"פארק או פארקינג?"
"למדתי איך במקום למלא את הבטחתו לתושבים ולפתח פארק, על עתודת הקרקע הציבורית האחרונה בלב העיר, רוצה ראש העירייה לבנות במקום דווקא מגדל מגורים לעשירים. גיליתי איך הבטחה מפורשת וחגיגית של ראש העיר לפארק היטשטשה עם השנים, איך בלב העיר, שבו חסרים למעלה מ-160 דונמים של שטח ירוק, ניסו בינתיים לבנות בשטח המיועד לפארק עוד חניון, בלב אזור שמוקף כולו בחניונים. ובעיקר, הבנתי איך תושבים מאוחדים שמנהלים מאבק ממושך למען מטרה טובה מצליחים, בינתיים, למנוע את רוע הגזרה". תל אביבים שאכפת להם, משמרים שטח המיועד לפארק ומזמינים לסוכה שבנו במקום
הפשקוויל, שכאילו נוסח על ידי משמרות הצניעות, קרא להצטרפות לסעודה אזרחית ציבורית שמתקיימת מדי יום שלישי בשעה שש בערב, חצי דקה מרחוב שינקין. רק כתובת קבוצת ה"גוגל" בתחתית הדף החזירה אותי ללב העיר תל-אביב ורמזה כי הניסוח החרדי לכאורה עשוי להוות מעיין טיזר להתארגנות חילונית למהדרין. זה שעשע אותי, וגם סקרן, אז בדקתי.
מיד כשחזרתי הביתה גלשתי לאתר הקבוצה, שם נודע לי לראשונה הסיפור הלא-ייאמן על הבטחות שווא, הון ושלטון ומאבק אזרחי ייחודי ואותנטי למען גאולת אדמה והקמתו של פארק אצלי בשכונה, בלב העיר החנוקה.
יומיים אחרי, כשהגיע יום שלישי, החלטתי לסטות מהמסלול הקבוע ולבדוק את עניין הסעודה. מצאתי את עצמי בשטח בוּר מוקף עצי אקליפטוס מרשימים ובו כ-100 נשים גברים וטף, צופים בברנש צעיר המלהטט בלפידים בוערים. לאחר מחיאות הכפיים נפנתה החבורה לפטפוט, אכילה ושתייה כשברקע מנגנת שלישייה צעירה.
בבניית הסוכה בפארק ספר
מאז כאמור עברו מספר שבועות. אותן סעודות אזרחיות, פיקניק בלע"ז, הפכו למסורת שבועית עבורי. הכרתי בהן שכנים וחברים חדשים וגם פגשתי כמה הורים וילדים מהגן של ביתי. לאט-לאט, שבוע אחר שבוע, הבנתי איך רשויות המדינה והעיריית מלהטטות באזרחים ומונעות מהם איכות חיים. הבנתי כיצד הבטחה שנתן ראש העירייה, רון חולדאי, להקים לתושבי מרכז תל-אביב פארק בשטח, לא מתקיימת.
למדתי איך במקום למלא את הבטחתו לתושבים ולפתח פארק, על עתודת הקרקע הציבורית האחרונה בלב העיר, רוצה ראש העירייה לבנות במקום דווקא מגדל מגורים לעשירים. גיליתי איך הבטחה מפורשת וחגיגית של ראש העיר לפארק היטשטשה עם השנים, איך בלב העיר, שבו חסרים למעלה מ-160 דונמים של שטח ירוק, ניסו בינתיים לבנות בשטח המיועד לפארק עוד חניון, בלב אזור שמוקף כולו בחניונים. ובעיקר, הבנתי איך תושבים מאוחדים שמנהלים מאבק ממושך למען מטרה טובה מצליחים, בינתיים, למנוע את רוע הגזרה.
בלב תל-אביב, בין הרחובות יהודה הלוי, לינקולן ועמרם גאון, קיים לו פארק קריית ספר. בפארק הזה אין עדיין ספסלים, עצים, פרחים ומתקני משחקים לילדים. יש בו קצת גרפיטי, ולכלוך, הוא בהחלט די מוזנח, והכניסה אליו לא נוחה. אבל יש בו אווירה טובה. יש בו קהילת תושבים שנפגשת מדי שבוע, מדמיינת יחד את הפארק שמגיע לה, ונהנית משעתיים באמצעו של שטח בוּר, ממש כאילו היה פארק ירוק, מטופח ומושקע. כל אותן הסטיגמות על אדישות תל-אביבית, ניכור והפרדה קרסו במהרה. היום אני כבר לא עוד תושב, אני חלק מקהילה שהולכת וגדלה, של צעירים ומבוגרים, חילונים וחרדים, שכולם רק רוצים לראות קצת ירוק בעיניים.
על הפארק המוזנח שלנו עדיין קיימים איומים רבים, חניונים, בנייה מרקמית או מגדלים. הרשויות בינתיים לא מוותרות, לא מוטרדות מזיהום האוויר המחריף והולך, מהמחסור החמור בשטחים ירוקים, וגם לא מתחשבות בדעות ובמצוקות של האנשים אותם הן צריכות לשרת, אבל אנחנו בלב העיר אופטימיים ועדיין מאמינים שהבטחות צריך לקיים, לכן לימי שלישי בערב יש לי מסלול חלופי שמוביל אותי לפארק שלי יחד עם אשתי ובתי. כל שבוע מצטרפים אנשים נוספים, וביחד אנחנו יוצרים מציאות חדשה, למרות הכל יש לנו פארק ואם במקרה אתם עוברים בואו תצטרפו, תגידו שלום, אצלנו בפארק יש מקום לכולם.
במסגרת הפעילות האזרחית למען פארק ירוק בלב העיר תל אביב-יפו. הקמנו לנו סוכה בפארק. במהלך ימי החג וחול המועד נשב בה ונחגוג את החג בשפע אירועים, הופעות ופעילויות לכולם. יש מקום בפארק גם לסוכה שלכם, בואו לחגוג עמנו ולהיות אושפיזין.
תושבי לב תל אביב מקיימים פיקניקים שכונתיים למען הקמת פארק בקריית ספר מדי יום שלישי ב-18:00 לפרטים נוספים לחצו כאן.
הכותב הראל קראוס הוא תושב לב תל אביב-יפו.
גולשים המעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם, מוזמנים לשלוח לדוא"ל hevra@y-i.co.il ולציין בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
לקריאות נוספות לסדר:
"עתיד ירושלים תלוי בתושבים הצעירים"
"להפסיק לאלתר את גירוש הפליטים אל מותם"
"אין לנו על מי לסמוך, אלא על אבינו שבקביים"
לפנייה לכתב/ת 
