למרות הכל: הרכבת עדיין מבקרת את עצמה

"משרד התחבורה טרם יזם תיקוני חקיקה לשם קביעת סמכותו של המשרד, לקיים פיקוח ובקרה על פעילות הרכבת. תיקוני החקיקה נדרשו בהחלטת הממשלה מיולי 2002. עניינים חשובים כגון רישוי, אכיפה, פיקוח וחקירת תאונות נותרו ללא פיקוח של משרד התחבורה. למעשה, הרכבת עדיין מפקחת על עצמה".

במילים אלה סיכם מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, את דו"ח הביקורת המיוחד על חברת רכבת ישראל, שעסק בטיפול בתאונות ובבטיחות. תאריך הגשת הדו"ח: 12 ביולי 2006 - שנה אחרי תאונות הרכבת הקטלניות ברבדים ו אחוזם, וכחודש אחרי התאונה הקשה בבית יהושע. ומה קרה בשנתיים שחלפו מאז? מבדיקה שערך ynet עולה שלא הרבה השתנה: למרות שהחל לטפל בסוגיית מפגשי הכביש-מסילה המסוכנים, משרד התחבורה אינו ממהר לתקן את מרבית הליקויים עליהם הצביע המבקר.

תאונת הרכבת ברבדים (צילום: תומריקו)

הרכבת מפקחת על הרכבת

הבעיה העיקרית עליה הצביע אותו דו"ח מבקר מפורט, היא היעדר פיקוח חיצוני אפקטיבי על פעילויות הרכבת. בהחלטת ממשלה מיולי 2002, נקבע כי משרד התחבורה יתקין כללי פיקוח על פעילות הרכבת, כאשר סמכויות הפיקוח יינתנו לפקידי המשרד ולעומד בראשו, שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

ומה עשה משרד התחבורה כדי ליישם את החלטת הממשלה? ארבע שנים לאחר שהתקבלה ההחלטה (ב-2006), בחן מבקר המדינה את התקדמות המשרד, וקבע כי: "המשרד פועל בעצלתיים להסדרת הפיקוח על הרכבת... עליו להסדיר בחקיקה ראשית או משנית, את חלוקת הסמכויות בינו ובין הרכבת ואת סדרי הפיקוח על פעילות הרכבת, לרבות הפיקוח על סדרי הבטיחות... אין זה ראוי להשאיר בעינו את המצב שבו הרכבת מפקחת על עצמה".

האם מישהו התעורר והחל לטפל בטעון-תיקון, לאחר שהמבקר קבע שהמשרד פועל בעצלתיים? מתברר שלא ממש. למעשה, רק בימים אלה - שנתיים אחרי פרסום דו"ח המבקר, ושלוש שנים אחרי תאונות הרכבת ברבדים ואחוזם - מוקם אגף לרישוי רכבתי במשרד התחבורה, שאמור לשמש רגולטור לכל פעילות רכבת ישראל. אגב, בראיון שנערך לאחרונה עם מנכ"ל משרד התחבורה, גדעון סיטרמן, אמר האחרון כי האגף מונה כיום שלושה עובדים ומשפטנית.

תאונת הרכבת בבית יהושע (צילום: עופר עמרם) 

מי יתקן את החוק?

בבדיקת ההיבט הבטיחותי, מצא מבקר המדינה ליקוי משמעותי ביכולת הפיקוח של משרד התחבורה, בכל הנוגע לחקירת תאונות רכבת: "מן הראוי שמשרד התחבורה ייזום תיקון בחוק, שבו ייקבע הסדר סטטוטורי לחקירת תאונות בהן מעורבת רכבת, שיסדיר את קיומם של הבירור הפנימי (בתוך חברת רכבת ישראל, ש.ה) והחקירה החיצונית, זה לצד זה". האם משרד התחבורה אכן יזם את התיקון בחוק - שנתיים לאחר המלצת המבקר? למרבה הצער, התנהלותו הלקוייה של המשרד כוללת גם את תחום הבטיחות.

כדאי לציין כי בעיית הפיקוח על הרכבת, נוגעת לכל תחומי פעילותה. כך למשל בנושאים כספיים: הרכבת היא זו שקובעת מה יהיה הפיצוי שיקבלו נוסעים בגין איחורים. בפסק דין של השופט אברהם קליין, שניתן באוקטובר 2007, נקבע כי יש צורך לבצע שינויי חקיקה שיפרידו בין הגורם המפצה לגורם שקובע מהו גובה הפיצוי. 

"נהלים רבים שונו"

ממשרד התחבורה נמסר היום ל-ynet בתגובה: "בעקבות דו"ח המבקר שונו נהלים רבים ברכבת, ונעשו פעולות רבות לשיפור הבטיחות. משרד התחבורה מגבש בימים אלה נהלים חדשים לכל הנושאים אותם הזכיר המבקר בדו"ח, וביניהם גם נוהל חדש של חקירת תאונות רכבת. במקביל לכך, שוקדת המחלקה המשפטית על הכנת חוק חדש לרכבת, המצריך חקיקה ראשית. מדובר בחקיקה הדורשת הכנה ארוכה ומורכבת. לפני מספר חודשים, הוקם לראשונה במשרד התחבורה אגף רישוי מסילתי, שנועד לקדם את כל נושאי בטיחות הרכבת והתיאום עם כל הגורמים הרלוונטים. בין השאר, תפקידו להקים גוף חוקר תאונות רכבת, שיהיה גוף חיצוני ובלתי תלוי ויפעל באופן עצמאי".

במשרד התחבורה מציינים בכל זאת מספר פעולות שנועדו לשפר את הבטיחות. "בשנתיים האחרונות הוקמו עשרות הפרדות מסילתיות. כמו כן הוכנסו אמצעי בטיחות נוספים ומשוכללים כמו רדאר, זרועות ומחסומי רכבת, ששיפרו לאין ערוך את בטיחות הרכבת ונוסעיה".