כפרה משוגעת

השלמת פערים

ארץ קשוחה: שעות ספורות לאחר שיסתיים הצום, יעלה בבתי הקולנוע בישראל "לקרוא ולשרוף", סרטם החדש של האחים כהן, מה שמספק הזדמנות נהדרת להשלמת פערים עבור מי שטרם ראה את יצירת המופת של צמד היוצרים מהשנה שעברה, "ארץ קשוחה", שזיכה אותם באוסקר ראשון לסרט הטוב ביותר.

"ארץ קשוחה". רגע לפני שהסרט החדש מגיע

לואלין (ג'וש ברולין בקאמבק מפואר) מוצא שני מיליון דולר במדבר ומחליט לשמור אותם לעצמו - מה שמסבך אותו עם שני רוצחים חסרי רחמים (וודי הרלסון וחוויאר בארדם בהופעה מצמררת). תוסיפו לזה את העלילה המבריקה שסיפק קורמאק מקארתי, את הדיאלוגים השנונים של האחים כהן, את שלל הגופות וכלי הנשק ההזויים ואת טומי לי ג'ונס בתפקיד שוטר מזדקן ומיואש - ותקבלו את אחד הסרטים הגדולים ביותר שידעה הוליווד בשנים האחרונות.

קדימה, תריץ אחורה: לאחר שמוחו של ג'ק בלאק מתמגנט והוא גורם למחיקתן של כל קלטות הווידאו בספרייה בה עובד מוס דף, השניים נאלצים לגייס את חבריהם ולצלם גרסאות משלהם לכמה מיצירות הקולנוע

הקלאסיות של הוליווד - זהו הבסיס לעלילת סרטו האחרון של מישל גונדרי.

"קדימה, תריץ אחורה" רחוק מלהיות סרטו הטוב ביותר של גונדרי, ובוודאי לא מתקרב לקרסוליו של "שמש נצחית בראש צלול". ברגעים מסויימים, נדמה שהרעיון המבריק קצת מתפספס, וחסרונו של צ'רלי קאופמן מורגש כמעט לכל אורך הסרט. אולם למרות מגרעותיו, הסרט מציע כמה רגעים קומיים מבריקים והוא בעצם פרידה נוסטלגית מרגשת מהווידאו ומהחווייה הקולנועית של פעם.

הפרפר ופעמון הצלילה: קשה לדמיין סיפור שיהיה קשה יותר לעבד לקולנוע מסיפורו של ז'אן דומיניק בובי, עורך מגזין "Elle" לשעבר שבעקבות אירוע מוחי הפך למשותק בכל גופו, ולמד לתקשר עם הסביבה באמצעות עינו הימנית בלבד. אבל לא רק שג'וליאן שנאבל ("בסקיאט") נענה לאתגר - הוא אף הפך אותו לאחד הסרטים המרגשים והמרתקים ביותר של השנה האחרונה.

"הפרפר ופעמון הצלילה". סרט אנושי ומרגש

לא רק בזכות הסיפור האנושי המרגש כדאי לראות את "הפרפר ופעמון הצלילה". שנאבל, שניחן בכישרון אמנותי מרשים כקולנוען לא פחות מכצייר, הצליח להעביר את תחושת חוסר האונים באמצעות המצלמה, בצורה שבאמת טרם נראתה על המסך.

עד קצה העולם: אם יש סרט אחד שאתם רוצים לראות ביום כיפור, זה "עד קצה העולם" (Into The Wild). הסרט, המבוסס על סיפור אמיתי, יקרע לכם את הנשמה, יחפור לכם בלב וישאיר אתכם עצובים וכואבים, כראוי ליום הזה.

שון פן ביים ועיבד ברגישות וטוטאליות אין קץ את ספרו של ג‘ון קראקואר המספר על בחור צעיר בארצות הברית בשם כריסטופר מקנדלֶס שמסיים את לימודיו בקולג', עוזב מבלי להיפרד את הוריו ואחותו ויוצא למסע ניתוק מהחברה האנושית. היעד הסופי שלו הוא לחיות לבד באלסקה, כשבדרך הוא פוגש דמויות שונות, מאמץ לעצמו שם חדש ובאופן רציונלי וקר מתעקש שלא לחבור או להיקשר לאיש. המסע הפיזי שהוא עובר קשה לא פחות מזה הנפשי והוא מוצא עצמו במאבק הישרדות בשם האידאלוגיה והעקרונות שלו.

אמיל הירש בתפקיד הראשי מרגש ומשכנע, הצילומים בסרט עוצרי נשימה והפסקול שעל כולו אחראי אדי וודר מקסים ושווה האזנה נפרדת. אם אתם מוכנים לתענית אמיתית, כזו שתוביל אתכם לחשבון נפש וליסורי גוף ונפש, צאו אל הטבע (אור אלתרמן).

3:10 ליומה: שני סרטים הוליוודיים החזירו השנה את המערבונים לאופנה: "ההתנקשות בג'סי ג'יימס על-ידי הפחדן רוברט פורד" של אנדרו דומיניק ו"3:10 ליומה" של ג'יימס מנגולד. למרות שחובבי קולנוע רבים יבכרו אולי את "ג'סי ג'יימס" על צילומיו המרהיבים, אבל בכל הקשור למתח ולאקשן - אין ספק שדווקא "יומה" הוא שיזכה באהבתם של חובבי המערבונים.

"3:10 ליומה". חוזרים למערב הפרוע

בגרסה מחודשת למערבון הקלאסי מ-1957, כריסטיאן בייל מגלם את דמותו של דן אוונס, בעל חווה שמתנדב להוביל את בן ווייד (ראסל קרואו), פושע מתועב, לתחנת הרכבת ממנה יועבר לכלא. המסע לתחנת הרכבת הופך למרדף חסר רחמים של כנופייתו של ווייד אחר אוונס, בנו הצעיר והמרדן ושאר המלווים - מרדף שמסתיים באחת מסצנות הקרבות היפות שנראו על מסכי הקולנוע לאחרונה.

ברוז': למרות ש"ברוז'" של מרטין מקדונה לא ממש הפך ללהיט בבתי הקולנוע, מדובר באחת הקומדיות השחורות המוצלחות ביותר שיצאו השנה ב-DVD. קולין פארל (באחד מהופעותיו המרשימות ביותר עד כה)

וברנדן גליסון מגלמים שני רוצחים שכירים, שנמלטים לעיר הבלגית לאחר משימת חיסול שהסתבכה.

זוהי יצירה שכמעט אינה ניתנת להגדרה, מבחינת הז'אנר: ברגעים מסויימים זו קומדיה מתוחכמת ושנונה, ברגעים אחרים זוהי דרמה מלנכולית ולפעמים סוריאליסטית. אולם גם אם אין כאן שיוך קולנועי מובהק, מדובר בסרט מרגש ומסקרן.

למיטיבי לכת

Inglorious Bastards: מי שעוקב בדריכות אחר חדשות הקולנוע מחו"ל, בוודאי שמע על הרימייק המתוכנן של קוונטין טרנטינו לאחד מסרטיו האהובים - יצירה נשכחת מ-1978 בשם "Inglorious Bastards" של אנזו קסטילארי. אמנם הרימייק לא צפוי להגיע עד קיץ 2009, אבל חובבי הבי-מוביז חייבי לעצמם צפייה במארז המיוחד של הסרט המקורי שיצא לאחרונה (ללא כתוביות בעברית כמובן).

"Inglorious Bastards". הפייבוריט של טרנטינו

זהו סרט שפוסע על הקו הדק שבין טראש ליצירת מופת: מחד, הדמויות סטריאטיפיות להחריד והאפקטים זולים ומשעשעים בדרך כלל. מצד שני, העלילה מרתקת, בנויה היטב ומצוידת בהומור נהדר. הסיפור מתמקד במסעם של אסירי צבא נמלטים ברחבי גרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה שמנסים לחצות את הגבול לשווייץ, אולם מוצאים עצמם בשיאו של מבצע חשאי ומסוכן של כוחות הברית בלב גרמניה. למעריצי טרנטינו, מדובר בצפיית חובה, לא פחות.

Koi... Mil Gaya: לחובבי הקולנוע הבוליוודי, או סתם לחובבי טראש, "Koi.. Mil Gaya" מ-2003 הוא ללא ספק סרט חובה. מדובר בפרודיה/מחווה/חיקוי ל"אי.טי" ול"מפגשים מהסוג השלישי", שמגולל את סיפורו של

רוהיט מהרה, בחור לא חכם במיוחד, שמבלה את ימיו עם חבריו הצעירים (מאוד צעירים: רוהיט עדיין לא סיים את לימודיו בבית הספר היסודי).

חייו של רוהיט משתנים מהקצה אל הקצה כשהוא פוגש את ג'ודו, חייזר שננטש על כדור הארץ לאחר שחבריו החייזרים ברחו בעקבות מפגש מצמרר עם פיל. ג'ודו הופך את רוהיט לגאון ובריון, ומסייע לו לזכות בליבה של נישה היפה. וכמובן, כמיטב המסורת הבוליוודית, הקומדיה הרומנטית הזו מלווה בשירי פופ הינדים נפלאים. לחובבי הסרט מומלץ לחפש גם את סרט ההמשך "Krrish" מ-2006.

The Independent: על כישוריו הקומיים המדהימים של ג'רי סטילר (פרנק קוסטנזה מ"סיינפלד") אין צורך להכביר במילים כמובן. אולם דווקא סרט זה משנת 2000 התפספס אכשהו, ומעולם לא זכה לחשיפה הראויה לו.

"The Independent". טראש מפוברק

סטילר מגלם בסרט את מורטי פיינמן, במאי סרטי טראש שנקלע לקשיים כלכליים ומקבל הזדמנות לעבד לקולנוע את סיפור חייו של רוצח סדרתי - בתנאי שזה יהיה סרט מוזיקלי, ושהרוצח עצמו יוכל לשיר את השירים. במהלך הסרט שזורים קטעים שכאילו נלקחו מתוך סרטיו של פיינמן - ביניהם "Brothers Divided", סרט על זוג תאומים סיאמיים בתקופת מלחמת וייטנאם (האחד היפי, השני חייל חדור מוטיבציה), סרט נוסף שמזכיר באופן מחשיד את "לשחרר את ווילי" (עם בן סטילר בתפקיד השוטר שממלא את מקומו של הלווייתן) ועוד שלל הברקות.