צה"ל לבג"ץ: העברת המג"ד מנעלין - הדחה

בצה"ל אומרים כי סגן-אלוף עומרי בורברג, שהחזיק פלסטיני כשחייל ירה לעברו כדור גומי, רק התכוון להפחיד את האיש וכי ההחלטה להעמידו לדין בגין התנהגות בלתי הולמת התקבלה על-פי תשתית עובדתית המשקפת את חומר הראיות. כך עולה מתשובה שהגיש הערב (יום ג') הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף אביחי מנדלבליט, בעקבות עתירה שהוגשה על קלות האישום לבג"ץ. 

בחודש שעבר הוציא בג"ץ צו על-תנאי המחייב את הפרקליט הצבאי הראשי לנמק בתוך 21 יום את החלטתו להגיש כתב אישום רק בעבירה של התנהגות בלתי הולמת. את העתירה הגישו ארגוני שמאל יחד עם אשרף אבו-רחמה, הפלסטיני הכפות שנורה ברגלו על ידי חייל צה"ל בנעלין. העותרים שאלו - מדוע לא יתקנו את כתב האישום שהוגש נגד סגן-אלוף עמרי בורברג וסמ"ר ל' - החייל שירה - כך שסעיפי האישום ישקפו את העבירות הפליליות שביצעו לטענתם השניים.

בתשובת הפרקליט הצבאי הראשי נטען כי סגן-אלוף בורברג לא ציפה לביצוע הירי והיה מופתע ממנו לחלוטין. הפצ"ר טוען כי המג"ד זינק לעבר החייל, דחף אותו וגער בו על-כך שירה לעבר אדם כבול. עוד נטען בתשובת המדינה כי המג"ד לא נתן פקודה לחייל לירות בשום שלב של האירוע. הוא הוסיף כי סא"ל בורברג לא הורה לחייל לכוון את נשקו לעבר האזרח ולא התכוון כי יעשה זאת.

בחלק השני של תשובתו מדגיש הפצ"ר כי מבחינת תוצאות התהליך - העברתו לאלתר של המג"ד מתפקידו ומתיחת ביקורת חמורה על תפקודו באירוע -  מדובר בהליך הדחה. עם זאת, מיד לאחר פרסום הצעדים המשמעתיים נגד המג"ד התעקשו בצה"ל כי לא מדובר בהדחתו. לדבריו, הנקיטה בלשון מתונה של העברה מתפקיד - משמעותה המעשית והערכית היא הדחה של המג"ד מתפקידו על כל המשתמע מכך ולכן טענותיהם של העותרים בעניין זה אינן ברורות.

עוד הדגיש הפצ"ר כי העבירה שיוחסה לנאשמים - עבירת התנהגות שאינה הולמת - היא המתאימה ביותר לנסיבותיו של התיק, הן מבחינת נסיבות האירוע, הן מבחינת מהותו של הכשל שנכשלו בו הנאשמים והן מבחינת תוצאות האירוע מבחינת הנאשמים.

"העותרים ביקשו לגמד את ההעמדה לדין"

הפצ"ר הוסיף כי העותרים ביקשו לגמד את משמעותה של ההעמדה לדין בפני בית-דין צבאי ולצבוע בצבעים מקלים את ההליך הפלילי שייערך למג"ד ולחייל. אולם הוא הדגיש כי בתי הדין הצבאיים הם ערכאה פלילית לכל דבר ועניין. הוא הוסיף כי העמדה לדין בפני בית דין צבאי חמורה באופן משמעותי מהעמדה לדין משמעתי.

לדברי הפצ"ר, בהסתמך על הממצאים העובדתיים ועל תוצאות האירוע הוא מצא תחילה כי לא ראוי יהיה להחמיר עם החייל יותר מאשר עם המג"ד. הוא גילה כי נשקלה אפשרות להעמיד את המג"ד והחייל לדין בגין מספר עבירות שונות, כדוגמת התעללות וחריגה מסמכות, אולם כששקל את האפשרויות השונות הוא מצא כי רוב העבירות שפורטו אינן מתאימות לדבריו לתיאור האירוע ואינן משקפות את ליבת המעשים - ולכן העבירה המשקפת היא עבירת התנהגות שאינה הולמת.

הוא הסביר שעבירת התנהגות שאינה הולמת - הינה עבירה פלילית חמורה שהיא חריגה של ממש מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממפקד בצה"ל ושהעונש שבית הדין הצבאי מוסמך להטיל בגינה עשויה להגיע עד שנת מאסר, לכן, קובע הפצ"ר, העותרים נתנו פרשנות בלתי מבוססת שאינה מתיישבת עם הפרשנות שניתנה לעבירה זו על ידי בתי הדין הצבאיים.

העותרים: חוסר סבירות קיצוני

לטענת העותרים, חוסר הסבירות הקיצוני שבהחלטת הפרקליט הצבאי הראשי, מתחדד לנוכח חשדות למקרי התעללות נוספים בה פיקד סא"ל בורברג על מרחב הכפר נעלין, כאשר באחד המקרים אף הועלו טענות בדבר מעורבותו האישית בהתעללות פיזית בעצור אחר. העותרים טוענים כי התלונות הרבות שהגיעו לידיהם מעוררות חשד כי תחת פיקודו של סא"ל בורברג התפתחה אווירה כללית שהתירה מעשי התעללות בעצורים ובאוכלוסייה אזרחית.

בעתירה מובאת ביקורת חריפה על תפקודו של הפצ"ר: "בחירה בעבירה קלה זו מלמדת על תגובה רפה של מערכת הפרקליטות הצבאית... ומעבירה לקצינים ולחיילים אחרים מסר חמור ביותר של זילות בחיי אדם ומכשירה את הקרקע למקרים הבאים... קשה להשתחרר מן התחושה כי מדובר בליקוי מאורות מערכתי אשר פשה לא רק בקרב קציני צה"ל אלא אף בקרב מי שאחראים להשלטת המשפט בצבא", נכתב בעתירה.