הרב רביץ: יש לשמור על מכסות לספרדים

"יש מספיק בתי ספר באלעד עבור הילדות המבקשות להתקבל לבית-יעקב שיהיו מוכנים לקבל אותן ללימודים. אלא שאותן בנות מעוניינות ללמוד דווקא בבית ספר מסוים בו רוב התלמידות אשכנזיות. מה שקורה הוא שבית הספר מעוניין לשמור על הרמה שלו ועל דרכו החינוכית בכל הנוגע לסוג התפילות או איזה רבנים יועלו לראש מעייניו של בית הספר, ובדברים הללו יש הבדלים. לפעמים אפילו מדובר בשאלה אילו תמונות יתלו על הקיר - תמונותיו של הרב אלישיב או תמונות הרב עובדיה יוסף" (ח"כ הרב אברהם רביץ מנסה להסביר את תנאי הקבלה הסלקטיבית למוסדות "בית יעקב").

ביום שישי האחרון השביתו הורי שני מוסדות "בית יעקב" באלעד את לימודי התלמידות בכיתה א' בעקבות הנחייתו של בית המשפט לקבל לשורותיו תלמידה ממוצא מזרחי. לפני כשבועיים דרש בית המשפט העליון מבית הספר "בית יעקב" בעמנואל לשנות את תקנון המוסד ולמחוק ממנו את סממני האפליה המופיעים בו. על רקע ההתפתחויות האחרונות בנושא המסרב לרדת מסדר היום הציבורי, פנינו לח"כ אברהם רביץ (דגל-התורה), המגיע מתחום החינוך ואף כיהן כסגן שר החינוך בעבר, כדי לשמוע ממנו למה זה קורה. רביץ אומר בשיחה עם ynet כי "ההבחנה העדתית נובעת בראש ובראשונה בשל הרצון לשמור על הרוח החינוכית של בית הספר, שגם ההורים הספרדים היו מעוניינים שתישמר".

"יש מנהגים אחרים לספרדים ולאשכנזים"

על-פי ח"כ רביץ, "בתי הספר החרדים נשמרו כמעין שמורת טבע. גם בבתי הספר הספרדים של רשת החינוך מעיין החינוך התורני ינחו את התלמידים לנהוג על פי ה'בית יוסף', שזו השיטה ההלכתית אותה מנהיג הרב עובדיה יוסף. אבל מפה לעשות הכללה לדברים אחרים? בציבור החילוני לא מבינים שבציבור החרדי בית הספר הוא לא רק מקום בו לומדים שאחד ועוד אחד שווה שתיים. בית ספר חרדי הוא מה שפעם כולם חשבו שצריך להיות. זהו בית חינוך".

רביץ מסביר כי "אצלנו מחנכים גם לדברים שאינם קשורים רק לתוכנית הערכים הרגילה. אנחנו מחנכים לערכים פנימיים וגם חיצוניים, ופה יש הבדלים בין העדות השונות. גם אצל האשכנזים פנימה, בינם לבין עצמם, יש אבחנה חריפה בין העדות. מי שייכנס לבית ספר חסידי, לא יראה קמצוץ של ילד מחסידות אחרת. כי אז, איזה שירים שרים? ולפי איזה מנהגים נוהגים? לפי האדמו"ר מגור או לפי האדמו"ר מויז'ניץ? והאם על קיר בית הספר תהיה תלויה תמונתו של הגאון מוילנא? גם בתוך האשכנזים יש דברים המפרידים, אז מה יגידו - שזו אפליה? לפיכך, יש בהחלט גם דברים המבדילים בין האשכנזים לספרדים. זה נורא פשטני לבוא ולומר שיש לקבל את כולם, אבל זה לא ככה".

ומה קורה בשטח? "מאחר שיש ציבור גדול מאוד של נערים ובנות מבתים ספרדים שמאוד מעוניינים ללמוד אצל האשכנזים, יש בתי ספר שתוך זמן קצר מאוד הוצפו בתקופת הרישום בתלמידים ספרדים. כך קרה שבאופן אבסורדי הספרדים לא רוצים ללכת לשם יותר, כי נהיה שם רוב ספרדי תוך זמן קצר. זאת לא חוכמה לדרוש לרשום את מי שמגיע ראשון, כי אם לא יהיה ויסות במקום מסוים, אותם מוסדות יהפכו למקומות שגם הספרדים לא ירצו ללכת לשם.

לכן, אם לא נתעלם מהבעיה אלא נבחן אותה באופן אמיתי ולא בצורה שיפי-הנפש מציגים אותה, נראה שדווקא אנשים כמוני, המעוניינים מלכתחילה לערב בין אשכנזים לספרדים, חייבים להבין שיש לשמור על איזון מסוים על מנת שאותם מוסדות ישארו אטרקטיבים גם בשנה הבאה. זאת, כדי שגם ספרדי המחפש בית ספר טוב או מתאים יותר לרוחו, דהיינו, מעורב עם אשכנזים ירצה לרשום לשם את ילדיו. כי אם זה יהיה מוסד של 80% ספרדים - הוא לא ישלח את הילד שלו לבית ספר כזה".

- למה לדעתך הספרדים לדעתך לא ירצו ללכת ללמוד שם יותר?

- "כי הם רוצים חינוך אשכנזי. כי הם חושבים שהחינוך האשכנזי הוא יותר מוצלח".

ההוכחה: לאן הולכים ילדי שרי ש"ס?

כהוכחה לדבריו, הוא מציין שגם בקרב המנהיגות הפוליטית הספרדית, רווחת התופעה עליה הוא מדבר. "בקרב חברי הכנסת של ש"ס, בגלל מעמדם הפוליטי הם מצליחים לשלוח את הילדים שלהם לאיזה מבתי ספר שהם רוצים, אלא שגם הם לא ירצו לשלוח את ילדיהם לבית ספר שלא הצליח לשמור על איזון האשכנזים לספרדים".

בדבריו מבקש רביץ להדגיש כי הוא שולל כל תופעה של אפליה טהורה על רקע עדתי. "יש דבר שבכלל לא מקובל עליי כאשר אותם הורים ספרדים הנוהגים כבני תורה ולמדו במוסדות תורניים, חלקם אצל האשכנזים, וקשה לציין את הבדל ביניהם לבין אנשים שהם מיוצאי ליטא או פולין, אלא שעצם העובדה שהם אשכנזים ואלה ספרדים ולכן ישנה אפליה - זה לא מקובל עלי וזה פסול לחלוטין. זוהי אפליה על רקע עדתי וצריך להיאבק נגד זה", הוא קובע בנחרצות.

הפתרון: "אפליה מתקנת"

דעתו של הרב רביץ לא נוחה גם ממה שהתרחש ביום שישי האחרון ביישוב אלעד. "אני נגד המסר הזה, אסור לערב תלמידים בעניינים אלה", הוא מצהיר. לדבריו, הפתרון האמיתי הוא אפליה מתקנת לטובת המוסדות הספרדים.

"צריך לתת בונוסים לבתי ספר המקבלים אחוז גבוה יותר מהעדה שכנגד. להגדיל את מכסת השעות הנוספות ולהעניק שעות העשרה ואפילו להקים להם מבנים טובים יותר ולשלב באותם מוסדות את המורים הטובים ביותר, כדי שגם בתי ספר אשכנזים יהיו מעוניינים לטפל בבעיה", הוא מציע, "אני בעד אפליה מסוג זה כדי שספרדים יפסיקו את הריצה המטומטמת הזו - ללמוד דווקא עם האשכנזים. למה לא הפוך? במקום זה, ממשיכים את המסכנות והמנהיגים הפוליטיים פותרים את הבעיות בכך שאת הילדים שלהם תמיד יקבלו, וכך זה ממשיך. יש למצוא פתרון אמיתי ולא לרוץ להתקבל למוסדות שכן רוצים, או לא רוצים, לקבל את הילדים ללימודים, ובלי טובות".

לדברי רביץ, אפליה על רקע עדתי מהסוג שבו נתקלים בו במוסדות החרדיים, אינה נחלתה של מערכת החינוך החרדית בלבד. "בכמה בתי ספר בצפון תל אביב לא קיבלו ילדים משכונת התקווה? זוהי תופעה דתית דווקא?", הוא שואל בהתרסה. "אחרי הקומבינה שהסקרים עשו למופז, שאף אחד לא ידבר. מופז לא קיבל את האחוז השברירי בגלל שהוא ספרדי. הגווארדיה לא נתנה לו. אנחנו מכירים את הבעיה הזאת מעוד מקומות".