לראשונה בישראל: מאסר על חברות בארגון פשע
שמונה חברים בארגון הפשע של מרואן נאצר נשלחו לכלא, לראשונה בהסתמך על החוק נגד ארגוני פשע. על ראש נגזרו 15 שנות מאסר. בדיון התברר כי מספר 2, חנניה אזולאי, נמלט ממעצר בית. השופטים: "אולי טעינו כששחררנו אותו"
ארגון הפשע של מרואן נאצר - לכלא: לראשונה בישראל - נשלחו הבוקר (יום ג') לבית הסוהר שמונה מורשעים בגין עבירות של פעילות בארגון פשיעה. במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב התברר כי העבריין חנניה אזולאי, שהורשע בעבירות של פעילות בארגון פשיעה, סחיטה באיומים והלבנת הון, נמלט ממעצר בית לפני כשבועיים. השופטים אמרו כי "ייתכן שטעינו כששחררנו אותו למעצר בית", והוציאו צו מעצר.
ראש הארגון, מרואן נאצר, נידון ל-15 שנות מאסר בפועל, שלוש שנות מאסר על תנאי ולקנס של שלושה מיליון שקל. נוסף לעונשים הכבדים על חברי ארגון הפשע,
ניתנו גם קנסות בסכום כולל של 13.5 מיליון שקל, מתוכם 8.5 מיליון - קנס שהושת על שלוש החברות שבבעלותו של מרואן. השופטים כתבו שהקנסות הגבוהים נועדו לפגוע בארגוני הפשיעה הללו בפן הכלכלי.
העבריינים הורשעו בסעיפים של פעילות בארגון פשיעה, סחיטה באיומים, הלבנת הון, וסחר בחשבוניות פיקטיביות של עשרות אנשי עסקים. במסגרת ארגון הפשיעה גלגלו סכומים של עשרות מיליוני שקלים.
"סכנות מוחשיות שעלו בשנים האחרונות"
הנאשם השלישי בפרשה, שאדי נאצר, בן 32 מטירה, נידון לעשר שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על-תנאי ומיליון שקל קנס.
נאשם נוסף, אבי אלון מכפר סבא, נידון לתשע שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי ומיליון שקל קנס. על ראיד סולטן, בן 31 מטירה, נגזרו חמש שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. ארבעה נאשמים נוספים נידונו לעונשי מאסר קלים יחסית בשל מעמדם הנמוך בארגון הפשיעה.
השופטים ברכה אופיר-תום, מרים סוקולוב וישעיהו שנלר כתבו בגזר דינם כי ארגוני הפשע הם נגע חברתי אשר עד לאחרונה לא טופל בצורה הנדרשת על ידי המשטרה. "הצורך הדוחק בחקיקת חוק המאבק בארגוני פשיעה במקומותינו (שנכנס לתוקף ב-2003 - ו.ל) נולד על רקע סכנות מוחשיות שעלו בשנים האחרונות. מטרת החוק לתת כלים חדשים בידי רשויות האכיפה ובתי המשפט, כדי להילחם בגופים העבריינים המאורגנים".
בפרקליטות הביעו שביעות רצון מחומרת העונשים. עורכי הדין מעיין בן ארי ואביב שרון מפרקליטות מחוז מרכז, ואורית גולדמן מפרקליטות מיסוי וכלכלה, אמרו: "אנחנו מרוצים מההישג המשפטי במאבק בארגוני הפשיעה ומקביעת בית המשפט שמדובר בצו השעה בכל מה שקשור בנגע זה. בית המשפט גם התייחס לעניין הכלכלי שהוא משמעותי ביותר בפגיעה בארגונים אלה".