אמדורסקי מאמין באהבה
שירי האלבום החדש של אסף אמדורסקי, "הרי את", הם למעשה שיר אהבה אחד מרובה גוונים. תימורה לסינגר חושבת שיש למלודיות של השירים מתיקות נוגעת ללב, גם כשאלה מולבשות על טקסטים עצובים
כמעט עשר שנים אחרי האלבום "מנועים שקטים", חוזר אסף אמדורסקי עם אלבום אולפן חדש, "הרי את". אמנם מאז הוא יצר אלבומים נוספים, אבל אלה היו אוסף ("15 הדקות של אסף אמדורסקי"), פסקול ("האסונות של נינה"), אלבום אינסטרומנטלי ("B Type Stereotypes"), אלבום בהופעה חיה ("לייב"), ואלבום חידושים ("קדימה אחורה"). בהאזנה ל"הרי את" מתברר שאמדורסקי מביא את המנועים שלו ל"הרי את" כשהם במצב מצוין – הקילומטרז' שעברו, בחיים המקצועיים והאישיים, לא שחק אותם, אלא להיפך - הוא תגבר את המיומנות שלהם וגם את חדות הנסיעה.
רוב הנופים שהאלבום חושף משקיפים על מערכת יחסים זוגית: מהתהוותה המשתאה, דרך שיאיה הנחגגים ועד המפוכחות שבה היא קורסת והשחרור העגום - והעדיין אוהב - ממנה. הקול האופייני לאמדורסקי – בגוון מונוטוני מעט ועם זאת מלא הבעה, ביחד עם העיבודים האלקטרוניים, מרובי התכנותים והדגימות, מגישים את השירים האלה באופן אידיאלי. הם שומרים היטב את הרגש הטעון כשהוא מפעפע מבלי להתפרץ. התופים (לעיתים אמדורסקי בתפקיד המתופף ולפעמים רונן בר חורין ועודד פרח) מחברים בתכליתיות את לחניו היפים והמורכבים של אמדורסקי למילים החזקות שלו. כלי ההקשה והנשיפה, ולצדם הפסנתר, הקלידים ושלל הגיטרות (רובם שלו) מאזנים בחום שלהם את הקור המוחצן מהכלים החשמליים.
אמדורסקי. נפתח בטון מתנכר ומסתיים בקול רך מְצער (צילום: יניב אדרי)
אמדורסקי עיבד את השירים עם רונן בר חורין, שגם הפיק את האלבום. התוצאה נשמעת מהודקת והרמונית. האחידות אולי נובעת גם מהמבנה הקונספטואלי של האלבום: כל שיריו (כולל שני קטעים אינסטרומנטליים קצרצרים – "3:00AM" התזזיתי ו"קרן שמש ראשונה" המהורהר) הם למעשה שיר אהבה אחד מרובה גוונים. חלק מהאהבה הזו מוקדש, בשיר "יש לך מקום", ליקיר שאיננו. מתבקש לייחס אותו לבני אמדורסקי ז"ל, אביו של אסף, אבל הוא אוניברסלי הרבה יותר. המונוטוניות המנוכרת שבקול מנוגדת לטקסט הרך והאוהב, וביחד עם הפזמון הנחרט ("עוד לא הלכת, וכבר אתה חסר. עוד לא הלכת, מתי אתה חוזר. יש לך מקום, יש לך מקום, יש לך מקום – אצלי") נוצר שיר מרגש במיוחד.
יש באלבום המצאות יצירתיות נחמדות כמו סירנת המשטרה שנשמעת בשיר "סיני" במהלך המשפט "עד שהשכנים יזמינו שוטרים" והשירה בקול גבוה בשיר "גשם מטאורי". ובכלל, האלבום רצוף ברק של קטעים אינסטרומנטליים מאסיביים, מתוזמרים למופת, והכפלות קול יפהפיות (למשל בשיר "מהסוף להתחלה"). יש מתיקות נוגעת ללב גם במנגינות שמולבשות על טקסטים עצובים, כמו בשיר "בראשית" שממנו נלקח שם האלבום. "הרי את משוחררת לכל אחד", שר אמדורסקי, "ורק לא לי".
האלבום, שנפתח בטון מתנכר בשיר "רכבת לצפון", מסתיים בקול רך מרוב צער בשיר השקט "מסתכל על הים", שנשמע ישן אבל לא מיושן. "והזמן עומד, לא זז" – כך אומרות המילים האחרונות של האלבום, שמקפיאות את המצב, אבל לא עוצרות את חלחולו פנימה והחוצה.
לאלבום הזה מצורף דיסק בונוס, עם חמישה שירים, חלקם גרסאות לשירי הדיסק העיקרי. ביחד איתם מורחב טווח התחושה שמלווה את היצירה הזו – כאב שלמרות עומקו אינו כופר באמונה באהבה.
"הרי את", אסף אמדורסקי, "א.א. מוזיקה"
לפנייה לכתב/ת 
"הרי את". מהודק והרמוני
עטיפת אלבום
מומלצים
