דיין באגרנט: האמנו שנבלום בלי לגייס מילואים

35 שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים, התיר הבוקר (יום ג') ארכיון צה"ל לעיין בחומרים שהיו חסויים בדו"ח ועדת אגרנט, ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה ב-1974 כדי לחקור את המחדלים שקדמו למלחמה ואת הליקויים בתפקוד צה"ל והדרג המדיני הממונה עליו בימיה הראשונים. בין היתר מפורסמות העדויות של שר הביטחון דאז, משה דיין, הרמטכ"ל דוד אלעזר, האלוף במיל' אריאל שרון ואלופי הפיקודים.

העדויות הדרמטיות נחשפות:

• אריאל שרון: הזדעזענו, עד אז לא ידענו מפלות
• דוד אלעזר: דיין עשה מכה מונעת למכה המונעת
• שמואל גונן (גורודיש): ביקשתי תגבורת - לא אישרו  
  

שר הביטחון, משה דיין, אמר בעדותו כי ערב המלחמה, לא חשב שיש צורך לגייס כוחות מילואים. הוא הציג דו"ח מודיעין שנכתב חמישה חודשים

 לפני המלחמה, שבו נכתב: "אנחנו די בטוחים בעצמנו מבחינת יכולת לבלום את המכה הראשונה. עד כדי כך שאיננו מגייסים מילואים, איננו צריכים בחזית הזאת גיוס מילואים. בחזית הזאת לא יהיה הבדל חוץ מאשר קצת בתותחים. פה אנחנו מרגישים שלא צריך לגייס מילואים, זה יספיק לבלימה, זה פלוס חיל האוויר יבלום".

השופט אגרנט שאל באיזו חזית, ודיין השיב: "בדרום". הוא המשיך לצטט מהדו"ח: "העובדה שיחסי הכוחות היבשתיים הם כפי שהראיתי והעובדה שאנחנו מעיזים לגייס מילואים מוקדמים, נובעת מזה שאנחנו מאמינים שביכולתו של חיל האוויר לעצור בלימה אם תהיה מתקפה באחת משתי חזיתות. הרמטכ"ל הסביר שבדרום יש כמות של כוחות סדירים, לא כדי לעשות את כל המלחמה, אלא שפה אנחנו מרגישים שלא צריך לגייס מילואים".

דיין המשיך בעדותו ואמר, כי "לזה שזאת היתה ההרגשה הכללית, הבאתי סימוכין לאחר מעשה גם של רב-אלוף חיים ברלב וגם של אלוף אריאל שרון כאלוף פיקוד דרום. אינני יכול לומר שביום ה-5 לחודש היתה לי הרגשה אחרת ביחס לפיקוד דרום. בהרגשה זו חייתי ממאי ואני חי עתה עם שני רמטכ"לים ואלופי פיקודים, וביקורים לאין ספור, המעוזים, תעלת סואץ, חיל האוויר, 300 טנקים, אם תהיה צליחה - קודם כל ההנחה שנדע מראש, אבל אם לא נדע מראש - זה יספיק לבלימה. כי שם, עד שמביאים מילואים".

דיין (משמאל) עם הרמטכ"ל דוד אלעזר (צילום: לע"מ)

לדברי דיין, כמה ימים לפני פרוץ המלחמה, הוא ביקש מהרמטכ"ל אלעזר לבדוק את תנועת הסורים. הוא סיפר כי בהערכת המצב נכתב כי "אין אנו יודעים בוודאות את הכוונה הסורית". לאחר מכן הוא ציין כי לא היו סימנים מספיקים נוספים שיכולים להעיד שאמנם לצבא הסורי יש כוונה תוקפנית בטווח הקצר.

"בצהריים ידענו שהמלחמה קרובה"

דיין ציטט דברים מדו"ח מודיעין שקיבל: "לפי הערכתנו, מערך החירום נתפש בעיקרו בגלל חששות מצטברים מפני ישראל. לפי דעתנו, סוריה איננה מעריכה שהיא יכולה להסתכן במלחמה כוללת עם ישראל לפחות ללא הליכה משותפת עם מצרים".

דיין סיפר לחברי הוועדה כי כבר במהלך יום כיפור עלתה הסברה כי המלחמה תפרוץ בשעות הערב. הוא סיפר שהרמטכ"ל דדו העלה את האפשרות לעלות מטוסים לאוויר כדי להרתיע את הסורים והמצרים. בשעות הצהריים המוקדמות, כך מספר דיין, ישראל ידעה שמלחמה קרובה.

"ב-12:00 בצהריים זה היה כבר... מלחמה זה מלחמה, והיתה שאלה אם לגייס 100 אלף או 50 אלף. אמרו: לגייס את הכל. השיקול הפוליטי הזה הוכרע על ידי ראש הממשלה, גולדה מאיר. הרי ידעתי ש-100 אלף זה 150 אלף...".

שר הביטחון הסביר לוועדה כי השאיר לצבא את קבלת ההחלטות בנוגע לפעילות בשטח. "כולם מתגייסים, כולם כבר נוסעים, המטוסים בשמיים, והכוחות צריכים להיות ערוכים למקרה של מלחמה. השאלה היחידה ששאלתי את הרמטכ"ל בעניין זה היתה בעניין הגשרים. איננו יודעים מתוך כל הגשרים האלה מה יהיו הגשרים, נקרא לזה, הפיקטיביים, ומה הריאליים", אמר דיין.

השר השיב פעמים

 רבות על שאלות חברי הוועדה "שהוא אינו זוכר", ולכן צריך להסתכל בפרוטוקלים מזמן המלחמה. אבל הוא דווקא כן זכר ידיעה מודיענית שבדיעבד הטעתה את צה"ל. השופט אגרנט שאל: "האם עוד קיוויתם ביום כיפור שבכל זאת המלחמה לא תפרוץ? מה יהיה אם נצטרך לשחרר את המילואים, במקרה שמלחמה לא תפרוץ".

דיין השיב: "כן, זו אפשרות. כל מה שהיה לנו עד אז זו ידיעה. הלא יכולנו להגיע להנחה שהמלחמה תתחיל ביום כיפור בבוקר כתוצאה ממה שאנחנו רואים בשטח. אבל מה היה? קיבלנו ידיעה מעיר פלונית שאיש מסויים אומר: היום בשש זה יתחיל. לא איזו שהיא אינדיקציה בשטח על כך. לכן השאלה היתה אם הידיעה שלו מדויקת או לא, ועד שלא פתחו באש - לא". את המשך המשפט הצנזורה פסלה לפרסום.