כמה אנשים צריך כדי להחליף אמא אחת?

את מכינה לילד בדיוק את מה שהוא אוהב לאכול, מלבישה, רוחצת, לוקחת אותו לרופא, לגינה, לחוגים, לחברים, מוציאה כינים ועוד כינים ועוד כינים. את מכינה תה כשכואבת הבטן, מכסה בלילה ומניחה פלסטר על פצע. את אוהבת, דואגת, בודקת, שואלת, מתעניינת, מלטפת, מנשקת, מחבקת.  

את הכול את עושה, לפעמים באהבה, לפעמים בעצבים, לפעמים בעייפות, לפעמים את כועסת, אבל אז את מביטה בו ברגע הזה כשהוא ישן או רוקד או אומר "אמא, אני אוהב אותך" או "ציירתי לך ציור בגן" ואת יודעת שאין על זה בעולם.

ומה קורה כשאין אמא מתפקדת בסביבה? כשמוציאים ילדים מהבית לפנימייה, עשרות אנשים נדרשים כדי להחליף אמא אחת. למרבה השוֹק, נחשפתי לכך במסגרת עבודתי ככתבת לענייני משפט, ומאוחר יותר כאשר החלטתי, על דעתם של בעלי וילדיי, להפוך למשפחה מארחת קבועה של ילדה שהבית שלה הוא פנימייה, מכוח צו של שופט שהוציא אותה מחזקת הוריה.

רק אז, בימים הראשונים להיכרותי עם המפעל הנפלא הזה לגידול הילדים - הבנתי עד כמה אנחנו שוגים בהערכת התפקיד שלנו, המקום שלנו בחיי ילדינו, וגם אם אנחנו מבינים לעומק את המשמעות של מעמדנו כהורים, עדיין לעולם לא נבין עד כמה אין לנו תחליף. רק בפנימייה הנפלאה הזו ראיתי לראשונה כמה רבים הם בעלי התפקידים שנדרשים כדי להחליף אמא אחת. 

העובדת הסוציאלית של המשפחה, פקידת הרווחה, העובדת הסוציאלית של הפנימייה, מדריכים שמתחלפים כל הזמן, נערים ונערות לפני גיוס שבאים לעזור, ועוד עו"סית, זו שאחראית על הקשר של הילד עם המשפחה הביולוגית.

בנות שירות לאומי וצעירים בשנת שירות, שמעירים את הילד בבוקר, מלווים אותו לבית הספר, לתנועת הנוער, לרופא השיניים, מכינים איתו שיעורי בית. ויש את אם הבית, שדואגת שלילדים יהיו בגדים, נעליים, כלי רחצה. 

וחונך או חונכת שיבלה איתו, ילך איתו לפארק, ילמד אותו לחצות כביש במעבר חצייה ולדבר נכון. שילמד אותו מה מותר ומה אסור, מה טוב ומה רע - את כל הדברים הבסיסיים האלה שהוא לומד קצת באיחור.

ופסיכולוגים, כי הילדים זקוקים לטיפול פסיכולוגי קבוע ולעיתים גם ליותר מכך כדי להתמודד עם רמת החרדה הקשה שבה הם נתונים רוב הזמן. ועובדי מטבח, שמבשלים לו 3 ארוחות ביום ומישהו שמכבס את הבגדים, ומנהלת פנימייה, ואב בית ושומר.

ובסופי שבוע הוא חוזר הביתה. הפנימייה סגורה וחייבים לצאת לחופש. ומה עם מי שאין לו לאן לצאת? מה עם הילדים שאפילו ביקור קצר בבית יחזיר אותם עם צלקות? כאן יש תפקיד לעוד אדם. מישהו שיארח אותם בחופשות, בחגים. מישהו שיעזור להם להבין מה זו ארוחה משפחתית, שילמד אותם מה קורה בבית שיש בו חום ואהבה, חיבוק, עזרה הדדית.

המשפחה המארחת היא הדרך שבה הילד או הילדה יכולים להרוויח אהבה גדולה. ומה שחשוב יותר: להרגיש מקרוב איך מתנהגת משפחה נורמלית, מתפקדת, דבר שרבים מהם כלל לא נחשפו אליו. בדרך, הם יכולים גם להרוויח סבא וסבתא, דודים ובני דודים, שילוו אותם ויתמכו בהם לאורך שנים ארוכות.

כל אלה עדיין לא יכולים למחוק את הזיכרונות, אבל אולי רק קצת לרפא את הפצעים.

הרבה אנשים נדרשים כדי להתמודד עם עיי החורבות שהותירו אחריהם האנשים שהביאו אותו לעולם, כדי להחזיר לו אפילו קצת את הביטחון העצמי, את האמון בעולם, לתת לו דוגמא למשהו נורמלי.  

הרבה אנשים צריך כדי להחליף אמא אחת, שעלתה לילדים שלה ביוקר.

• הכותבת היא אמא לשניים, אם מארחת לילדת פנימייה וכתבת לענייני משפט של ynet.