קולונוסקופיה - כן או לא? תלוי את מי שואלים
שתי בדיקות קיימות לגילוי סרטן המעי הגס, השני בשכיחותו בקרב גברי ישראל - בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה ובדיקת הקולונוסקופיה. אז במה לבחור? תלוי את מי ששאלתם. הגסטרו-אנטרולוגים יגידו שרק הקולונסקופיה יעילה, שאר הרופאים יפנו אתכם לבדיקת דם סמוי. באגודה למלחמה בסרטן מזהירים - המחלוקת הזו גורמת לאנשים שלא להיבדק בכלל
סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו בקרב גברים ונשים בישראל, מדי שנה מתגלים 3,200 חולים חדשים. קיימות שתי בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, שאף אחת מהן לא נהנית מפופולריות גבוהה במיוחד בציבור - בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה ובדיקת הקולונוסקופיה.
בדיקת הקולונוסקופיה מומלצת לביצוע אחת לחמש עד עשר שנים למי שלהם קרוב משפחה שחלה בסרטן המעי הגס או למי שנמצאים בסיכון גבוה לחלות במחלה. גם מי מי שאינו בסיכון גבוה לחלות יכול לבצע בדיקת קולונוסקופיה, עליה ימליצו בחום הרופאים הגסטרו-אנטרולוגים, אבל משרד הבריאות ואיגוד הרופאים לבריאות הציבור ימליצו לאנשים אלו על ביצוע בדיקת דם סמוי בלבד.
מומחה: בדיקת דם סמוי אינה יעילה
לפני כשנה יצא איגוד הרופאים הגסטרו-אנטרולוגים בהמלצה לבצע בדיקת קולונוסקופיה גם לאוכלוסייה שאינה בסיכון מיוחד אחת לעשר שנים החל מגיל
50. המומחים מציינים כי בדיקת קולונוסקופיה רגישה יותר מבדיקות אחרות ומסייעת לגלות גידולים גם בשלב הטרום סרטני.
"כל האיגודים שותפים להמלצה הזו, גם הכירורגים וגם האונקולוגים, זו הבדיקה הכי אמינה", אומר פרופ' נדיר ארבר, מנהל המרכז למניעת סרטן באיכילוב וממחברי נייר העמדה. "ההמלצה שלנו היא לתת לציבור לבחור איזו בדיקה הוא רוצה לעשות. בדיקת דם סמוי לא תגלה שום דבר למחצית מהאנשים שיש להם סרטן. אין ספק שקולונוסקופיה טובה יותר לבריאות הציבור. בכל העולם זו בדיקה טובה יותר ויעילה יותר".
בהתייחס להמלצות העדכניות של משרד הבריאות לבצע בדיקת דם סמוי אומר פרופ' ארבר "לא נותנים את כל העובדות כפי שהן לציבור. המחקרים על יעילות דם סמוי נעשו לפני ארבעים שנה".
קולונוסקופיה - סיכון מיותר לנבדקים
אבל לא כל הרופאים שותפים לדיעה זו. בשבוע שעבר פורסם נייר עמדה של איגוד רופאי בריאות הציבור הממליץ למי שאינו בסיכון גבוה לבחור בבדיקה לגילוי דם סמוי בצואה, בדיקה פשוטה ולא פולשנית שאינה דורשת הכנה
מוקדמת. בנייר העמדה מצוין כי דווקא המחקרים בנושא קולונוסקופיה אינן רלבנטים לאוכלוסייה המוגדרת בסיכון נמוך ואין הוכחות מדעיות ליעילותה בקרב אוכלוסיה זו. בדיקת הקולונוסקופיה מוגדרת בנייר העמדה כבדיקה שעלולה לגרום ל"סיכונים בריאותיים משמעותיים". בקרב מאה אלף אנשים שיבצעו את הבדיקה עלולים להתרחש חמישה מקרי מוות, עשרות מקרים של התנקות המעי ומאות מקרי דימום מסכני חיים.
כותבות נייר העמדה רונית אלמוג, ליאורה אור, ליטל קינן-בוקר ולאה הגואל מציינות כי מקרים כאלו עלולים להרתיע את האוכלוסייה מהמשך ביצוע בדיקות הסיקור, עד כדי הימנעות מוחלטת מהן, כפי שאירע לפני שנתיים כאשר היענות הציבור לביצוע חיסוני שפעת ירדה בעקבות פרסום חשד למקרי מוות.
ד"ר ליטל קינן-בוקר, סגנית ראש המרכז הלאומי לבקרת מחלות וחוקרת באוניברסיטת חיפה ציינה כי "בדיקת סקר לא יכולה להיות בדיקה שנדרשת אליה הכנה של שלושה ימים וכרוכה בליווי של בן משפחה. בדיקת סקר צריכה להיות יעילה, בטוחה וזולה. בדיקת הקולונוסקופיה אינה מתאימה לשמש כבדיקה המיועדת לכלל האוכלוסייה בשל הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בה, בשל העובדה שיעילותה אינה מוכחת, בשל מחירה הגבוה ובשל ההיענות הנמוכה של הציבור לביצוע הבדיקה ה'לא נעימה'".
על נתונים אלו מגיב פרופ' ארבר "עם מקרה מוות אחד לעשרים אלף נבדקים נוכל להציל יותר חיים. נוכל לגלות ל-200 אנשים סרטן ול-6,000 פוליפ. זה סיכון מחושב. יכול לקרות מקרה מוות אחד".
סקר שערכה ד"ר רונית אלמוג מהפקולטה לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה בקרב 413 עובדי מערכת הבריאות מצא כי 70 אחוז אמרו שיעדיפו לעבור בדיקת דם סמוי בצואה ורק 9.3 אחוזים אמרו שיעדיפו לעבור בדיקת קולונוסקופיה. בנוסף, בדיקת הקולונוסקופיה דורגה על ידי המשתתפים כבדיקה מפחידה, מסוכנת וכואבת יותר מהבדיקה לגילוי דם סמוי בצואה.
בינתיים נראה כי הציבור אינו נוהר לבצע אף אחת מהבדיקות. מנתונים של המרכז הארצי לבקרת סרטן עולה כי בשנת 2007 בוצעו בישראל 260 אלף בדיקות של דם סמוי בצואה, כחמישית מהיעד שהוצב ו-100 אלף בדיקות קולונוסקופיה, חלקן בעקבות ממצאים חשודים שהתגלו בבדיקת דם סמוי בצואה.
"המסרים הסותרים פוגעים בהסברה"
ד"ר מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן מצרה על הויכוח "ממלחמות הרופאים הציבור יכול להיפגע. חשוב היעד, שהוא הגילוי המוקדם ולא האמצעי. אנחנו בעד כל בדיקה שיכולה להקל על מניעת סרטן. לא צריך להפחיד מפני הקולונוסקופיה, כי היא יכולה להציל חיים ומצד שני לא לומר שבדיקת דם סמוי
לא טובה. שופכים פה את המים עם התינוק". לדבריה כשהציבור שומע את חילוקי הדעות הדבר מניע אנשים לא להיבדק "אנשים אומרים, אלה רבים עם אלה אז אני לא אעשה כלום. צריך לעשות להפך, לעודד את כל השיטות. הוויכוחים לא תורמים דבר".
לדבריה המסרים הסותרים פוגעים גם בהסברה. "ברור שיותר קל להעביר מסר אחד כמו שאנחנו עושים עם בדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן הדש, אבל אני לא יכולה לשנות את המציאות. במקום להעביר מסר שגילוי מוקדם הוא חשוב מתחילים להתווכח וזה רק פוגע בהסברה".
ד"ר בועז לב, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות זימן דיון של המומחים השונים בנושא. לדבריו, "משרד הבריאות נמצא בבחינה מתמדת של הדילמה הזו. אין תשובות פשוטות לשאלה האם נכון לעשות קולונוסקופיה כבדיקת סקירה ממלכתית. אני עורך דיון גדול שבו יקחו חלק אפדימיולוגים, גסטרו אנטרולוגים ומומחים נוספים, כדי שנצליח להסכים על העובדות. זה נושא מאד טעון, כל אחד מהמומחים מאמין באמת שלו בצורה ממש דתית וכועסים על המחנה שכנגד. צריך יהיה להגיע להסכמה".
לפנייה לכתב/ת 
