שנה שחונה: הכנרת ירדה ב-2 מטרים

נתוני סיכום השנה של השירות ההידרולוגי ברשות המים אינם מבשרים טובות למשק המים הישראלי. בין החודשים אפריל וספטמבר הצליח מפלס המים בכנרת להאפיל גם על מדד הדאו ג'ונס, ורשם ירידה חדה של שני מטרים בדיוק - ירידת המפלס התלולה ביותר שנרשמה אי פעם בכנרת בשנה הידרולוגית אחת. מאז מפלס השיא באביב 2004, איבד מפלס הכנרת 5.13 מטרים.

השנה על פי השירות ההידרולוגי מתחילה ב-1 באוקטובר ונמשכת עד ה-30 לספטמבר. מדידות סוף השנה הראו כי מפלס השיא של השנה, שגם הוא נמוך בהשוואה לשנים קודמות, נרשם ב-3 באפריל ועמד על מינוס 212.05. במדידה האחרונה של שנת 2007-08, עמד מפלס המים על מינוס 214.05, ירידה של שני מטרים בדיוק.

עוד על משבר המים:

• נציב המים לשעבר: חוסר המקצועיות ייבש אותנו
• הדו"ח: הנחלים איבדו 90 אחוז מהמים שזרמו בהם
• הממשלה אישרה: עוד מתקני התפלה עד 2020
• מחקר: התפלה לא תפתור את משבר המים בישראל
  

מאז מפלס השיא - מינוס 208.92, שנרשם באביב 2004 - איבדה הכנרת 5.13 מטרים מגובהה, שהם כ-850 מיליון מ"ק. מדובר בכמות מים הגדולה מצריכת המים הביתית השנתית של תושבי מדינת ישראל, וכמחצית מצריכת המים השנתית, הכוללת גם את צריכת המים בתעשייה ובחקלאות.

לדברי ד"ר דורון מרקל, מנהל תחום כנרת ברשות המים, לירידת מפלס הכנרת יש כבר עתה השפעה מסויימת על התהליכים באגם. שינויים מהירים עשויים לגרום לתהליכים אקולוגיים שיביאו בסופו של דבר לפריחת אצות מואצת, ויציאה של המערכת האקולוגית מכלל איזון.

"כשיש מפלס נמוך ואגם נהיה קטן... נוצרים בו תהליכים שעלולים לגרום לזיהום פנימי. חומרי הדשן שאגורים בקרקעית האגם עלולים להגיע לחלק העליון ולהיות זמינים למערכת האקולוגית", הסביר מרקל ל-ynet.

"אצות הן בעיית איכות מים מספר אחת בכנרת; אי אפשר לספק מים עם אצות. הבעיה הפכה להיות חמורה יותר ב-10 עד 15 השנים האחרונות, מהרגע שהופיעו האצות הכחוליות, שיש להן יכולת לשחרר רעלנים".

מוקדם מדי לחזות מה יביא החורף הקרוב לכנרת, אך על מנת לעשות את ההכנות הדרושות מצפים ברשות המים לתרחיש הגרוע ביותר ומקווים להתאכזב לטובה. לדברי מרקל, "זה אומר להמשיך את המאבק היומיומי על אגן היקוות נקי, ולהמשיך לבחון את ריכוזי האצות והדשנים, על מנת להיות על האצבע על הדופק". אם התהליכים ימשיכו להחריף, לא פוסלים ברשות המים השהיה של פעולות השאיבה מהכנרת, אך בד בבד הם מבהירים כי ישנם מספר צעדים שניתן לעשות לפני כן.

התוכנית: עוד מתקני התפלה עד 2020

כבר כיום יש קושי לשאוב מים מהכנרת משום שהמפלס נמוך מפתחי המשאבות. כדי לפתור את הבעיה הטכנית הזו הקימו לאחרונה אנשי רשות המים סכר המסיט מים לבריכה מוגבהת שמכסה את פתחי המשאבות ומאפשרת את המשך השאיבה.

על פי הערכות מומחי רשות המים, בחודש דצמבר צפויה הכנרת להגיע לקו השחור - ברום של 214.87 מטר מתחת לפני הים. רום זה הוגדר כקו השחור שכן מתחתיו אין להמשיך ולשאוב מים מהכנרת, הן מחשש לנזק אקולוגי בלתי הפיך לאיכות המים, והן בשל הצורך בשמירת רזרבות מינימליות של מים באגם.

אך לא רק הכנרת במצב נואש; גם מאגרי מי התהום - אקוויפר ההר ואקוויפר החוף - נמצאים קרוב מאוד לקווים האדומים והמשך השאיבה מהם עלולה לגרום לגלישת מים מלוחים ולפגיעה בבארות.

ברשות המים השיקו לאחרונה קמפיין לעידוד החיסכון במים תחת הכותרת "ישראל עוברת מאדום לשחור". במקביל החלו הפעולות ליישום תוכנית החירום למשק המים עליה הורתה ממשלת ישראל. בין היתר בוצע שינוי המייקר את תעריפי המים לגינון פרטי, קוצצו עוד מכסות המים השפירים לחקלאות והחלו קידוחים במאגרי חירום על חשבון מים רזרביים - שהיו מיועדים לשימוש בשנת 2010.

בטווח הרחוק מדברת תוכנית החירום על הקמת שלושה מתקני התפלה והרחבת הפעילות במתקני ההתפלה הקיימים כדי להפיק באמצעותם כ-750 מיליון מ"ק מים עד שנת 2020. מתקן ההתפלה החדש הראשון שיקום יהיה באשדוד, והוא צפוי להפיק כ-150 מיליון מ"ק בשנה בשנת 2011. במסגרת התוכנית ישודרגו ויורחבו מתקני ההתפלה הפועלים כיום באשקלון ובפלמחים.

בתוך כך החלה לפעול ועדת החקירה הממלכתית למשבר המים, שתבקש לבדוק כיצד הגיע משק המים הישראלי אל סף התייבשות ומדוע למרות החלטות ממשלת ומסקנות מוועדות קודמות, לא פועלים כבר כיום מספר רב יותר של מתקני התפלה.