בלב האפלה

"בלב האפלה" היא אחת היצירות הספרותיות הידועות והמשפיעות ביותר בכל הזמנים. היא מתחילה ביאכטה המתנדנדת בשלווה על נהר התמזה בלונדון, אבל האימה מחכה כבר בנהר אחר. זהו סיפור מסע. הפלגה אחת על נהר הקונגו, בין חצים מזמזמים לגופות מנצנצים בצבע ברונזה, לקראת פגישה בלתי נמנעת. וכמו בכל מסע, אתה מפליג גם פנימה - לתוך הדעות הקדומות, לתוך הפחדים, לתוך הרוע השוכן בכל אחד מאיתנו.

קונרד - אחד מגדולי הסופרים הבריטים בכל הזמנים - לא ידע אנגלית עד גיל 21. הוא נולד בֶ1857 כיוזף תיאודור קונרד קורז'ניובסקי, ילד פולני מברדיצ'ב שאביו הוגלה לסיביר ואמו מתה משחפת. בגיל 17 נסע למרסיי והיה לימאי. הוא הפליג באפריקה, באוסטרליה, במלזיה, בים התיכון וברחבי האוקיינוס ההודי, והיה מעורב בהברחות נשק, במהפכות, במסחר ובמלחמות. בֶ1878, אחרי ניסיון התאבדות כושל, עבר לצי הסוחר הבריטי והתקדם בסולם הדרגות עד שפיקד על ספינה משלו. שם, על הים, למד גם את השפה שלימים פרסמה אותו ברחבי העולם כולו.

לאחר כֶ20 שנה החליט קונרד לפרוש מחיי הים ולהקדיש את חייו לכתיבה. "המטרה שלי", אמר פעם, "היא להשתמש בכוחה של המילה הכתובה כדי לגרום לכם לשמוע, לגרום לכם להרגיש - ומעל הכל, לגרום לכם לראות". הקריירה שלו נעה כמו ספינה בלילה: מיטלטלת, נאבקת, אבל תמיד ממשיכה קדימה. הוא הוכר כאחד מגדולי המספרים בשפה האנגלית עוד בחייו, ובֶ1924 הוצע לו תואר אבירות. קונרד סירב לקבלו ומת זמן קצר לאחר מכן.

"בלב האפלה", שיצא לאור ב-1899, מבוסס על מסע אמיתי שערך קונרד ב-1890 לאורך נהר הקונגו. הוא נתקל שם לראשונה במעשי הגזל של האדם הלבן באפריקה ובדרך שבה שדד את גופם ואת נשמתם של יושביה. אמנם העבדות כבר בוטלה באופן רשמי, אבל זה לא הפריע לאיש. הסוחרים הלבנים, בלגים ברובם, המשיכו להעסיק את הילידים בתנאים מחרידים, לשלם להם בפיסות נחושת ובחרוזים צבעוניים, ולראות באדישות מוחלטת איך מיליונים מתים ברעב ובעינויים רק כדי שיוכלו להמשיך לקיים את סחר השנהב באין מפריע על גדות הנהר הגדול.

ב-1979 עיבד הבמאי פרנסיס פורד קופולה את הספר לסרט "אפוקליפסה עכשיו", שהיה מועמד לשבעה פרסי אוסקר. קופולה בחר להעביר את העלילה לימי מלחמת וייטנאם. באותה מידה יכול היה להעביר את הסיפור לכל מקום שבו אדם אחד שולט באחר, שבו יש שווים ושווים יותר. זו מעלתו של סיפור שהפך לקלאסיקה, שהוא ניתן לפרשנות מחודשת בכל מקום ובכל דור, יהיו אלה עזה או ישראל, צפון אירלנד או טיבט, דרפור או רואנדה.

קונרד הבין שהכיבוש משחית. המסע שערך לתוככי היבשת השחורה הוא בעיקר מסע לתוך הנפש. הגיבור שלו הוא גזען בדיוק כמו הסובבים אותו, אבל הוא שומע, הוא מרגיש - ומעל לכל הוא גורם לנו לראות. כדי שתוכל להכאיב לאדם אחר, אומר לנו קונרד, אתה מוכרח לשכנע את עצמך שהוא שונה. אתה מוכרח להאמין שמה שמכאיב לך אינו מכאיב לו. הוא אינו רעב כמוך, אינו אוהב את ילדיו כמוך, אינו חולם כמוך ואינו פוחד כמוך. לא השנאה היא שמשחיתה אותנו, אלא האדישות. אם היא משתלטת עליך הרי שאתה נמצא, באמת, בלב האפלה.

• התרגום המלא של הספר יצורף לגיליון יום כיפור של "ידיעות אחרונות"