בתי הכנסת היפים בישראל - חלק א'

ראש השנה מאחורינו, יום הכיפורים קרב ובא. אין יום או מועד אחר בלוח השנה שבו בתי הכנסת מתמלאים במתפללים כמו ביום כיפור. אבל גם עבור מי שפוקד את בית הכנסת שלוש פעמים ביום, וגם עבור מי שאינו מגיע כלל להתפלל, ישנם לא-מעט היכלי תפילה ששווים ביקור - ולא רק ב"כל נדרי" או "נעילה".

• בתי הכנסת היפים בישראל: חלק ב'  
  

בפרויקט מיוחד וחגיגי פנה ynet לעשרה אדריכלים מובילים, וביקש מכל אחד מהם לבחור בית כנסת שמצא חן בעיניו במיוחד. האמת, לא חשבנו שנמצא עושר כזה. אנו גאים להגיש לכם את חמשת בתי הכנסת הראשונים בפרויקט, כשכל אחד מהם מלווה בגלריית תמונות, טקסט על המבנה מאת האדריכל הבוחר ו"תעודת זהות" שכוללת פרטים על אופי התפילות במקום. פאר היצירה.

מבט מבחוץ‏ (צילום: ירון ברנר)

1

2

3

4

5

6

7

על המבנה

את בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות באוניברסיטת תל-אביב (על-שם צימבליסטה) תיכנן האדריכל השוויצרי מריו בּוטָה. מבחוץ המבנה נראה כמעין "משקפת" - שתי שפופרות עשויות "לבנים" מאבן מיוחדת שהובאה מאסיה, בצבע חם ונעים. שתי השפופרות העגולות יוצאות מבסיסים ריבועיים, שהם חללי ההתכנסות.

במבנה שני חללים הנפרדים מזה מזה באמצעות הכניסה, וכך נוצרת מעין דו-קוטביות בין חלל התפילה הפונה לכיוון מזרח לבין חלל הלימוד הפונה לכיוון מערב.

בחלל התפילה יושבים המתפללים בשתי מערכות אחת מול רעותה, והן פונות אל הציר המחבר את הכניסה לארון. הארון מוקף "טבעת" אלבסטר המכניסה אור יקרות לחלל התפילה. מעל בית הכנסת קיימת מעין חופה, המתחברת אל השפופרת החיצונית ומצלה על החלל הפנימי. המבנה כולו אינו קונבנציונלי - ואין הוא נראה לא כלפי חוץ ולא כלפי פנים כבית כנסת.

• בחר: פרופ' דוד קאסוטו, מרצה לאדריכלות במרכז האוניברסיטאי אריאל, המתמחה בתיכנון בתי כנסת. בין עבודותיו - בית כנסת "מעלות" מאחורי בית הנשיא ובית הכנסת "יחווה דעת" עבור בנו של הרב עובדיה יוסף.
  

תעודת זהות

זמני תפילה: מאחר שבית הכנסת משרת את הקמפוס, הוא פועל חמישה ימים בשבוע בלבד. בסופי שבוע ובחגים - כאשר הקמפוס סגור – גם בית הכנסת סגור. בימי חול שחרית ב-7:30. מניין ראשון של מנחה ב-13:30 ומניין שני ב-13:55. ערבית לפי זמני השקיעה.

בעל תפילה: אין חזן קבוע.

נוסח: על פי החזן.

עלות: אין.

מספר מתפללים: בתקופת הלימודים מתכנסים בכל מניין בין 40 ל-50 מתפללים. המניינים הגדולים ביותר הם בתפילת מנחה – אז מגיעות גם נשים.

עזרת נשים: באותו מפלס של עזרת ישראל, מאחורי פרגוד.

גישה לנכים: יש.  

מבט כללי‏ (צילום: גיל יוחנן)

1

2

3

4

5

6

7

על המבנה

בית הכנסת האיטלקי נמצא במוזיאון יהדות איטליה שברחוב הלל בירושלים. הוא "הובא" ב-1952 מקונליינו שבאיטליה, לאחר שהרשות המקומית התכוונה להרוס אותו. המבנה מעורר התפעלות, ופשוט יפה. החשיבות במבנה הוא החלל, שכמעט מזכיר חלל פנימי של בן אדם בכך שהוא מסודר כשני קטבים, המחוברים על ידי ציר אחד.

ארון הקודש נמצא במזרח, והבמה במערב. בין שניהם מסודרים המושבים, כשהמתפללים יושבים בשתי מערכות מקבילות, שכל אחת פניה אל הציר המחבר. הריהוט בבית הכנסת מיוחד ולאורך הקירות דיפון עץ דובדבן. סורגי עזרת הנשים, המגולפים בעץ, ניתנים להרמה ומאפשרים לנשים לצפות בחופשיות אל הנעשה בעזרת ישראל.

• בחר: אדריכל דוד רזניק, חתן פרס ישראל באדריכלות לשנת 1995. בין עבודותיו - בית הכנסת בקמפוס גבעת רם בירושלים ואתר ההנצחה "יד קנדי".
  

תעודת זהות

זמני תפילה: בערב יום כיפור - מנחה גדולה בשעה 13:00. כל נדרי ב-17:00, שחרית ב-7:15 ומוסף בסביבות 11:50. התפילה תסתיים בערך ב-13:50 ואז הפסקה קצרה עד תפילת מנחה, שתחל ב-14:05. נעילה בשעה 16:50 וערבית ב-17:38.

במשך השבוע אין תפילות בבית הכנסת, והוא מהווה חלק ממוזיאון יהדות איטליה. בשבתות וחגים יש מניין קבוע: שחרית של שבת ב-8:00 (מסתיימת בסביבות 11:15).

בעל תפילה: חזנים מתחלפים מתוך הקהילה.

נוסח: איטליאנו, ייחודי לבני רומא. מקור הנוסח דווקא בארץ ישראל, מהתקופה שלפני חורבן בית שני.

עלות: בית הכנסת פתוח לכל המתפללים, אם כי יש לקחת בחשבון שבחגים הוא די מלא.

מספר מתפללים: בבית הכנסת מקום לכ-130 מתפללים, ובשבתות הוא מלא. ביום כיפור מגיעים פי שניים, ועל כן פותחים גם את אולמות המוזיאון, בהן יש ספרי תורה וארונות קודש – ואז מתקיים מניין נוסף.

נשים: עזרת הנשים בצורת חי"ת, כעין גלריה מעל עזרת ישראל.

גישה לנכים: נכון להיום - אין. מתכננים לבנות מעלית.

מבט מבפנים‏ (צילום: עידו ארז)

1

2

3

4

5

6

7

על המבנה

זהו בית כנסת עתיק שמעניק תחושה של ארץ ישראל של פעם. הוא נבנה ב-1886 על ידי הברון אדמונד דה-רוטשילד לזכרו של אביו יעקב, והוא אותנטי מאוד. בית הכנסת מייצג מסורת והמשכיות - וזה מתחבר טוב להלך הרוח של היהדות והמסורת. ככלל, אני מרגיש שלבתי כנסת עתיקים יש ערך מוסף: הם נותנים תחושה שאתה שייך למשהו שהיה מזמן, נותנים תחושה שאתה חלק מההיסטוריה. העברה דורית.

בית הכנסת די גדול, אך לא ענק. מבחינה תפישתית-דתית זה נכון: אתה אמור להתייחד עם אלוהים וזה אולי מעט קשה במבנים גרנדיוזיים. העיצוב המלבני שלו אינו שובר גבולות או ז'אנרים, אך יש בבית הכנסת קדושה של נשמות שעברו בו והוא מאכלס בתוכו רגשות עתיקים.

• בחר: אדריכל אילן פיבקו. בין עבודותיו - "מגדל הגן" ברמת גן ו"בית הצדף" ביפו.
  

תעודת זהות

זמני תפילה: ביום כיפור שחרית ב-7:00. שבתות ב-8:00, ובמשך השבוע ב-6:00.

בעל תפילה: בימים הנוראים יעברו לפני התיבה החזנים  הרב רפי מנת וגרשון שטיינקול. במשך השנה מתפללים חברי בית הכנסת, אך פעם בחודש, בשבת "מברכים", מביאים חזן - לעתים קרובות מישהו שלומד בבית ספר לחזנים.

נוסח: אשכנז.

עלות: 350 שקל, אך יש מקום לאורחים.

מספר מתפללים: ביום כיפור בית הכנסת מלא (250 מתפללים). שבתות: כ-100 מתפללים. בימי החול מגיעים לשחרית כ-15 מתפללים ולמנחה וערבית בין 30 ל-40.

עזרת נשים: קומת גלריה - משלושה צדדים.

גישה לנכים: יש.

הכניסה‏ (צילום: גיל יוחנן)

1

2

3

4

5

6

7

על המבנה

בית הכנסת בקמפוס גבעת רם תוכנן על-ידי דוד רזניק (יחד עם היינץ ראו) בשנת 1956. על העיצוב הוא כתב בספרו: "לנגד עיניי ראיתי מבנה על אם הדרך, כמחסה להלך" (מתוך שיחה עם יעקב מלכין).

בית הכנסת נראה ככיפה הפוכה, משולל מאוויר ואור. המקום מעביר חוויה עצומה. כשנכנסים, מאבדים את תחושת הכיוון. הכניסה היא מלמטה והכל אטום, זה חזק מאוד. לבית הכנסת יש "מובהקות אדריכלית" - משמע, ביטוי ברור למשמעות המקום. התחושה המיידית היא של מקום התכנסות המביא להתעלות.

ללא ספק זהו אחד מבתי הכנסת הראשונים שמוזכר כשחושבים על בתי כנסת מיוחדים.

• בחר: אדריכל דוד נופר. בין עבודותיו - הפקולטה למשפטים בבר אילן ומרכז הקונגרסים באשקלון.
  

תעודת זהות

זמני תפילה: בשל ריחוקו של בית הכנסת מבנייני הלימודים והעבודה בקמפוס - תפילות במניין מתקיימות בבית הכנסת לעתים רחוקות. כשזה קורה, שחרית מתפללים ב-6:45 וערבית בתום יום הלימודים. ביום כיפור לא תהיה תפילה במקום.

בעל תפילה: כל פעם מישהו אחר, "כולם שווים בפני האלוהים".

נוסח: לפי החזן.

עלות: אין.

מספר מתפללים: עשרות בודדות.

עזרת נשים: באותו מפלס של עזרת ישראל, עם מחיצה מרפפות עץ.

גישה לנכים: יש.

מבט מבחוץ‏ (צילום: עמית גורן)

1

2

3

4

5

6

7

על המבנה

בית הכנסת "מגילת אור" בקיסריה עשוי כמעגלים. המבנה ייחודי, ובנוי כספירלה - כמו תלתל. למבנה יש מסר אדריכלי חדש – ונראה כי כל בית הכנסת מתרומם מעלה, כקפיץ.

המתכננים, ממשרד "קנפו-כלימור" אדריכלים, בנו את בית הכנסת כשהמוטיב המוביל אותם היתה צורת המגילה. המבנה תוכנן כספירלה שיוצרת מעבר הדרגתי מחול לקודש, כשחלל החוץ כלוא באופן ישיר עם חלל התפילה. אין ספק שהתוצאה הסופית משקפת היטב את הקונספט שעמד בבסיסה.

• בחרה: חדווה אלמוז, עורכת המגזין "בניין ודיור".
  

תעודת זהות

זמני תפילה: "כל נדרי" ביום כיפור - 17:00, שחרית - 8:00 (כארבע שעות וחצי), תפילת נעילה ב-16:40. בימי חול שחרית ב-8:00.

בעל תפילה: זו השנה השנייה שביום כיפור יעברו מול התיבה שני חזנים, שהם חברים - זמיר מלאכי (נוסח אשכנזי) וזהר תשובה (נוסח ספרדי). השניים משלבים את נוסחי התפילה שלהם, והתוצאה מקסימה. התפילה מרובה בשירים, כדי לקרב גם את מי שלא מתמצא בתפילות.

נוסח: הנוסח המקובל בבבית הכנסת הוא למעשה שילוב של מגוון הנוסחים שקיימים בארץ, ומכונה "ארץ ישראלי".

עלות: יש מקום לכל מי שחפץ להתפלל. כיסא ניתן "לרכוש" בסכום סמלי של 200 שקל.

מספר מתפללים: ביום כיפור כ-300 מתפללים ב"כל נדרי" ו"נעילה". בשבת רגילה מגיעים כ-60 מתפללים, ובשמחות כ-150.

עזרת נשים: באותה קומה של עזרת ישראל, כדי שיחושו גם הן חלק מהתפילה ולא רק כצופות מלמעלה. גודלה כמחצית מעזרת הגברים.

גישה לנכים: יש