחבר העמים. היא מתוארת על ידי שירותי הרווחה כאישה חלשה, לא מאורגנת ובודדה. היא מתקשה למצוא פרנסה. המשפחה כללה גם שתי דמויות גבריות ששהו לסירוגין בבית – האב וגבר נוסף שהילדים הגדירו כחבר של אימם.

היות והאם לא היתה מסוגלת לתת מענה לצרכים הבסיסיים של הילדים כגון מזון ומחסה והילדים הגיעו למצבים המסכנים את חייהם, הוחלט לאחר אבחון של מסוגלות הורית להוציא את הילדים מהבית לטווח ארוך.

"אמא, אני לא רוצה להיות איתך!"

בימים הראשונים מיכאל לא חייך כלל. רובינשטיין מספרת: "היה כתוב לו על המצח: 'אני ילד מסכן'. הוא גרר רגליים ולא הישיר מבט. שני האחים לא נרדמו בלילה הראשון ובכו רוב הזמן. נמרוד היה קצת פחות עצוב, היות והגיע עם ההגנה של אחיו הגדול, שהיה ממילא הדמות המשמעותית בחייו".

אמם הביולוגית ניתקה את הקשר עם ילדיה כשהבינה שהילדים נלקחים ממנה לטווח ארוך. רובינשטיין: "לעיתים קרובות בגלל קושי הפרידה, ישנן אמהות שלא עומדות במפגשים הקבועים שילדי אומנה אמורים לקיים עם משפחתם הביולוגית. הפרידה השבועית כל כך קשה להן שהן מעדיפות לא להגיע כלל. למרות שבהתחלה הפרידות קשות גם להורים וגם לילדים, מניסיוננו, לטווח ארוך, לומדים להתמודד ואז מתחילים להרוויח משמירת הקשר עם ההורים הביולוגיים".

את הבחירה שלו מיכאל כבר עשה. כשהגיעה האם הביולוגית לביקור אחרי תקופה ארוכה של נתק, הוא אמר: "אני לא רוצה להיות איתך. אני לא רוצה לגור איתך". המילים נאמרו בעברית ולא ברור אם האם הבינה את פירוש המילים, אך נראה כי האינטונציה או הקשר הרגשי בין אם ובנה שהוא מעבר למילים, גרמו לה לפרוץ בבכי.

מאז שהוצאו מביתם, מיכאל ונמרוד מבקרים באופן סדיר בגן עירוני. הם ילדים יפים, רגועים וללא בעיות התנהגות. מיכאל סובל מבעיה שפתית שיהיה צורך לטפל בה.

רובינשטיין: "הם ילדים מקסימים. המשפחה שתקבל אותם תרוויח. מאוד חשוב לי שיגיעו למשפחה חמה ותומכת. להערכתי זו תהיה אומנה לטווח ארוך". כמה זמן עוד יחכו מיכאל ונמרוד לבית? זה בידיים שלנו.

שמות הילדים בכתבה בדויים. 

• יש לכם שאלות בנושא אומנה? בפורום "הילדים של כולנו ". תוכלו לקבל תשובות.
  

• חתמו כאן על הטופס המקוון, כדי להתנדב להיות משפחת אומנה או משפחת קלט.