עוזבים את הבית, יוצאים לסוכה

סוכה היא מבנה ארעי המוקם, על פי התורה, בחג הסוכות, זכר לסוכות שבהן ישבו בני ישראל בצאתם ממצרים (ויקרא כ"ג, מ"ב-מ"ג). נאסר לאכול "אכילת קבע" (היינו ארוחה קבועה) מחוץ לסוכה. חז"ל קבעו גם חיוב על שינה בסוכה, ואולם כיום ההקפדה על הוראה זו פחותה משמעותית אל מול ההקפדה הנהוגה באכילה בסוכה. חז"ל קבעו גם חיוב על שינה בסוכה, ואולם כיום ההקפדה על הוראה זו פחותה משמעותית אל מול ההקפדה הנהוגה באכילה בסוכה. הציווי על ישיבה בסוכה מוטל על גברים בלבד. מעבר לאכילה בסוכה, מצוות נטילת ארבעת המינים - הברכה והטלטול - נעשית גם היא בסוכה.

 

מעבר לרעיון שחזור ישיבת בני ישראל בסוכות בעת נדודיהם במדבר, לקראת השיבה לארץ ישראל, סיפקו חכמי ישראל טעמים נוספים לישיבה בסוכה. בין השאר נטען כי הסוכה הינה זכר ל"ענני הכבוד" שהגנו עליהם במדבר. טעם נוסף: עם סיומו של אסיף התבואה, האדם החש סיפוק מתוצר עבודתו יוצא לבית ארעי, כדי לזכור כי כל אשר ניתן לו, מידי האלוהים ניתן. היציאה לסוכה מונעת תחושת סיפוק מוגזמת, שכן היא מסמלת כי הצלחת האדם היא ארעית, ותלויה בבורא עולם. 

 

סוגיית שטח הסוכה וגובהה העסיק את חכמי ישראל לאורך הדורות (במסכת סוכה שבתלמוד תופסת סוגיה זו מקום נרחב, ובמסגרת הדיון ניתן למצוא ביטוי מעניין לידע המתמטי והגאומטרי של חז"ל בפרט, ושל חכמת העת העתיקה בכלל. על פי הכללים שנקבעו, שטחה של הסוכה חייב להיות לא פחות מ-7 טפחים רבועים (56 ס"מ רבועים); וגובהה - לא פחות מ-10 (80 ס"מ) טפחים ולא יותר מ-20 אמה (9.6 מ'). מותר לבנות את דפנות הסוכה מכל חומר; סוכה שאין לה לפחות שני דפנות שלמים ורוב דופן שלישי - פסולה.

 

גג הסוכה, שנקרא "סכך", צריך להיות עשוי מ"גידולי קרקע" (אבל לא מחובר לקרקע), ובדרך כלל משתמשים בענפי תמרים. מותר להשתמש גם במחצלות העשויות מקנים יבשים, אך יש להשתמש במחצלות שלא ישבו עליהן או עשו בהן שימוש אחר. על הסכך לכסות באופן שהצל בתוך הסוכה יהיה "מרובה מחמתה", קרי, מרובה מן השמש, אך אין לכסות ביותר מדי סכך, כי על הכוכבים להיראות מבעד לחרכיו. זריזים מתחילים לבנות את סוכותיהם מיד עם צאת יום כיפור, ונוהגים לקשט את הסוכות בתמונות של האושפיזין, בתמונות ושרשראות וקישוטים אחרים.