שתף קטע נבחר
 

נהנה מהחיים ומזריק: דודו טופז על הסוכרת שלו

עד לפני 22 שנים דודו טופז לא ידע שיש מחלה כזו, סוכרת. ואז נודע לו שגם הוא סובל ממנה. עם הזמן הוא למד מה מותר ומה אסור לאכול, איך לאזן את הסוכר בדם וכיצד להזריק אינסולין כמו שצריך ולחיות עם המחלה. כוכב הבידור כותב על החיים הטובים למרות המחלה

כשהייתי בן 40 החלטתי לעשות בדיקות כלליות. הלכתי לבית החולים אסותא וערכתי את כל הבדיקות שצריך. ישבתי על הספה וחיכיתי לתוצאות. האחיות חלפו על פניי בחיוך חביב, אבל אחרי כמה שעות ראיתי עננה קטנה על פניהן. חשבתי שאולי יבשרו לי שאני חולה באיידס או בסרטן. לא זה ולא זה. אחות אחת ניגשה אלי ואמרה: "אתה בריא לחלוטין פרט לדבר אחד: יש לך סוכרת‭."‬

 

למען האמת, זו היתה הפעם הראשונה ששמעתי את המילה הזו. שאלתי: "מה זה‭"?‬ והיא ענתה: "זו לא מחלה קשה, אבל קוראים לזה הסרטן האיטי או המוות האיטי‭."‬ נבהלתי נורא. היא אמרה: "לך לרופא ובינתיים אל תאכל סוכריות ושוקולדים ולחם לבן ופירות ויין ומשקאות חריפים אחרים, וגם לא פסטה כמובן" – וזה הבהיל אותי עוד יותר.

 

הלכתי לרופא המשפחה, והוא אמר לי: "האחות נסחפה, ואתה נבהלת יותר מדי. בוא אני אסביר לך‭."‬ והוא נתן לי הסבר יותר מדעי, שנשמע פחות או יותר ככה: "סוכרת היא מחלה שנובעת מכך שהלבלב, הפנקריאס, לא מספק די אינסולין שמפרק את הסוכרים בגוף. הלבלב שלך התעייף ואנחנו צריכים לעזור לו. ניתן לו תרופות שיעזרו לו לפרק את הסוכרים, והכל יהיה בסדר. כמובן שאתה צריך קצת להימנע מלאכול מוצרים מסוימים ולהתחיל לעסוק בפעילות גופנית‭."‬


"המון חולים לא מוכנים להזריק, ופוגעים בעצמם" (צילום: אייל לנדסמן) 

 

הוא נתן לי שני כדורים, גליבטיק ולוקופאז‭,'‬ נתן לי הוראות שימוש – אחד לפני האוכל ואחד אחרי האוכל – ושלח אותי לדרכי, לא לפני שהסביר לי באילו מוצרים יש יותר סוכר ובאילו פחות. הוא גם ביקש ממני לצמצם בקמח לבן, בפירות ובמשקאות חריפים, שבין כה וכה בקושי שתיתי. הוא אמר לי להמתיק עם סוכרזית במקום סוכר, לשתות דיאט במקום מיץ ממותק, בסופרמרקט לבחור מוצרים שמותרים לחולי סוכרת.

 

ממש בסוף הוא אמר: "לא נורא, אנחנו חיים בתקופה שכבר יש כל כך הרבה חולים, ‭10%‬ מהאוכלוסייה, והתאימו המון מוצרים לצרכים שלהם. יש עוגות ללא סוכר, לחם ללא סוכר, יהיה בסדר‭."‬ הוא רק שכח דבר אחד: שמדובר בדודו טופז, אדם לא כל כך ממושמע, שמאמין שחיים רק פעם אחת. אדם שאוהב לנשוך את נטליה אוריירו מדי פעם, והיא לא נטולת סוכר‭...‬

 

אותו רופא גם צייד אותי במכשיר קטן, שאיתו אני יכול לנקב את האצבע בכל פעם שאני רוצה למדוד את רמת הסוכר בדם שלי. רמת הסוכר אצל אדם רגיל נעה בסביבות ‭,100‬ כלומר אם היא בין 90 ל‭110-‬ זה בסדר, אבל אצל חולים רמות הסוכר יכולות להגיע ל‭200-‬ וגם ל‭300-‬ ואף ליותר. אצלי, תודה לאל, זה לא הגיע לרמות האלה, אבל אני יודע על מקרים שרמות הסוכר הגיעו גם ל‭,600-‬ ואנשים כאלה פשוט מתים או שמגיעים לכריתת איברים.

 

פגישה עם אינסולין

מחלת הסוכרת, והיום אני מבין בזה, פוגעת בכלי הדם העדינים והקטנים, אלה שנמצאים בקצות האצבעות, בעיקר ברגליים, בכליות, בעיניים ובאיברי המין. האיברים הללו, ובעיקר האחרון שציינתי, חשובים לי מאוד, והיו חשובים לי עוד יותר בגיל ‭,40‬ כי אז עוד לא היו לי ילדים. אמרתי לעצמי שאני חייב להקפיד על

 הבדיקות ולהפסיק לזלזל בטיפולים. לקחתי את הכדורים, אבל הערכים המשיכו להיות סביב ה‭,200-‬ כי אכלתי בלי חשבון.

 

לפני כעשר שנים, באמצע ההיסטריה הגדולה של 'הראשון בבידור‭,'‬ פנה אלי ד"ר נחום מילגלטר, חבר יקר וטוב, רופא שיניים במקצועו, ואמר לי‭":‬דודינקה, אתה חייב ללכת למומחה מספר ‭,1‬ פרופ' איתמר רז, שנקרא איתמר על שם סבא שלו, איתמר בן אב"י, בנו של אליעזר בן יהודה. הוא נחשב למומחה הגדול בעולם לסוכרת‭."‬

 

איתמר קיבל אותי בביתו בירושלים. באתי אליו עם דניאל ועומר, הילדים הגדולים שהיו אז בני 10 ו‭.6-‬ יונתן עדיין לא נולד. הוא יצא לעולם כשאני הייתי בן 54 והוא יצא מאוד מתוק, אולי בגלל שיש לי סוכרת. איתמר בדק אותי ואמר לי: "אם אתה רוצה לשמור על עצמך באמת, אתה חייב להזריק אינסולין‭."‬ הוא הראה לי איך עושים את זה, ואני חייב להודות שזה ממש הפחיד בהתחלה וגם נתן לי תחושה של "אוי ואבוי, אני ממש חולה‭."‬

 

להזריק לעצמך זו תחושת פחד וזיקנה, אבל איתמר ניחם אותי ואמר שסוג הסוכרת שלי הוא סוג מיוחד שמשלב את שני הסוגים – סוכרת נעורים וסוכרת רגילה. ברגע שהוא אמר סוכרת נעורים הרגשתי צעיר, והתנחמתי.

 

באומץ רב אחזתי במזרק ותקעתי אותו בבטן. לא רק שלא כאב, ממש לא הרגשתי, המחט דקיקה כמעט כמו שערה. היום אני עושה את זה בקלילות רבה, אפילו דרך החולצה או המכנסיים, ישר לתוך הרגל, שלוש פעמים ביום. קודם אני בודק את רמת הסוכר על ידי דקירה קלה באצבע, ואחרי שאני רואה שהיא ברמה הנכונה כדי להזריק, בסביבות ‭,200-150‬ אני מזריק.

 

ההזרקה מורידה את רמת הסוכר, ודברים מתוקים מעלים אותה. חס וחלילה אם תזריק ב‭,100-‬ כי הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות זה היפו: מצב שהסוכר יורד מתחת ל‭60-‬ ואתה מרגיש מסטול ועלול לאבד את ההכרה. במצב כזה אתה חייב חתיכת שוקולד או משהו מתוק כדי לאזן את עצמך. זה קורה לי

 פעם בשבוע לפחות, כי לפעמים אני לא בודק ומזריק קצת יותר מדי, ואז רמת הסוכר יורדת. אתה צריך למצוא את עצמך מאוזן.

 

לצערי, אני מוקף בהמון חולי סוכרת שלא מעיזים להזריק, כי הם חושבים שזו אינדיקציה לכך שהם מבוגרים מדי. אני מכיר אדם שהתחרש והתעוור כי לא הזריק לעצמו. יש לי חבר טוב שאצל בתו התגלתה סוכרת חריפה כשהיתה בת ‭,11‬ כך שזו לא מחלה של זקנים. יש נהג מירוצים ששמו ראם סמואל שחולה בסוכרת ומזריק לעצמו תוך כדי מירוץ מכוניות, ולאחרונה התפרסם סיפור של חטוף בניירובי ששוחרר מהשבי כי היה צריך טיפול לסוכרת - אז יש בזה גם יתרונות.

 

מתמרן בין הנאות לאיסורים

חזרתי לפני חודש וחצי מביקור במפעלי נובו נורדיסק בדנמרק, וראיתי שם עשרות אלפי עכברים ועכברושים שעושים עליהם את הנסיונות לשיווק תרופה חדשה. בשנה הבאה יוציאו לשוק את הזריקה המדהימה, שתאפשר להזריק פעם בשבוע בלבד. שמעתי שקיימת גם חגורה שבודקת את רמת הסוכר כל הזמן, עם מחט נעוצה בגוף, וכשרמת הסוכר משתוללת היא משמיעה צפצוף ואולי דוקרת אותך. גם פיתחו שעון שווייצרי, שבתוכו יש את הנוזל שמוזרק ישירות לתוך היד כשהגוף זקוק. הדברים האלה קיימים, אבל אני לא רוצה לחגור חגורות או לענוד שעונים מזריקים, לא מתאים לי, זה כמו מכשיר שמיעה שנמצא עליך כל היום.

 

אני לא קורא לעצמי חולה, אני יותר דומה לאדם שמן שמתחשבים בו ולא קונים לו עוגה. בנובמבר אני עולה עם הצגה חדשה, 'טעם החיים‭,'‬ ולפני שבוע עשיתי הצגות נסיוניות בקאמרי. בועז בן ציון, הסוכן שלי, שלח לי אחרי ההצגה זר ענקי של סוכריות וכתב: "אל תדאג, אלה סוכריות בלי סוכר‭."‬ מתחשבים בי.

 

אם מותר להשוויץ, ירדתי 8 ק"ג. אין כמו פעילות פיזית לכל דבר, ובעיקר לסוכרת - הליכה, ריצה, וכמובן פעילות מינית. אני הולך ורץ בחוף הים שלוש פעמים בשבוע, 4 ק"מ כל פעם. זה נגד הטבע, כי לא בא לך, אבל אתה חייב.

 

היום אני בן ‭.62‬ לאמא שלי יש סוכרת, היא בת 87 ומתפקדת. לאבא שלי לא היתה סוכרת והוא נפטר בגיל ‭.67‬ אין לנו מושג לכמה זמן הגענו לכאן ומתי נלך מפה. אבא שלי היה אומר: "יש לנו בחיים שתי מטרות: האחת להאריך אותם עד כמה שאתה יכול, והשנייה ליהנות מהם עד כמה שאתה יכול - הבעיה היא שכל מה שגורם לך הנאה מקצר לך את החיים‭."‬ שאלתי אותו איך מתמרנים, אז הוא אמר לי: "תיהנה כמה שאתה יכול ותיקח צ'אנסים‭."‬

 

אז זה מה שאני מנסה לעשות. אני נהנה מהחיים ומזריק. 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בתמונה: אדם לא כל כך ממושמע
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים