ספורט ביום כיפור? היה דבר כזה

לשחק או לא לשחק? בשאלה זו התלבטו לא מעט ספורטאים ישראלים ויהודים במהלך השנים, עת נקבע כי ייאלצו לקיים תחרות ספורטיבית ביום הכיפורים. בעולם הגדול כבר ערים לבעיה ומשתדלים לא להערים קשיים בעת שמתקבלת בקשה רשמית של התאחדות ספורט ישראלית. הבעיה נעשתה חמורה שבעתיים כאשר ספורטאים ישראלים התבקשו להחליט אם להתמודד במסגרת הקבוצות בהן שיחקו.

כשכדורגלן ישראלי חותם בקבוצה בחו"ל, כמעט באופן קבוע הוא דואג להסדיר את עניין יום הכיפורים ולהבהיר לקבוצתו כי ייהנה ממנוחה באותו יום קדוש. חיים רביבו למשל, מגיע ממשפחה מסורתית ועלה לכותרות בספרד לראשונה באוקטובר 1996, מעט אחרי שהצטרף לסלטה ויגו. עיתוני ספרד דיווחו בהרחבה על רצונו להימנע ממשחק ביום כיפור וקבוצתו דאז הסכימה להזיז את שעת המשחק על מנת שיוכל לפתוח בהרכב ולמהר הביתה במהלך המחצית השנייה אחרי שהוחלף. 

הוחלף כדי להספיק לצום, חיים רביבו (צילום: ניר קידר)

גם איל ברקוביץ' ויתר על המשחק של ווסטהאם נגד ליברפול שנקבע לאותו יום ואבי תקווה קיבל 'פס' ממשחק של גראסהופרס נגד אנדרלכט בגביע אופ"א, אבל היו גם מקרים אחרים, שהפכו לשנויים במחלוקת.

אבי כהן וליברפול סיימו ב-2:2

אבי כהן היה הנציג הישראלי הראשון באי הבריטי, כשבשבת, 20 בספטמבר 1980, אמורה היתה קבוצתו ליברפול להתמודד בחוץ נגד סאות'המפטון. לרוע מזלו, יום הכיפורים חל באותו יום.

באותו זמן נאבק כהן על מנת לקבל הזדמנויות בהרכב ליברפול, בה תופקד כמגן שמאלי בעיקר, עמדה אותה מילא אלן קנדי בקביעות. בהחלטה שהפכה לאחת השערורייתיות ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי, החליט כהן שלא לוותר על ההזדמנות ועלה לשחק ביום הקדוש לעיני 24,085 צופים באצטדיון ה'דל' בעיר שבדרום אנגליה.

התוצאה - כהן שיחק טוב, אך היה אשם באחד משערי קבוצתו, ואף נפצע מתיקול עם קווין קיגן. המשחק, אגב, הסתיים בתיקו 2:2. בנוסף, הוטחה בשחקן ביקורת קשה בישראל.

(תומר גנור) 

האחים טורטן מוחזרים הביתה

במאה השנים האחרונות התקיימו רק פעם אחת משחקים אולימפיים בתאריך בו חל יום הכיפורים. זה קרה בסיאול 1988, בה נאלצו ספורטאי ישראל להתמודד עם הדילמה - להתחרות או לא להתחרות. למעשה, דילמה כזו כלל לא היתה קיימת. הוועד האולימפי הישראלי הודיע מפורשות כי אסור לנציגי ישראל לחלל את היום הקדוש והורה להם לשבות מתחרויות ומאימונים.

המציאות, לעומת זאת, לא היתה צבועה רק בשחור ולבן. המתאגרף יהודה בן חיים טס עד לדרום קוריאה כדי לצום כשהוא מוותר על ההשתתפות בקרב הראשון והאחרון שלו, נגד מהג'וב מג'יריח ממרוקו. במצב רגיל סביר להניח שהיריב מהמדינה הערבית (באותם ימים לישראל לא היו כלל יחסים עם מרוקו) לא היה מתייצב לקרב מול הישראלי, אבל מאחר שידע כי מדובר ביום הכיפורים הוא התייצב לשקילה הקודמת לקרב, מה שבן חיים לא עשה על מנת לא לחלל את החג. כתוצאה מכך נקבע המרוקאי כמנצח.

הידיעה שהסעירה את המשלחת בסיאול (מתוך עיתון 'ידיעות אחרונות')

מנגד, המארגנים הביעו רצון טוב וציוותו את רויטל שרון לקבוצה אחרת מהמקורית, דבר שאיפשר למתעמלת להשתתף באולימפיאדה. אבל הסיפור הגדול בנוגע ל-21/9/1988, י' בתשרי תשמ"ט, אירע בעיר החוף הקוריאנית פוסאן, שם נערכו תחרויות השייט.

בעוד שיואל סלע ואלדד אמיר נשארו במגורי האתלטים, ובדיעבד פיספסו זכייה במדליה ישראלית ראשונה (השניים דורגו במקום הרביעי ב'הולנדי מעופף'), שייטי ה- 470, דן ורן טורטן, החליטו לצאת אל הים.

הידיעה על ההישג של מנסדורף ובלום (מתוך עיתון 'ידיעות אחרונות')

(סער הס) 

מנסדורף ובלום חגגו בית עליון בדייויס רגע לפני כיפור

בגלל התאריכים הדי קבועים של התאחדות הטניס הבינלאומית בלוח השנתי העולמי, מפגשי גביע דייויס נערכים בדרך כלל בסופי שבוע מסויימים בחודשים פברואר, אפריל, ספטמבר (לעיתים אוקטובר) ונובמבר. לפיכך, לא פעם קרה ויקרה שמפגשי נבחרת הטניס שלנו נפלו על חגי ישראל, בעיקר ראש השנה ויום הכיפורים.

במקרה שהמשחקים נופלים על יום הסליחות, ישראל מבקשת דרך קבע להזיז את ימי המשחקים המסורתיים משישי, שבת וראשון, על מנת שלא ייערכו מפגשים בכיפור. לא פעם, בשל הסמיכות הדרמטית לכניסת כיפור, נערכו משחקים שלא יימחקו מהזיכרון הקולקטיבי.

כאבי גב במשחק מכריע על סף הצום, עמוס מנסדורף (צילום: יוסי רוט)

אחד מהם היה מול שוייץ, בספטמבר 1993. האורחת שהגיעה לרמת השרון היתה סגנית האלופה ב-92', ואחרי שהפסידה בסיבוב הראשון, הגיעה למפגש הישרדות בארץ, מול ישראל שעלתה מהבית האיזורי ורצתה להעפיל בפעם השנייה בתולדותיה לבית העליון. בגלל שיום הכיפורים נפל בסופ"ש, המשחקים הוקדמו ושוחקו בין רביעי לשישי, במקום בשישי עד ראשון. אחרי הניצחוון בזוגות, שוייץ הגיעה ביתרון 1:2 ליום הנעילה, שנפתח ב-8 בבוקר (במקום ב-14:00 בדרך כלל) בגלל ערב יום כיפור.

עמוס מנסדורף, בעוד אחד מהפרקים המיתולוגיים שלו במפעל הנבחרות, עלה עם פציעה בגב מול מארק רוסה ואחרי משחק הירואי הצליח לשרוד, להתגבר על הכאבים העזים ועל שחקן הטופ 10 שמולו, בדרך ל-4:6, 7:6 (4), 3:6, 6:4, 3:6 בלתי נשכח ו-2:2 בהתמודדות.

בגלל ערב כיפור, המשחק החמישי בין גלעד בלום לג'ייקוב לאסק לא שודר בערוץ 1, איגוד הטניס החליט לפתוח את השערים ואל 2,000 האופטימיים שהגיעו למשחק הראשון, הצטרפו נוספים שמילאו ב-4,500 אוהדים את יציעי רמת השרון. לא מעט חששו כי משחק מרתוני נוסף יגרום לדחיית ההכרעה ליום ראשון, בגלל כניסת כיפור. אבל בלום, בתצוגת ענק משלו, הביס במהירות 4:6, 1:6, 3:6 את האורח וב-12 בצהריים, מעט לפני הארוחה המפסקת, הכניס עוד הופעה היסטורית לפנתיאון של הספורט הישראלי.

(מיקי שגיא)

ניצחון מול יציעים ריקים, אנדיוני (צילום: אורי דולב) 

גם 'אנדיוני' ניצחו בדייויס רגע לפני הארוחה המפסקת

לפני שנה בדיוק, בספטמבר 2007, נבחרת הדייויס של ישראל פגשה את צ'ילה בנסיון לנצח ולחזור לבית העליון, בין 16 הנבחרות הטובות בעולם, לראשונה אחרי הפסקה של 13 שנה. בסיומו של סופשבוע ארוך ודרמטי, הנבחרת עמדה במשימה וחגגה 2:3 ענק, אחרי שדודי סלע הדהים את פרננדו גונסאלס באחד הנצחונות הגדולים של טניסאי ישראלי אי-פעם. אבל עוד קודם לכן, קשה לשכוח את אירועי יום שישי, במשחק הזוגות המדהים, שהיה לו משקל עצום בהכרעת ההתמודדות.

אנדי רם ויוני ארליך עלו לשחק מול גונסאלס וניקולאס מאסו, הזוכים בזהב מאתונה 2004, למשחק קשה גם עבור צמד כמו 'אנדיוני', המדורג 3 בעולם. אחרי 2:2 במערכות במשחק הזוגות הכי טוב שנראה במחוזותינו, הגיעה המערכה החמישית הבלתי נשכחת. רם וארליך עלו ל-0:2, הצ'יליאנים השוו ובמצב של 4:4, שעתיים לפני הארוחה המפסקת, היציעים החלו להתרוקן, בשיא המתח. השיוויון לא נשבר עד שבמצב 7:7, הקפטן הישראלי אייל רן הודיע לשופט הראשי כי אם המשחק לא יסתיים בחצי שעה הקרובה, יש לדחות את סיומו לאחרי כיפור.

"איפה מרגי היה כששמרתי עליו בצבא?" דודו אוואט (צילום: עדי סרדס)

במשחקון ה-18 (שהיה אמור להיות האחרון לפני הפסקת המשחק) הגיעה השבירה המיוחלת ורגעים לפני כניסת היום הקדוש, רם וארליך השלימו 6:2, 6:7, 2:6, 6:3, 8:10 באחת הדרמות הגדולות שנראו ברמה"ש. חבל רק שזה קרה לעיני מאות בודדות, שהגיעו עם הלשון בחוץ לביתם.

(מיקי שגיא)

דודו אוואט הסכים לשחק בכיפור, ש"ס זעמה

לפני שנתיים עלה דודו אוואט לכותרות כאן בארץ בסערה גדולה, ולא בגלל עוד עימות או תחרות על מקום בהרכב עם ניר דוידוביץ'. שוער לה קורוניה הצהיר אז: "אם המשחק שלנו יהיה בשבת אחרי כניסת כיפור, אשחק ואתחיל את הצום מעט מאוחר יותר. אם הצום נכנס בשבע, למשל, ויהיה משחק, אז אזיז קצת את שעת כניסת החג ואתחיל אותו מתשע עד תשע למחרת. בכל מקרה זה 24 שעות".

• דודו אוואט: "אשחק עם לה קורוניה ביום כיפור"
• אוואט: "איפה היה הח"כ מש"ס כשאני שמרתי עליו בצבא?"
• ספרד: דודו אוואט ניצח והתחיל לצום
  

כרגיל במקרים האלה, הסיעות החרדיות בכנסת עשו מהומה גדולה ומי שניסה לתפוס כותרות הפעם היה יו"ר סיעת ש"ס, ח"כ יעקב מרגי, שהעביר מכתב ליו"ר ההתאחדות, איצ'ה מנחם, בו דרש כי אם אוואט ישחק לבסוף ביום כיפור, יש להדיחו באופן מיידי מהרכב הנבחרת הלאומית לאלתר.

יצא להגנה על אוואט, אבי לוזון (צילום: אוהד קינר) 

"הנבחרת הלאומית אמורה לייצג את מדינת ישראל", כתב מרגי. "מי שמשחק ביום הכיפורים, לכל הדעות רומס ברגל גסה את ערכי העם היהודי ולא ראוי לייצג את

המדינה". מ"מ יו"ר ההתאחדות דאז והיו"ר כיום, אבי לוזון, יצא להגנת השוער: "אדם באמונתו יחיה. כל אדם חופשי לעשות מה שהוא רוצה".

אוואט לא נשאר חייב והשיב אש: "איפה היה הח"כ מש"ס כשאני שמרתי עליו בצבא?. כל אלה שמבקרים אותי לא עושים אפילו חצי ממה שאני עושה בהקשר של דת ויהדות". בסופו של דבר, בהמשך לבקשת לה קורוניה, ההתאחדות הספרדית הקדימה את שעת המשחק, 'דפור' ניצחה 0:2 את ריאל סוסיאדד ואוואט הספיק להתחיל את הצום בזמן, בלי לשחק אפילו דקה אחרי כניסת כיפור לפי שעון מקומי. הסערה היתה לשווא, אבל בארץ, כמו בארץ, נהנו מעוד כמה רגעים של מחלוקת.

(מיקי שגיא)