שמות אתרים בעברית מלאה.קום - האומנם?

לא מעט ישראלים מתקשים בהקלדת כתובות של אתרים באנגלית. דומיין דה-נט, חברה ישראלית, השיקה שירות שמציע  לרכוש שם מתחם (דומיין, כתובת של אתר אינטרנט) בעברית, למשל: במקום elite.com, ניתן להקליד עלית.קום. לכאורה מדובר בבשורה משמחת, אך האם מדובר בפתרון אמיתי? בפועל מדובר בפתרון חלקי בלבד, ויש הטוענים כי השירות מפוקפק למדי ומנצל את חוסר המודעות לנושא.

הסיבה לכך היא שהשירות, שכרוך בתשלום של 420 שקלים לשנתיים בהתחייבות, אינו עובד עבור כלל הגולשים, אלא אפשרי מבחינה טכנולוגית רק הודות להסכמים של דומיין דה-נט עם

שלוש ספקיות האינטרנט הגדולות בזק בינלאומי, נטוויז'ן-ברק וסמייל אינטרנט זהב. כל מי שמחובר דרך רשת ארגונית בישראל או באמצעות ספקית אחר, בארץ או בחו"ל, אינו יכול לעשות שימוש בשמות מתחם אלו. מדובר בנסיון שני של החברה לשווק שירות זה מאז שנת 2000, אז נמכרו הדומיינים מבלי שיהיה לטכנולוגיה עדיין יישום בפועל.

לדברי תומר כהן ממוזילה ישראל, מדובר בנסיון של חברות צד שלישי להשתלט על נכסי רשת חשובים ויוקרתיים. "רק אנשים הגולשים דרך אחת משלוש הספקיות הללו יוכלו לגשת לדומיין החדש, ולא אף אחד אחר, שמתחבר לרשת דרך מקום העבודה שלו, המוסד הלימודי שלו, או דרך ספקית אינטרנט אחרת, קטנה יותר או מקומית", כותב  כהן.

"מיותר לציין שגולשים מחו"ל נחסמים אוטומטית לגישה, מאחר ואין להם שום שיתוף פעולה עם חברת דומיין דה נט. אסור לנו להתפתות ולשתף פעולה עם אותם הגופים שמנסים לטעון אחרת, ולהציג את הפתרונות שלהם בתור משהו שקיבל את ברכת הדרך מכל אותם גופים הממונים על הרשת".

גם שליחת מיילים לתיבת דואר של אתר שכתובתו בעברית עשוייה לגרום לתקלות בשימוש בשירות דואר בינלאומי. "כדי שאפשר יהיה לשלוח דואר אלקטרוני בעברית אמרנו שהכתובת הזו צריכה להיות מוכרת ורישמית. מאחר והיא לא כזאת, כל ספקים בעולם צריכים ליצור שיתופי עם חברת דומיין דה-נט כדי שהדואר האלקטרוני יוכל לזרום ליעדו. ללא ספק, מדובר בחזון מוגזם", הוא מוסיף.

איגוד האינטרנט: זהו מצב בעייתי

דומיין דה-נט היא גם רשם שמות מתחם מוסמך של איגוד האינטרנט (ISOC), גוף ישראלי שמהווה סניף של האיגוד הבינלאומי ועוסק, בין היתר, בקידום השימוש בתקנים באינטרנט. בנייר עמדה שהוציא בשנה שעברה, איגוד האינטרנט הישראלי ממליץ לא להשתמש בסיומות עברית לכתובת אינטרנט (דומיינים) כדוגמת ".קום", בנימוק כי השימוש בטכנולוגיות פרטיות במקום בתקנים הבינלאומיים יוצר מצב בעייתי.

עם זאת, האיגוד לא הביע התנגדות לרישום שמות עברים של דומיינים בדרגה השניה (Second Level domain), עם סיומת אנגלית מוכרת, כמו מיץפטל.com, שנתמכות באופן תקני מאז 2004.

במסמך הסביר האיגוד את הסיבה להתנגדות: "השמות המוצעים הללו אינם מוכרים ואינם נגישים במערך השמות הגלובלי ברשת האינטרנט. הם נרשמים במערכת שמות חלופית, פרטית וקניינית של הגוף המסחרי המציע אותם, ובה בלבד.

"הגישה אליהם (למשל, גישה לאתר אינטרנט שנבנה תחת שם כזה, או משלוח דוא"ל אליו) יכולה להתבצע, רק אם הותקן רכיב תוכנה של אותו גוף מסחרי במחשב המנסה לגשת לשמות מתחם אלה, או אם הגישה לשמות אלה מתבצעת ממחשבים המתחברים לרשת באמצעות ספק אינטרנט שבחר להפנות את משתמשיו למערך שמות חלופי ופרטי שכזה. בהחלט לא מכל מקום ברשת. שמות מתחם כאלה רשומים וקיימים רק בתחומיה של "רשת" פרטית ומצומצמת, הנגישה רק למשתמשיה", נכתב בנייר העמדה של האיגוד.

דומיין דה-נט: "השירות הוא ללקוחות ישראלים"

"שלוש ספקיות האינטרנט הגדולות תומכות בפתרון, והן מהוות 97 עד 99 אחוז משוק הגולשים בארץ, וגם אינטרנט בינת שמיועד לעסקים. כל ספק שרוצה ליישם את הפתרון ויפנה אלינו יוכל ליישם את זה. השירות בשפה העברית הוא לישראל וללקוחות ישראלים, ספציפית לעסקים ישראלים שרוצים שהלקוחות יזכרו את שם המותג שלהם", אומר יואב

קרן, מנכ"ל דומיין דה-נט, בתגובה לטענות.

"הדומיינים בעברית מבוססים על תקן שקובע את הקידוד בו צריכים להיות דומיינים שאינם באנגלית, שפותח על ידי חברת IDNS מסינגפור ב-1998. במהלך 8 השנים האחרונות קידמנו את הטכנולוגיה בוועדות ובמסגרות בינלאומייות שונות: ב-ITU, ב-WSIS וב-ICANN.

הטכנולוגיה אכן מזוהה על-ידי מנועי החיפוש, וזה אמנם חדש אבל כבר ראינו בגוגל שיש זיהוי של הדומיינים בעברית".

אנחנו מקדמים את הנושא ב-ICANN כבר כמה שנים, אבל צריך לזכור ש-ICANN זו עמותה פרטית שפועלת מתוקף החוק האמריקני, מתוך הסכם עם משרד התעשייה והמסחר האמריקני.

יש לו סמכות היסטורית לניהול רשימה עולמית של סיומות שמות מתחם, אבל זה בסופו של דבר גוף שנשלט על-ידי האמריקנים. אפילו מוזילה ואינטרנט אקספלורר אימצו את הטכנולגיה והטמיעו אותה בדפדפן".

קרן דוחה את הטענות בדבר השתלטות על נכסי רשת. "צריך להבין שכל העולם הזה הוא בבעלות גופים פרטיים, אין מי שמחליט חד-משמעית. התהליך של ICANN מתרחש, ואנחנו חלק ממנו וזה ייקח עוד הרבה זמן. אנחנו לא רואים סיבה לא ליישם את זה בשטח לשוק הישראלי, ואין סיבה לתת לאיזושהי עמותה אמריקנית להחליט מתי השוק המקומי יהנה מהיכולת להקליד כתובות של אתרים בעברית".

אחרית דבר

ראוי לציין בהקשר לתגובתו של קרן, שמזה מספר שנים מתקיים תהליך, שבו ICANN וניהול הרשת עוברים בהדרגה לחסות האומות המאוחדות, ויוצאים מידי הממשל האמריקני, בהסכמתו.