מירוץ נגד הזמן: מה יעלה בגורלו של נמר אמור?
פחות מ-35 נמרי אמור נותרו חיים באזור רוסיה, סין וקוריאה. הם ניצודו באכזריות על ידי ציידים תאבי פרוות, בעלי חוות כבשים ירו בהם למוות כנקמה על טריפה של חיות והגידול המואץ באוכלוסיה לא תורמים למצבם. פעילי שימור ברחבי העולם חברו יחד בכדי לנסות ולהציל את החתול הנדיר מהכחדה מוחלטת
הביטו בעיניו של הנמר המבצבצות כאן בתמונות מסביב. נעים מאוד, נמר אמור, גולשי ynet. שלום, שלום. מומחי שימור יעריכו כי ישנו סיכוי גבוה למדי שהפגישה ביניכם נמצאת כעת בסכנת הכחדה קריטית ועשויה להסתיים בקרוב. מדוע?
המציאות עגומה למדי: במאה הקודמת נמר אמור, תת-המין הצפוני ביותר של נמר החי כיום על פני כדור הארץ, שלט בעוז במזרח הרחוק של רוסיה, סין וצפון קוריאה. היום החתול המרהיב פוסע בשקט לעבר הכחדה טוטאלית מהטבע. פחות מ-35 נמרי אמור נותרו בסביבת המחייה הטבעית שלהם והעולם כבר לא שותק, אלא מתחיל להתעורר. מאוחר מדי? לא אם תשאלו את מישל הוטי.
הנמרים הנדירים הצליחו לשנות את חייה של כלכלנית מהולנד לפני 14 שנה, תודות לטיול שקיימה ברוסיה במטרה לצפות בנמרי אמור ובטיגריסי אמור. באחת מתחנות העצירה במסע הארוך ברכבת ברוסיה, פגשה הוטי צמד ביולוגים מארה"ב ורוסיה. השניים הזמינו אותה להצטרף למשלחת הלוכדת נמרים וטיגריסים כדי להתקין להם קולרי מעקב. שבועיים קשים בשטח לא הניבו ולו טורף אחד לרפואה, אבל כששבה הוטי למשרתה הבורגנית במשרד, התעוררה בה חיית פרא מסוג אחר.
נמר אמור ברוסיה מתבונן במצלמה המותקנת על עץ (צילום: WCS and ISUNR)
"70 אלף דולר לפרוות נמר בשוק השחור"
"הברית להגנת נמר אמור וטיגריס אמור" (ALTA) הוקמה תוך זמן קצר. "ניסיתי לגייס כספים כדי להילחם בציידים הבלתי חוקיים וכדי להציל את הטורפים הנדירים מהכחדה בטבע", מספרת מישל (47). כיום פעילת שימור באגודה הזואולוגית בלונדון. "מהר מאוד הבנתי שהתחביב שואב לי את כל היממה ועזבתי את העבודה המשרדית שלי כדי להמיר את החיים שלי למען בעלי החיים".
הברית מתפקדת כארגון ללא מטרות רווח ומקשרת בין גופי השימור המובילים בארה"ב ואירופה לרוסיה, סין וקוריאה. בשלוש השנים האחרונות פועלת הוטי במסגרת האגודה הזואולוגית בלונדון ומרבה לבקר ברוסיה כדי להשגיח מקרוב על פעילות החוקרים, במלחמה בציידים, בשריפות ובפיתוח פרויקטים שונים להצלת הנמר והטיגריס.
ובחזרה לנמר: תוחלת החיים של נמר אמור בטבע היא 10-15 שנה. הבעיה העיקרית שהוא לא מצליח להגשימה בעיקר בזכות הטורף המסוכן בעולם: האדם. בשוק השחור פרוות נמר אמור מוערכת במחיר אסטרונומי של יותר מ-70 אלף דולר וכשיש דרישה, יש ציידים. בשנים האחרונות נאבקים פעילי שימור נגד ציידים בלתי חוקיים הנחשבים לגורם העיקרי בהיעלמותו של הנמר.
-
לצפייה בגלרייה המלאה - לחצו כאן
תפריט מגוון: איילים, גיריות וגם צפרדעים
"ברוסיה ישנה אוכלוסיה יציבה למדי בעשורים האחרונים, אך עיקר הדאגה שלנו היא כעת בסין וקוריאה. גידול מואץ באוכלוסיה ומדיניות הממשלה לפתח אזורים טבעיים הקרובים לשטחי המחייה של הנמר, מאיימים על קיומו", מסבירה הוטי.
"תוסיף לכך הגירה מאסיבית של קוריאנים לסין וחוסר משווע של המדינות הללו בנקיטת בפעולות לשימור הטורפים הנדירים הללו ואנחנו בדרך להיפרד מהנמרים והטיגריסים באזור".
כשהנמר לא נמלט מציידים, מלבד שינה רבה במהלך היום, הוא מחפש אחר ארוחה משביעה ורצוי עם פרסה. איילים נקודים ואדומים הם הטרף האידיאלי של הנמר, אך הוא ישמח גם לנעוץ את שיניו בגיריות וארנבות.
"הוא נחשב לצייד שמנצל כל הזדמנות, לכן הוא עשוי להרוג גם בעלי חיים קטנים הנקרים בדרכו", היא מציינת. "אחת ההפתעות שגילינו בשנים האחרונות בבדיקות הצואה של הנמר שנמצאו בשטח, היא כמות מרשימה למדי של צפרדעים".
הנמרים מנצלים את תוואי השטח ברוסיה ומעדיפים לשכון ביערות צפופים. הם נמנעים משטחים פתוחים לא רק עקב מיעוט בטרף טבעי, אלא בעיקר תודות לציידים שמצליחים לזהות אותם בקלות ולהרוג אותם בשטח פתוח.
ואם כל זה לא מספיק, אז לנמר אמור יש תחרות גם על טרף עם קרוב משפחה גדול יותר - טיגריס אמור (הידוע בכינויו הנפוץ - "טיגריס סיבירי"). למרות שהשניים נמנעים ברוב המקרים ממריבות על טריטוריה, הירידה בטרף הטבעי של השניים לא מוסיפה בריאות ואריכות ימים לטורפים.
האח הגדול: נמרים תחת מעקב
עם מספר כה מועט של נמרים בשטח עצום, איך מצליחים לעקוב אחרי חיה כה מסתורית וחמקמקה? מלכודות מיוחדות עם מצלמות תנועה הן כלי עיקרי של פעילי השימור.
מאז שנת 2002 הותקנו מצלמות רבות באזורים מרכזיים בשטחי המחייה של הנמרים והטיגריסים ברוסיה ובסין, כדי לקבל תמונת מצב עדכנית. "המצלמות מופעלות ברגע שיש תנועה באזור ובזכותן אנחנו יכולים לשער את גילאי הנמרים ואת המספר הסופי שלהם בשטח", מגלה הוטי.
אך לא רק במצלמות עסקינן. הוטי וחבריה למאבק נעזרים גם בכלבי הרחה כדי לאתר את עקבות הנמרים בשלג ובעיקר את הצואה של הטורפים.
"אנחנו בודקים את התכולה של כל צואה ומזהים את התפריט התזונתי של הנמר ובעזרת בדיקת די.אן.איי גם מצליחים לגלות את היחס בין מספר הזכרים לנקבות בשטח", היא מציינת. "מעת לעת אנחנו מצליחים ללכוד נמרים בטבע ובודקים את מצבם הבריאותי. בדיקה גנטית עוזרת לנו לדעת האם יש בעיות הנובעות מריבוי בתוך אוכלוסיה קטנה והאם הם נדבקים במחלות מהטרף שניצוד שעשויות לסכן אותם".
רגעים אחרונים של שמש (צילום: WCS and ISUNR)
תוכנית פיצוי על כל כבשה שנטרפה
בשנים האחרונות, מנהיגים אנשי השימור תוכנית פיצוי מיוחדת לחקלאים ולמגדלי בקר וצאן. "נמרים וטיגריסים נוהגים לצוד איילים וצאן בין אם בתוך שטח המכלאה המגודרת או בשטח הפתוח ופעמים רבות חוזרים אל הטרף כדי להמשיך לאכול ממנו. הדבר יוצר הזדמנויות לבעלי החיות שספגו פגיעה ברכושם, להרוג את הנמרים והטיגריסים. אנו מקווים כי בעזרת הפיצוי שאנו מעניקים, נצליח למנוע נקמה בטורפים".
מרבית מהנפגעים הן חוות כבשים וכל מי שרוצה "ליהנות" מפיצוי כספי לא יכול לבוא בדרישה פתאומית אל אנשי השימור ולדרוש כסף על כבשים שנעלמו או נטרפו. "אנחנו חותמים איתם חוזה מיוחד המאפשר לנציגים שלנו לסייר בשטחי החוות בכל עת ועד כה מרבית מהחוות שנותרו קיימות, חתמו איתנו. כל כבשה שנטרפה מחוץ לחוות הכבשים מעניקה לבעליה פיצוי מיידי ללא צורך בהסכם", היא מפרטת.
מלחמה נוספת מתנהלת בגזרת הציד: צוותים מיוחדים שהוקמו ללחימה נגד ציידים בלתי חוקיים זמינים 24 שעות ביממה, מאתרים מלכודות בשטח, פושטים על בתי ציידים ועוקבים אחרי תנועות הנמרים על פי הסימנים בשלג. בכל מקרה של כבש או בקר שנטרף, הם היחידים הזמינים בשטח ובעלי יכולת לזהות האם טיגריס אמור או נמר אמור טרפו את החיה.
התקווה הגדולה: שידוך עם נמרים בגני חיות
גני חיות נחשבים לחבל הצלה בכל הנוגע לשימור מגוון גנטי של מינים שהולכים ונעלמים מהעולם. בעתיד הקרוב ינסו להקים אוכלוסייה טבעית שניה במספרה, באמצעות השבה לטבע של נמרים שהשתתפו בתוכניות רבייה בגני חיות. הנמרים יושבו לאזורים בקוריאה וברוסיה, מהם מרבית הנמרים נעלמו בשלושים השנים האחרונות. הדבר נובע עקב העובדה שחל גידול מרשים בטרף הטבעי באותם אזורים בהם הוכחדו הנמרים.
בגני חיות ישנם כיום כ-300 נמרי אמור ומרביתם נמצאים ברחבי אירופה וברוסיה. "במקרה של הנמר אמור לגני החיות יש תפקיד חשוב במיוחד – גני החיות מספקים לנו כמחצית מהמימון הדרוש כדי לקיים סקרים בשטח ובעתיד הם יהוו את המקום היחיד שיוכל לספק נמרים להשבה לטבע", היא חושפת.
גרעיני רבייה בשבי - התקווה הגדולה (צילום: Rotterdam Zoo)
"אנחנו נרבה נמרים בשטחים מותאמים לכך מראש ונתחם אותם. הנמרים יגדלו ללא אינטרקציה עם בני אדם. רק לאחר שנוודא כי הם יהיו מסוגלים לצוד ולהרוג טרף טבעי, פשוט נסיר את המחסומים והם יצאו לשמורה הטבעית הפתוחה". גם לאחר השחרור לטבע, יספקו הפעילים מזון בסמוך לאזורי המחייה המגודרים למשך מספר שבועות, כך שהנמרים יוכלו למצוא מזון במקרה ולא יצליחו לצוד מספיק טרף עקב חוסר ניסיונם.
למרות כל האיומים והמספר המועט של הנמרים הנדירים שנותרו בטבע, הוטי עדיין מאמינה כי עדיין לא מאוחר להצילם, למרות שהם נמצאים בסכנת הכחדה קריטית. לדבריה, ישנם מספר סימנים חיוביים בכל הנוגע למאמצים העולמיים. "התחלנו לקבל עדויות לכך שהם מתרבים באופן טוב בטבע והאוכלוסיות הנותרות עדיין יציבות בשלושים השנים האחרונות, למרות לחצים שליליים עצומים מצד האדם" היא אומרת.
אחת הבשורות המעודדות מגיעה דווקא מכיוון סין, מדינה עם מוניטין לא חיובי במיוחד בכל הנוגע לשימור בעלי חיים וחיות מחמד. לאחרונה הוחלט להקים שמורת טבע מוגנת במחוז ג'ילין המחברת בין אזורי המחייה של הנמרים והטיגריסים ברוסיה. הוטי סבורה כי בעזרת שמירה על שטחי היערות מפני שריפות ואכיפה נגד ציידים בצפון מזרח סין, אפשר לצפות לקאמבק מזהיר של הנמרים והטיגריסים. "כבר כעת ישנם סימנים חיובים שהאוכלוסיות שם מתחילות להתאושש בהדרגה".
"תוכניות השימור שלנו משפרות את סיכויי ההישרדות לטווח הארוך של נמרי האמור. אם נצליח לשפר את ההגנה עליהם, על הטרף ועל סביבת המחייה שלהם, נוכל לשמור על אחד הטורפים המרהיבים שעוד חיים על כדור הארץ", היא מסכמת. "אם הרשויות במדינות ילוו זאת בתמיכה כלכלית קטנה ובעיקר ביד נוקשה נגד הציידים, אז נהיה בדרך הנכונה".
לפנייה לכתב/ת 
