פריז בלהבות

לא רחוק מהלובר, ברחוב ברז'ה ‭,47‬ יש מקום חדש ומסקרן במיוחד, צ'ה צ'ה בר. יש בו מסעדה, בר, די-ג'יי וגם פומואר - אקווריום עישון יקר מציאות בפריז של ימינו - ואת הקהל הבורגני-בוהמייני החתיכי למדי של ההוטל דו נורד, המסעדה האופנתית שעל קאנאל סן מרטן. אלא שבצ'ה צ'ה, מספרות השמועות, יש גם חדר נסתר, שכדי להיכנס אליו צריך להשיג בדרך לא דרך קוד סודי. מאחורי דלת הקסמים מתחבאת מיטה זוגית. תעשו בה מה שאתם רוצים.

כן, גם זו פריז. לא רק אוכל נפלא, אמנות בכל מקום וכל הזמן ואופנה מצוינת ומוקפדת, אלא גם עיר של תשוקה ושל חטאים. גם אותם, לפחות לפי הת'ר סטימלר-הול, מחברת הספר ‭Naughty Paris‬ שיוצא החודש, אפשר לחוות כאן בלי לעבור על כללי הטעם הטוב.

בצ'ה צ'ה, מתורגלת ונחושה, סטימלר-הול ניגשת מיד לתרשים יציאות החירום שתלוי בכל קומה ומפענחת: מתחת לקומת הכניסה נמצאים שירותי נשים נוספים ובהם, מאחורי כורסת עור רכה, ממתינה הדלת האפורה הנעולה. לצדה מהבהבת לוחית דיגיטלית בהמתנה לאצבעותיהם של יודעי ח"ן. לולא הייתי מתעקשת שממש אין צורך סטימלר-הול גם הייתה משיגה את הקוד הסודי וסוקרת את החדר לפרטי פרטים. אבל אנחנו כאן לצורך ראיון, אז היא תופסת מקום טוב על הבר, עם הפנים לכניסה כמובן, כדי לבחון מי ומי בקהל.

האם הצ'ה צ'ה סקסי? לא יותר מהבר הקבוע שלכם. יש בו מוזיקה מהסוג שלא יעצבן אף אחד, דולי פרטון פוגשת את מיק ג'אגר נגיד, והקהל מספיק מעניין כדי שיבוא לכם להתמנגל - מגוון, אופנתי במידה וכן, נראה לא רע בכלל. המפגשים מסביב נראים חבריים, קז'ואליים לגמרי. אף אחד מהם לא נראה כאילו נרקם במטרה להסתיים בחדר ההוא, הסודי, למטה.

פריז הזימתית מוכרת היטב לתיירים ומדריכיהם בטווח שבין פיגאל לקרייזי הורס, אבל סטימלר-הול מפנה זרקור מעניין דווקא אל החלקים האחרים של העיר - אל פריז הרומנטית והשרמנטית מהפוסטרים, שגם בה, מתברר, חילופי זוגות הם עניין של מה בכך.

סיורים מודרכים בפריז הזימתית (צילום: תומריקו)

להשתכר זה לא שיק

סטימלר-הול, ‭,33‬ אמריקאית מאריזונה במקור, הגיעה לפריז כסטודנטית לעיתונאות. נישואיה לאיש כספים בריטי שעבד בעיר השאירו אותה פה למשך שנים, וכמו לא מעט אמריקאים אחרים בפריז היא התחילה להוביל סיורים מודרכים.

"כמעט שאין סיור שמסתיים בלי שמישהו מחברי הקבוצה ניגש אליי ושואל בביישנות על המועדונים האלה‭,"‬ היא מספרת, "אז הלכתי לבדוק את הנושא‭."‬ התוצאה היא מדריך מעוצב מכף רגל אדומת ציפורניים ועד ראש מפונפן, שמציע את הפנים המפתות של פריז: מחנויות הלבשה תחתונה ועד ברים תוססים, מהצצה פנימית אל מנהגי החיזור והמיטה הצרפתיים ועד סקירה מפורטת של מועדוני המין, הפטיש וה‭BDSM-‬ (סאדו-מאזו וקשירות) הפריזאיים - כולל הדרכה מפורטת ביותר לגבי מה ללבוש, איך לעבור את הסלקציה ואיך לסמן לשותפיך לערב מה באמת את רוצה.

יותר מכל סטימלר-הול מפצירה בקוראותיה לשחרר את הפריזאית הלכודה בתוכן. זאת שאוהבת להתלבש אבל לא מתעקשת על מחשופים עמוקים, שיודעת להיראות טוב גם אם היא לא מושלמת, שמטפחת את עצמה בעיקר בשבילה ולא בשביל אף אחד אחר, אבל לא מרגישה מאוימת כשמחמיאים לה ברחוב. אחרי שאת משחררת את הפריזאית שבתוכך (או את האמריקאית שבתוכך שמשחררת את הפריזאית שבתוכה, לא משנה‭,(‬ אפשר להמשיך ולשחרר מאוויים אחרים.

לא רק מוזיאון הארוטיקה ברובע ה‭,18-‬ גם מוזיאון ד'אורסיי או מוזיאון קה בראנלי לאמנות פרימיטיבית הם אתרים טובים לפגישה עם אהובים מזדמנים פוטנציאליים, מסבירה סטימלרהול. המשיכה כאן היא הדדית ומבוססת על שונות - הגברים הצרפתים מתלהבים מהאקזוטיות של הזרה והשונה, כך שאפשר להפסיק להזיע על הצרפתית מחטיבת הביניים. המקומיים ישמחו לשפשף את האנגלית שלהם במרדף הקצר שיירקם ביניכם.

אתר טוב לפגישה עם אהוב פוטנציאלי. מוזיאון ד'אורסיי (צילום: אורן אגמון) 

מנהגי החיזור בכל העולם דומים למדי, רק צריך להיות מודעים לחמקמקות הצרפתית. מחד, לא נוהגים כאן להיות בוטים בעניין הכוונות להמשך הערב, אבל מאידך מניחים מראש פתיחות מינית די גדולה, כך שכל אחד צריך להיות ערני ולשמור על הגבולות שלו, ולבטא אותם בבירור, בכל שפה שהיא. לכן, היא מחליקה אזהרה, למרות שאלכוהול הוא כמובן חלק חשוב מחיי הלילה, אסור להגיע למצב של שכרות. זה גם לא הדבר הכי בטוח לעשות במקום זר, אבל בעיקר, במונחים פריזאיים זה פשוט הכי לא שיק מצדכם.

הגברים הפריזאים ראויים למוניטין שיצא להם?

"רוב הגברים טובים בלהיות רומנטיים לשבוע. במשך שבוע אחד הם יכולים לחזר אחרי אישה, להשקיע בה, לכרכר סביבה, וזה מתאים בול למי שמגיעה לכאן ומזדמן לה רומן מסע. פריז היא עיר מאוד חילונית, שום דבר לא קדוש בעיניהם ובסופו של דבר האתאיזם הזה הופך לניהיליזם. הם אוהבים מאוד את המרדף ואת המסתורין, והנשים הפריזאיות יודעות לשחק את המשחק בהתאם, להיות מסתוריות, קשות להשגה‭."‬

באופן לא מפתיע אולי, סטימלר-הול נפרדה מבעלה לשעבר, שאת שמו היא עדיין נושאת, בדיוק בתקופה שבה התחילה לכתוב את המדריך. היא מעידה שניסתה לנהל מערכות יחסים עם הגברים הצרפתים, "אבל לצערי גיליתי שלאורך זמן הם מאוד אגואיסטים‭,"‬ היא אומרת. "חוץ מזה, ללא-צרפתיות קשה להבין באמת את עניין המסתורין, שהוא אבן יסוד במערכת יחסים זוגית צרפתית. למשל כשמישהו שאל אותי אם אני פוגשת אנשים אחרים במקביל, מיד עניתי שמה פתאום, אני מחפשת מערכת יחסים רצינית. פריזאית שמכבדת את עצמה תשאיר את זה פתוח, היא תגיד משהו כמו "אולי, אין לדעת‭."‬ כשמישהו מצא חן בעיניי לא רציתי לשחק משחקים, אבל מתברר שזה נראה להם משעמם. אני חושבת שנראיתי לגברים הצרפתים נאיבית מדי, לא מתוחכמת‭."‬

את מציגה את פריז כעיר סקסית, בעוד שלי הרבה מהפריזאים נראים די קפוצי תחת.

"‬זה נכון. הפריזאים אוהבים להיראות פתוחים, אבל הם מדברים יותר ממה שהם עושים. אני חושבת שאלה שמגיעים מחוץ לפריז נהנים יותר. הפריזאים פוחדים לעשות לעצמם בושות והרבה מהאווירה ההוללת של פריז, היום ולאורך ההיסטוריה, נוצרה דווקא בזכות התיירים שמגיעים לכאן, וכאן, רחוק מהבית הם מעיזים להשתחרר.

יכול להיות שבשנות השישים נהנו פה יותר. היום, במועדונים, בברים, ברחובות, דווקא הגברים המבוגרים יותר יודעים להתחיל עם נשים עם המון חן, אבל הדור הצעיר, בסביבות השלושים, מתחלק לשניים: או הנבוכים שלא יודעים מה לעשות, או אלה שמתנהגים כמו פלייבויז. אולי לוקח להם זמן ללמוד‭."‬

לשחרר את הפריזאית הלכודה (צילום: תומריקו)

נעלי ספורט? ממש לא

למרבה השמחה, המועדונים היוקרתיים אמורים לגשר בדיוק על הפערים האלה. מדובר בדרך משומנת, יקרה, אלגנטית ומתוחכמת למי שרוצה להתנסות בדברים חדשים אבל לא יודע בדיוק מאיפה להתחיל. שלא תחשבו, לא קל להיכנס למועדונים האלה, וגם ממש לא זול - ערב יכול להסתכם בקלות בכמה מאות יורו. "כמובן שיש מקומות הרבה יותר זולים, שגם אין שום בעיה להיכנס אליהם. פיגאל מלאה בכאלה‭,"‬ אומרת סטימלר-הול, "אבל בחרתי את המקומות שנשים ירגישו בהם נוח. וחוץ מזה, אם כבר החלטת ללכת פעם בחיים למועדון כזה, לך להכי יקר‭."‬

למרבה הצער, גם אם שברתם את קופת הגמל הנכונה, לא בטוח שהדורמן ייתן לכם לעבור את הסף. "לכל המועדונים בפריז קשה להיכנס, וקשה גם לדעת למה לא מכניסים אותך. חשוב להתלבש יפה, נשים תמיד בשמלות או חצאיות ונעלי עקב - הנעליים מאוד חשובות, הדורמנים תמיד מסתכלים על הנעליים - וגברים בחליפה ובנעליים אלגנטיות. לעולם לא בנעלי ספורט, גם אם הן יוקרתיות או מגניבות. הדורמנים רוצים לראות שהתאמצת. וצריך תמיד להיות נחמד לדורמן, אף פעם לא לרטון מולו או לתבוע ממנו להכניס אותך כי זה פשוט לא יעבוד. צריך לדעת מראש שהאפשרות לא להיכנס קיימת, לא לקחת את זה אישית ופשוט לבדוק את האפשרויות האחרות‭."‬

תנאי עיקרי לכניסה למועדוני חילופי הזוגות למשל הוא, אה, לבוא בזוג - חלק מהחזית המהוגנת שהמקומות האלה משתדלים להציג. "לי עזר להיכנס זוג פריזאי מהוגן, אופנתי, עשיר וידוע מאוד, אורחים קבועים במועדונים האלה‭,"‬ אומרת סטימלר-הול. "כדי שאוכל להיכנס הם שידכו לי מישהו שעובד איתם, אחד הלקוחות שלהם, שהיה נבוך מאוד מכל הסיטואציה.

"בערב הראשון הייתי כל כך מתוחה, ששתיתי כוס שמפניה לפני שיצאנו ואחת מיד כשהגענו, כך שהייתי שתויה לגמרי ולא זכרתי שום דבר. אז נאלצתי ללכת שוב ושוב כדי ללמוד איך זה עובד. ככה הבנתי דבר אחד חשוב: זה לגמרי תלוי בערב. בכל ערב יש אווירה אחרת, שתלויה באנשים שנאספו שם‭."‬

והיה לך מוזר?

"כשאת שם, הכל נראה טבעי מאוד. המועדונים האלה מורכבים לרוב ממסעדה, בר, רחבת ריקודים וגם חדרים שאפשר לפרוש אליהם, אם רוצים, או להסתכל על אחרים שפרשו אליהם, אם הם ואתם רוצים. הדגש הוא על ה'אם רוצים‭.'‬ לא מוכרחים לעשות שום דבר, לכל היותר צריך לסרב בנימוס להצעות של אחרים‭."‬

אז זה בעצם כמו סוג של פיק-אפ בר.

"לגמרי. אנשים מדברים אחד עם השני על הבר, רוקדים, ורק לעתים רחוקות הולכים לאחד החדרים האחוריים. רק שההבדל בין מקומות כאלה לסתם מקומות של פיק-אפ הוא שבגלל המחירים הגבוהים בכניסה וקוד הלבוש, גם ההתנהגות מאוד אלגנטית. אני חושבת שרוב הזיווגים שנוצרים שם הולכים אחר כך ישר הביתה, ולא מעט זוגות מגיעים לשם יחד, נשארים יחד וחוזרים הביתה יחד. מועדוני המין הם פשוט מקומות שעוזרים לגיוון הזוגיות שלהם‭."‬

המקומות היותר חביבים על סטימלר-הול וחבריה, אגב, הם מועדוני הפטיש וה‭,BDSM-‬ שהכניסה אליהם דורשת השקעה רבה יותר - תלבושת מלאה של עור, ויניל וניטים. "במסיבות פטיש, ההרגשה היא בעיקר כמו להיות בנשף תחפושות גדול ושמח. גם שם כל אחד עושה בדיוק מה שהוא רוצה. פעם אחת מישהו התחיל ללקק לי את הנעליים, ביקשתי שיפסיק, והוא לא הפסיק להתנצל".

המלצות מפוקפקות לביקור בעיר האורות

• מועדונים
  

‭:Chacha Club‬ חדש, טרי ומבטיח. אין לנו באמת מושג מה יש מאחורי הדלת ההיא, אם תגלו, שלחו מכתב למערכת. כתובת: ‭47erue Berger, 1er‬ טלפון: ‭01.40.13.12.12

‬‭:Le Baron‬ במה שהיה פעם מועדון לגברים בלבד, מחופה בקטיפה אדומה ותמונות ארוטיות בשחור-לבן, מבלה השמנה והסלתה הצעירה והמגניבה של פריז. כתובת: ‭6 Ave. Marceau, 8eme‬, טלפון: ‭01.47.20.04.01

The experimental Cocktail Club:  מקומיים עם סטייל מצטופפים במקום קטן וניו יורקי ושותים קוקטיילים מתחלפים. כתובת: ‭37 rue St. Saveur, 2eme‬ טלפון: ‭01.45.08.88.09‬‭

• מועדוני מין
  

‭:L'Overside, Les Chandelles‬ שני מועדונים ידידותיים מאוד לנשים. לה שנדל הוא הכי יפה, אבל האוברסייד הוא קצת יותר כיפי ויותר קל להיכנס אליו. כתובת: L'Overside, 92 rue du Cherche Midi, 6eme; ‭Les Chandelles, 1 rue Therese, 1er ‬

• סקסי שואו
  

‭:Club au Bonheur des Dames‬ מדי יום חמישי ב‭,21:30-‬ נפתחים השערים לנשים, לארוחה וקוקטיילים ללא הגבלה ובחינם. את הכל מממנים ספונסרים, בכל פעם חברה אחרת, כדי למשוך את הנשים שימשכו את הגברים שישמחו לשלם כדי להיכנס, בסביבות ‭,23:00‬ ולרקוד עד אור הבוקר. כדי להיות בין המאושרות שנכנסות פנימה, אגב, צריך למשוך את תשומת לבו של הדורמן. כתובת: ‭40 rue de Colisee, 8eme

• פטיש ו-BDSM
  

‭‬‭:Fetish in Paris Parties‬ ליין מסיבות עם אווירה טובה. נחמדים שם לעולים חדשים. המיקום משתנה. לפרטים: ‭.www.fetishinparis.com ‬