קנדה: הרפר השמרן ניצח, אך לא ברוב מוחץ

ראש ממשלת קנדה המכהן, סטיבן הרפר, זכה הלילה (יום ד') בבחירות הכלליות במדינה. זאת, בהיותו המנהיג המערבי הראשון העומד לבחירות מאז פרוץ המשבר הכלכלי. על-אף שהצליח לשמור את מקומו בראשות הממשלה, הרפר אף חווה אכזבה בבחירות, כאשר מפלגת השמרנים שבראשותו לא הצליחה לזכות ברוב בפרלמנט.

ועדת הבחירות פרסמה כי מפלגת השמרנים זכתה ב-143 מתוך 308 המושבים בפרלמנט. יש לציין כי אומנם לא מדובר ברוב מוחלט, אך זהו שיפור ממצבה של מפלגת השלטון בפרלמנט היוצא, בו החזיקה ב-127 מושבים בלבד. על-מנת לשלוט בפרלמנט בכוחות עצמה, על המפלגה להשיג רוב של 155 מושבים, דבר לו הרפר קיווה כאשר הכריז על בחירות מוקדמות. משמעות התוצאות כעת היא שהשמרנים ימשיכו להיות תלויים באופוזיציה על-מנת להעביר החלטות חקיקה הרות גורל, בהן גם תקציב המדינה.

"הקנדים הצביעו על-מנת לקדם את ארצנו, והם עשו זאת תוך כדי ביטחון בעתיד", אמר הרפר. לדבריו, "המפלגה שלנו גדולה יותר, בסיס התמיכה שלנו רחב יותר, ויותר קנדים רואים את המפלגה השמרנית של קנדה כביתם".

המפלגה הליברלית, בעבר המפלגה הגדולה במדינה, איבדה עשרות מושבים, ולפי המדגמים עומדת כעת על כ-70 מושבים. מנהיג המפלגה, סטפן דיור, הודיע על תבוסתו מוקדם יותר הבוקר. "דיברתי עם ראש הממשלה הרפר ומסרתי לו את ברכותיי ואת רצוני לשתף פעולה בימים אלה, של משבר כלכלי קשה", אמר דיור. הוא אף אמר שהעם בחר בו להנהיג את האופוזיציה, רומז בכך שאין בכוונתו לפרוש מהחיים הפוליטיים.

מפלגת "הבלוק הקוויבקי" זכתה ב-50 מושבים בפרלמנט, מפלגת "הדמוקרטים החדשים" ב-40 מושבים, ואילו מועמדים עצמאים בשניים. המפלגה שזוכה ברוב קולות היא זו המרכיבה על-פי רוב את הממשלה, והעומד בראשה זוכה לתפקיד ראש הממשלה. באופן עקרוני, מפלגות האופוזיציה יכולות להתאחד ולהדיח את הרפר אך מומחים מעריכים כי לא יעשו זאת.

לטענת המומחים, הרפר רצה להקדים את הבחירות לפני שהמצב הכלכלי יתדרדר עוד יותר, וחשוב מזה – טרם הבחירות לנשיאות ארצות הברית. זאת, משום שבחירת נשיא דמוקרטי במדינה השכנה עשויה להטות את קולות הבוחרים הקנדים לכיוון המפלגות הליברליות יותר.

הכלכלה קובעת

המצב הכלכלי הוא גם זה שהיה בסופו של דבר בעוכריו של הרפר. בתחילה טענו הסקרים כי הוא יזכה לרוב מוחץ בפרלמנט, אך אז פרץ המשבר וקנדים רבים טענו שהרפר לא הגיב לו מספיק מהר. הוא אף החריף את מצבו כאשר טען בעימות טלוויזיוני כי הקנדים לא מודאגים בנושאי עבודה ומשכנתא. ימים ספורים לאחר מכן הוא אמר שהמניות במדינה זולות – זמן קצר לאחר מכן סבל המדד המרכזי במדינה מהנפילה הגדולה ביותר ב-70 השנים האחרונות.

מתנגדיו ניסו במהלך מערכת הבחירות להציגו כשמרן ימני, שינסה לעצב את קנדה בדמותה של ארצות הברית הרפובליקנית, והשוו אותו לנשיא הלא פופולארי, ג'ורג' בוש. לא מדובר בהשוואה הרחוקה מהמציאות. מאז עלה לשלטון בשנת 2006, הרחיב הרפר את משימת הצבא הקנדי באפגניסטן, והוציא את מדינתו מאמנת קיוטו להפחתת שימוש בגזי חממה. הוא אף תמך במלחמה בעיראק כאשר היה חבר פרלמנט מטעם האופוזיציה בשנת 2003.

דיון היה אז חבר בקבינט הליברלי והתנגד למלחמה. מאז שתפס את מקום ראש המפלגה, בשנת 2006, הוביל דיון - קוויבקי שבקושי דובר אנגלית – את המפלגה הליברלית בצעד חד שמאלה. בתוכניתו הכלכלית, שכללה מס חדש על הפחם, הוא לא הצליח לשכנע אפילו רבים מחברי מפלגתו, וכעת מאמינים פרשנים כי יסולק מעמדתו. דיון, אגב, הוא המתמודד הליברלי השני בתולדות קנדה שלא הצליח להוביל את מפלגתו לניצחון. הראשון היה אדוורד בלייק, שהפסיד בבחירות שנערכו בשנים 1882 ו-1887.