הסוקרים נבוכים: אנשים לא אומרים אמת במדגם

כמו ברבות ממערכות הבחירות האחרונות, גם הבוקר (יום ה') אוכלים הסוקרים את הכובע. כל מדגמי הטלוויזיה קבעו באופן חד משמעי, כי לבני זכתה בבחירות עם 47-49 אחוזים מקולות מתפקדי קדימה, אך בפועל זכתה לבני רק ב-43.1 אחוזים מהקולות, לעומת 42 אחוזי תמיכה שקיבל השר שאול מופז. פער של עשרה אחוזים הצטמצם ל-1.1%.

קמיל פוקס מהחוג לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב, שערך את המדגם עבור ערוץ 10, מסביר כי לא ניתן לדעת בבירור כי המתפקד שיושב מצידו השני של הקו אומר אמת. "צריך לקחת בחשבון שכל בן אדם יכול להחליט כיצד יענה בסקר", אמר. לדברי פוקס, יש אנשים שמבקשים פשוט להטות את התמונה, "הבעיה כאן היא שיש אוכלוסיה שאינה עונה לסקרים או שלא אומרת את האמת, זאת הטייה. לא משנה כמה אנשים נוסיף למדגם, כל עוד עדיין יש את האוכלוסייה שלא עונה נכונה זה לא יעזור".

פוקס סבור, כי גם אם יותר אנשים היו משתתפים במדגם, התוצאות לא היו שונות. "גם אם היינו סוקרים את כל 74 אלף המצביעים, ולא את 8,600 שדגמנו, והיינו רושמים מה כל אחד מהם אומר - אין לנו ערובה שהם יגידו באמת כיצד הצביעו. היינו יכולים לקבל תוצאות דומות לאלה של המדגם. לא הייתה בכלל טעות דגימה בין הסקרים השונים, טעות הדגימה עמדה על אחוז בלבד".  

הוא הוסיף, כי "כמובן שנתונים נוספים מחזקים מודל סטטיסטי. באופן אישי היו לנו 15 אחוזים שאמרו בסקר שהצביעו, אך סירבו להגיד למי וקשה לפלח את זה, אם אין לנו את תכונות האנשים אנחנו מניחים שהצבעתם תהדהד את ההצבעה הכללית, אך יכול להיות שלא. אני לא מאמין שבדיקות נוספות היו משנות, יש פלח שקשה לזיהוי. האם נוכל לעשות יותר טוב? כנראה שלא".

פוקס מבקש גם להזהיר את התקשורת. "עליה להחליט מה יחסה למדגמים ואולי במקום לדווח על טעות דגימה של ארבעה אחוזים פלוס מינוס, יש להוסיף ולהזהיר כי אין המדגם כולל אפשרות של הטייה, אם אוכלוסיית המדגם לא זהה לאוכלוסיה הכללית", אמר.

"בפריימריז מראיינים בטלפון"

הסוקרת מינה צמח ממכון דחף, שערכה את המדגם עבור הערוץ השני, ניסתה לספק הסברים בראיון לגלי צה"ל. "בבחירות לכנסת, בדרך כלל שמים קלפיות ליד הקלפיות ואנשים מצביעים פעם נוספת בשביל הסקר", היא אומרת, "בסקרים של הפריימריז מראיינים בדרך כלל בטלפון".

צמח הודתה כי הפעם הסוקרים פספסו. "באמת יש בעיה ואנחנו צריכים לשוב ולבדוק איך זה קרה. המתפקדים מורכבים מהרבה מאוד מגזרים. אנחנו קודם כל צריכים לבדוק איפה הייתה הבעיה. יש לי השערה מסויימת והיא שהיה לנו אחוז גבוה יחסית של אנשים שסירבו להחליט איך הם הצביעו. הם שיתפו פעולה, הסכימו להתראיין אבל סרבו לומר עבור איזו מועמד הצביעו", אמרה.

הסוקר רפי סמית, שלא ערך סקר עבור כלי התקשורת ועבד בשביל מטהו של המועמד מאיר שטרית, מסביר כי תוצאות הפריימריז היו קשות לחיזוי. "יש לעשות מספר הבחנות שמדברים על סקרים", הוא מסביר. "יש סקרים לפני בחירות ויש את יום הבחירות שזה דבר אחר לגמרי. קשה לדעת מה מקור הטעות אבל ניתן לראות שמדגמים טלפוניים הם בעייתיים. יכול להיות שמגזרים מסויימים זה פשוט לא עובד".

סמית מעריך, כי "הסקרים פחות מדייקים כאשר אחוזי ההצבעה נמוכים בקדימה הצביעו כ-54% מהמתפקדים - בנוסף, ככל שאחוז ההצבעה נמוך יותר כך האלמנט הארגוני נכנס לידי ביטוי. יש לפלח בצורה נכונה מי יבוא להצביע וחסרים לנו מודלים לאומדן נכון. מלבד זאת, גם אם מדובר בהפרש של עשרה אחוזים ניתן להפוך את זה תוך רגע בעזרת עבודה ארגונית שתכסה על כך. עבודה ארגונית זה משהו שלסקרים אין שום יכולת לאמוד".